חוזה עבודה סטנדרטי בין עובד לבין מעסיק מסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים ומעגן הסכמות אשר תכליתן למנוע סכסוכים עתידיים בין הצדדים כגון סעיפי אי תחרות, תשלום מענקים, בונוסים ועוד.
אף על פי שקיימים הבדלים בין הסכמי עבודה בתחומי תעסוקה שונים, רוב ההסכמים מתייחסים להגדרת התפקיד של העובד, לגובה השכר ורכיביו, לזכויות סוציאליות של העובד ולמרכיבים נוספים. בהקשר של זכויות סוציאליות לספורטאים נשאלת השאלה האם חוזה שחקן שנחתם בין שחקן לבין הקבוצה שמעסיקה אותו ייחשב לחוזה עבודה מחייב על כל המשתמע מכך.
לפניה ישירה אל עורך דין אוראל הרשקוביץ, לחץ/י כאן
האם קיימים הבדלים בין חוזה שחקן שנחתם מול קבוצת ספורט לבין חוזה עבודה סטנדרטי?
חוזה שנחתם בין שחקן לבין הקבוצה שמעסיקה אותו הוא שונה באופיו ובמהותו מחוזה עבודה סטנדרטי שמקובל בתחומי תעסוקה אחרים. כך למשל, חוזה של שחקן כדורגל יהיה כפוף לתנאים שנקבעו בתקנון ההתאחדות לכדורגל ומחייב קבלת אישור של הרשות לבקרת תקציבים - הגוף האחראי על הבקרה התקציבית של קבוצות הכדורגל בליגות המקצועניות בישראל.
הרשות לבקרת תקציבים היא יחידה שהוענקה לה סמכויות על ידי ההתאחדות לכדורגל ותפקידה לפקח על האיזון התקציבי של קבוצות הכדורגל המקצועניות בישראל. לצורך כך הרשות מפקחת בין היתר על ניהול הפעילויות בתקציבי הקבוצות ועל חוזים עם שחקנים.
קיימים גם קווי דמיון רבים בין חוזה עבודה סטנדרטי לבין הסכם שנכרת בין ספורטאי לבין קבוצתו. החוזה בין ספורטאי לבין הקבוצה יכלול את גובה שכרו של השחקן, יסדיר את דרך העברתו מהקבוצה ויעגן תשלומים נוספים ובונוסים.
מחלוקת בין שחקן לבין הקבוצה שבה הוא משחק תוכרע במסגרת הליך בוררות
אם התגלעה מחלוקת בין שחקן לבין קבוצה או איגוד ספורט, היא תוכרע במסגרת הליך בוררות, וכאשר מדובר בכדורגלן המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל תכריע בסכסוך בין הצדדים. עם זאת, במקרה שהסכסוך קשור לזכויות הסוציאליות של השחקן, הסכסוכים יתבררו בבית הדין לעבודה.
מן הראוי לציין, שתניית שיפוט בהסכם עבודה אשר שוללת את סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בסכסוך שבין שחקן לבין קבוצה או איגוד ספורט בכל הנוגע לזכויות סוציאליות, היא חסר תוקף משפטי ומכאן שעשויה להיפסל ע"י בית הדין לעבודה.
החוזה של הקבוצה עם שחקן לא הוארך עם תום התקופה הקצובה
שחקן כדורגל ששיחק בקבוצה במשך שלוש שנים, היה חתום על חוזה מול הקבוצה לתקופה מוגבלת, כמקובל בענפי ספורט קבוצתיים. לפי סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, עובד שהועסק מכוח חוזה לתקופה קצובה, והחוזה לא הוארך עם תום התקופה ייחשב כאילו פוטר מעבודתו, אלא אם מעסיקו הציע לו לחדש את החוזה והוא סירב לכך.
הכדורגלן טען כי פוטר מכיוון שלא קיבל מהקבוצה הצעה לחדש את החוזה ולפיכך מגיעים לו פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות כגון דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ועוד. מנגד, קבוצת הכדורגל טענה שלא התכוונה לפטר את השחקן אלא סברה שאין צורך לחדש את החוזה עימו מכיוון שהמשך העסקתו יתבצע באותם תנאים שנקבעו בחוזה הקודם. הקבוצה הוסיפה וטענה כי השחקן הוא זה שעזב את הקבוצה מרצונו בגלל שהחליט לעבור לשחק בקבוצה אחרת.
השופטת קבעה שהשחקן לא קיבל הצעה לחדש את החוזה ולכן פוטר מעבודתו
לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת השתכנעה שהשחקן לא קיבל הצעה לחדש את החוזה מהקבוצה שבה שיחק ולכן פוטר. התביעה התקבלה באופן חלקי והקבוצה חויבה לשלם לשחקן פיצויי פיטורים בסך 25,000 שקלים, הפרשות לקופת גמל בסך 2,800 שקלים והוצאות משפט בסך 3,000 שקלים.
במקרה אחר שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נקבע, כי הוראה בחוזה עבודה שקבעה לעובד שכר שכולל פיצויי פיטורים היא מנוגדת לסעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, אשר לפיו אין לקבוע בהסכם העבודה שכר שכולל בתוכו פיצויי פיטורים אלא בכפוף לקבלת אישור של שר העבודה והרווחה.
אם אתם סבורים כי זכויותיכם נפגעו, פנו בהקדם לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה שיסייע לכם למצות את זכויותיכם מול המעסיק.
עורך דין אוראל הרשקוביץ עוסק בדיני עבודה, זכויות עובדים, עריכת חוזי עבודה, ייצוג עובדים ומעסיקים בבתי הדין לעבודה ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.