בשנים האחרונות קיימת מגמה בקרב מעסיקים ועובדים של העברת פעילות של עובדים שכירים לעבודה כעצמאיים, תחת חשבוניות, מגמה שהתחזקה במהלך תקופת הקורונה ובהשפעת קטר ההייטק על המשק הישראלי ובכלל.

כאשר התקשרות עם עצמאי היא אותנטית, אמיתית ונעשית בהסכמה ובהתאם לחוקי העבודה, היא משרתת היטב את הצדדים ויש בה יתרונות גדולים.

המעסיק מצד אחד חוסך לעצמו את העלויות של העסקת העובד, הזמן שבניהולו ובפיקוח עליו וכן את הזמן ללמד אותו את העבודה ומקבל מוצר מוגמר.

העובד קובע לעצמו את שעות העבודה - שיטת התקשרות זו מאפשרת לו גמישות, חוסך מעצמו יחסי כפיפות ומרות, הוא יכול לתת שירותים לעסקים נוספים, להתפתח לכיוונים בהם הוא חפץ ולנהל את עצמו ואת עסקו כראות עיניו.

לפניה ישירה אל עורך דין ליאור אלנקווה, לחץ/י כאן

התקשרות פרילנסרית אמיתית מקימה יתרונות רבים

כאמור, כאשר שיטת העסקה זו היא אותנטית, מקובלת על הצדדים, כאשר המהות האמיתית של יחסים אלו מצביעה על התקשרות פרילנסרית אמיתית והיא נעשית בהתאם להלכת בתי הדין לעבודה, אז היא מקימה יתרונות רבים.

אולם, פעמים רבות, שיטת העסקה זו היא גם מקור להתנערות מיחסי עבודה, ניצול ושלילת זכויות סוציאליות ומעמד של עובד, כאשר היא נעשית באופן פיקטיבי ולא אמיתי.

בחינת יחסי עובד מעסיק הינה מורכבת, מדובר בהלכה שמשתנה לעיתים תכופות, דינאמית ומתפתחת מאוד.

ראשית, הבסיס לבחינת יחסי העבודה הינה מהות היחסים, האם מדובר ביחסי עבודה כעובד או כעצמאי, ללא קשר להגדרות שנתנו הצדדים להעסקה זו בחוזה או בכלל.

מהם מבחני בית הדין לעבודה בבואו לקבוע האם התקיימו יחסי עובד - מעסיק בין הצדדים?

בהתאם להלכת בית הדין, קיימים מספר מבחנים אותם מחיל בית הדין לעבודה כאשר הוא נדרש לקבוע האם מדובר ביחסי עובד מעסיק או התקשרות עצמאית אותנטית, קוראים למבחנים הללו מבחן ההשתלבות על הפן החיובי והשלילי (האם העובד השתלב כחלק בלתי נפרד מהעסק והאם לא ניהל עסק עצמאי) שבתוכו המבחן המעורב (הכולל את מבחן התלות הכלכלית – האם העובד היה תלוי בעיקר בהכנסה מהתמורה לכלכל את עצמו; אופי העסקה – בחינה האם מדובר במודל של עובד או עצמאי; מבחן כלי העבודה – למי היו שייכים כלי העבודה; אי הצדדים תפסו את עצמם ועוד ועוד, לצד מבחנים אלו קיימים מבחני עזר נוספים שנועדו לבחון האם מדובר בהתקשרות עצמאית אמיתית.

שנית, לאחר בחינת קיום יחסי עובד מעסיק, בוחן בית הדין את תום הלב של העובד והמעסיק, פערי הכוחות ביניהם והתמורה שניתנה בהתקשרות זו ביחס לעבודה של שכיר, כאשר כל אחד מאלו יכולים להשפיע על שיעור פסיקתו לפיצויים לטובת העובד.

עובד שהועסק באופן פיקטיבי ושלא כדין כעצמאי יוכל לתבוע שלל זכויות סוציאליות

באופן כללי כאשר עובד מועסק שלא כדין, באופן פיקטיבי כעצמאי, הוא זכאי שיוכרו לו יחסי עובד – מעסיק בדיעבד בגינם הוא רשאי לתבוע זכויות סוציאליות, כגון: פיצויי פיטורים, דמי הבראה, חופשה, דמי חגים, שעות נוספות, דמי נסיעות, הפרשות לפנסיה ועוד ועוד.

הכרה ביחסי עובד - מעסיק יכולה להוות בסיס לפסיקת פיצויים ניכרים ויכולה להגיע למאות אלפי שקלים לעובד שההתקשרות עמו נעשתה באופן פיקטיבי ולאחר מכן הוכר כעובד על ידי בית הדין לעבודה.

עורך דין מקצועי ומנוסה יסייע לעובד לבחון את מהות היחסים – האם התקיימו יחסי עבודה

יש לציין, כי לעצמאי שהועסק על ידי מעסיק בהתקשרות תחת חשבוניות מומלץ לבצע בדיקת קיומם של יחסי עובד מעסיק בסיום ההתקשרות על ידי עו"ד מומחה לדיני עבודה המכיר את ההלכות המשתנות ויכול להעריך את הסיכויים להכרה ביחסי עבודה ואת הסכומים לו הוא יכול להיות זכאי ממעסיקו.

מנגד מעסיק שמקיים התקשרות עם עצמאי שנים רבות מוטב לפנות לעו"ד לדיני עבודה המתמחה בתחום על מנת לבחון את מהות היחסים, לקבל ייעוץ, ליווי על מנת להימנע מתביעות עתידיות, למזער נזקים ולתקן את שיטת העסקה במידה והיא אינה מותאמת.

עו
עורך הדין ליאור אלנקווה|צילום: גלעד הר-שלג

עורך דין ליאור אלנקווה עוסק בתחום דיני העבודה, בעל ניסיון רב בייצוג עובדים ומעסיקים בסוגיות דוגמת יחסי עובד-מעסיק, פיטורים שלא כדין, התפטרות, תביעות שכר ושעות נוספות, אפליה בעבודה, פיצויי פיטורים, פרמיה בעבודה ועוד. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.