בכתבה שלפניכם רוכזו שאלות נפוצות של בעלי חוב ותשובות של עו"ד מלי טייב העוסקת בהליכי חדלות פירעון בנוגע לבעלי חוב מעל 150 אלף שקלים (המהווים מרבית בעלי החוב בארץ).
החל מאמצע חודש ספטמבר 2019 ואילך, נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. מדובר בחוק שמשקף ניסיון של המדינה לעבור מגישה של ענישת החייבים לניסיון לשקמם תוך התחשבות בנושים הקטנים בחלוקת החובות.
במסגרת החוק, נעשה שינוי במסגרות המשפטיות שמטפלות בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. רשם ייעודי להליכי חדלות פירעון בלשכות ההוצאה לפועל מטפל בהליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חוב הנמוך מ-150 אלף שקל והכנ"ר מטפל בהליכים של בעל חוב מעל סכום זה, במסגרת בתי משפט השלום במקום מושבו של היחיד.
לפניה ישירה אל מלי טייב - חברת עורכי דין, לחץ/י כאן
מה השתנה מבחינתם של בעלי חוב הגבוה מ-150 אלף שקלים?
אם עד היום ההליך נפתח בבתי המשפט המחוזיים הרי שהיום הצו לפתיחת הליכים שמוגש מטעם החייב, יוגש ישירות למשרדי הכונס הרשמי במשרד המשפטים. השינוי חוסך זמן ומקל על ההליכים הבירוקרטיים. עד עתה בהליכי פשיטת רגל בית משפט היה ממנה מנהל מיוחד. כעת הממונה מטעם הכנ"ר ימנה נאמן. מבחינה אופרטיבית כל בקשות הביניים יתבררו מול הממונה ולא מול שופט. כך למשל אם פלוני מעוניין להפחית את הסכום החודשי הוא יצטרך להגיש בקשה לממונה.
מה לגבי הליכי פשיטת רגל שכבר נפתחו?
חשוב להבין שלגבי התיקים הפתוחים, בתי המשפט המחוזיים ימשיכו לטפל בבקשות תלויות ועומדות.
האם בעל חוב יוכל לצאת מהארץ?
עד לאחרונה, הליכי פשיטת רגל נמשכו שנים רבות אשר במהלכן בעל החוב היה מצוי בתוך סחרור של חובות שהתקשה להשתחרר מהם. מטרת החוק החדש היא לשקם את היחיד בדרך מיטבית תוך קיצור המועדים והקלה משמעותית בנוגע לבקשות ביניים והחלטות ביניים במהלך ההליך, אשר מעתה ידונו אצל הממונה ולא בפני מותב של בית המשפט.
כך למשל, אזרח המבקש לצאת מן הארץ יוכל להגיש בקשה ישירות לממונה ולקבל על כך אישור מבלי להיזקק להחלטת שופט. צו לפתיחת הליך יתקבל בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה והאזרח כבר זוכה לטיפול מהיר ויעיל בבקשתו.
אני אקדמאי מובטל שכשלתי בעסקי ונקלעתי לחובות כבדים. האם לפי ההליך החדש אני צפוי לשלם יותר?
המדינה מספקת לחייב תמריץ בדמות שיקום קל ומהיר אם וכאשר הוא יעשה מאמץ כנה להשתכר יותר, כאשר התשלומים החודשיים שישלם בהליך יהיו לפי יכולת ההשתכרות שלו, בהתאם להשכלתו והכשרתו, ולא בהתאם להכנסותיו והוצאותיו בפועל.
עצם קיצור משך ההליך משנה וחצי לשנה היא הטבה שמעניקה המדינה. כך שאם אדם מפגין נכונות ומתאמץ למצות את כושר השתכרותו כדי להעשיר את קופת הנשייה הרי שתוך שנה הוא ייצא לחיים חדשים במובן הזה שחובותיו נמחקים. בתיקים שבהם אין תועלת כלכלית של ממש לנושים הרי שבית משפט מחויב לתת הפטר בתום שנה מפתיחת ההליך.
בתום שנה, אם האזרח (היחיד) אינו בעל יכולת השתכרות וההליך אינו מקנה תועלת לנושים, בית משפט השלום יהיה מחויב לתת לו הפטר מהחובות. זאת בניגוד למצב שהיה נהוג עד לאחרונה שבו מתן הפטר כזה היה בשיקול הדעת של בית המשפט המחוזי והנאמן. כעת, הדבר מוסדר בחוק וחל ממועד כניסת החוק לתוקף ואילך.
ומה אם לא הצלחתי למצוא עבודה ולקבל שכר חודשי קבוע?
הדבר עלול להתפרש כחוסר תום לב של החייב על ידי בית המשפט והממונה ועלול להביא לביטול ההליך. המשמעות המעשית של הדברים היא שהנושים יוכלו לנקוט נגד החייב הליכי גבייה בלשכות ההוצאה לפועל.
למה שלא אגיש בקשה לתיק איחוד ואוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים"?
תיק איחוד הוא למעשה מצב שבו מאחדים את כל תיקי ההוצל"פ לתיק אחד. עד לכניסת החוק החדש לתוקף, חייב שלא היה יכול לשלם את חובותיו בתיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו היה מגיש בקשה לתיק איחוד, רשם ההוצל"פ היה מכריז עליו 'חייב מוגבל באמצעים' והיה פוסק לו תשלום חודשי לפי הכנסותיו והוצאותיו בפועל. כעת, אי אפשר להכריז על אדם "חייב מוגבל באמצעים" ותיק איחוד יכול להתקיים רק עם תשלום חודשי בשיעור של 3% מהחובות.
היקף החובות שלי הוא מיליון שקלים (לא כולל משכנתא), מה אפשר לעשות?
אם אין ביכולתך לשלם 30 אלף בכל חודש לקופת ההוצאה לפועל (3%) אזי תהיה חשוף להליכי גביה מהנושים ולא תוכל להיכנס למסלול של "חייב מוגבל באמצעים" ותצטרך להתמודד מול כל תיק גביה בנפרד.
מה לגבי הנושים הקטנים (ספקים, לקוחות וכיוב')?
עושה רושם כי מדינת ישראל שמה לה למטרה לסייע לאזרחי מדינת ישראל ולשקם אותם כלכלית, אלא שככל הנראה ומבלי לקבוע מסמרות שכן הדברים טרם עמדו במבחן המציאות, מי "שישלם את המחיר" יהיו הנושים האלה ככל הנראה.
מה לגבי דירת המגורים?
על פי המצב הישן, בעל חוב היה יכול להישאר בדירתו כדייר מוגן אם דירתו מומשה במסגרת הליכי פשיטת רגל. כעת, לאחר כניסת החוק החדש לתוקף, עומדת לחייבים הגנת בית המגורים בדיור חלופי. כלומר, במקרה שתמומש הדירה, החייב זכאי להתגורר בדירה חלופית לתקופה של לפחות 4 שנים בלי לשלם שכר דירה.
עורכת דין מלי טייב עוסקת בתחום חדלות הפירעון, פשיטות רגל, ביטול עיקולים והגבלות, הסדרי נושים, כינוס נכסים, איחוד תיקים, מתן הפטר לפי החוק החדש ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.