עובד שנפגע בתאונת עבודה שנגרמה לו בעקבות רשלנות המעסיק רשאי להגיש תביעת פיצויים נזיקית נגד המעסיק שהפר את חובת הזהירות שלו כלפיו. תביעה זו תוגש בנוסף לתביעה שהעובד רשאי להגיש תוך שנה ממועד התאונה נגד המוסד לביטוח לאומי למיצוי זכויותיו. חשוב לציין כי בתביעה לדמי פגיעה ובתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה אשר מוגשות למוסד לביטוח לאומי אין כל משמעות לשאלת אחריות העובד להתרחשות תאונה.
לעומת זאת, במסגרת תביעת פיצויים נגד המעסיק העובד יצטרך להוכיח שהתאונה אירעה בעקבות התרשלות המעסיק ועל כן הוא אחראי לשלם לעובד פיצויים בגין הנזק שנגרם לו בעקבות התאונה. נוסף על כך, לצורך הוכחת תביעתו העובד יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי שנגרם לו נזק וכי יש קשר סיבתי בין התרשלות המעסיק לבין הנזק שנגרם לו.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד זיו און, לחץ/י כאן
פוליסת ביטוח חבות מעסיקים
אם המעסיק רכש פוליסת ביטוח מתאימה שמעניקה לו כיסוי ביטוחי מפני תביעות פיצויים של עובדים בגין פגיעות גוף, גם אם בבית המשפט יוכח שהוא התרשל כלפי העובד והתרשלותו היא שגרמה לתאונת עבודה שגרמה נזק לעובד, הוא יידרש לשלם את סכום ההשתתפות עצמית שסוכם מראש עם חברת הביטוח, ואילו המבטחת תיכנס בנעליו של המעסיק ותשלם לעובד את הפיצוי שבית המשפט פסק לו. את תביעת הפיצויים נגד המעסיק אפשר להגיש תוך שבע שנים ממועד התרחשות התאונה כאשר לאחר מכן תחול התיישנות.
לפי החוק, תאונת עבודה היא אירוע שבו נפגע עובד תוך כדי ועקב עבודתו עצל המעסיק וזאת לרבות פגיעה של עצמאי במהלך העבודה. לפי סעיף 2 לפקודת הנזיקין, מעביד הוא אדם שיש לו שליטה גמורה על הדרך שבה אדם אחר מבצע עבודה בשבילו ואילו עובד מוגדר כ"מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור".
האם מעסיק חב בחובת זהירות כלפי עובדיו?
בפסיקה נקבע כי כל מעסיק חב חובת זהירות כלפי עובדיו. אם המעסיק הפר את חובת הזהירות שהוא חב כלפי עובדיו, עובד שנפגע בעבודה יוכל להגיש תביעת פיצויים נגד מעסיקו. יובהר כי חובותיו של המעסיק כלפי עובדיו עוגנו בפסקי דין רבים ובתקנות שהותקנו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה.
לפי הפסיקה המעסיק מחויב לנקוט באמצעים סבירים כדי להגן על עובדיו מפני סיכונים שמצויים במקום העבודה או בתהליך העבודה, בין אם מדובר בסיכונים רגילים, בלתי רגילים או בסיכונים מיותרים. חובתו של המעסיק היא אישית ולכן הוא מחויב לנקוט באמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק גוף לעובדים במהלך עבודתם.
במסגרת חובות המעסיק הוא מחויב בין היתר להזהיר את עובדיו מפני סיכונים בסביבת העבודה, להעניק מענה בטיחותי כדי למנוע נזק לעובדים, לסלק גורמי סיכון שנמצאים בסביבת העבודה, לספק לעובדיו ציוד מגן תקני, תקין ומתאים לסביבת העבודה במקום ולוודא שהעובדים אכן משתמשים בו.
יתרה מזאת, המעסיק מחויב לפקח על עובדיו במהלך ביצוע העבודה, לוודא שהם מקפידים על כללי הבטיחות בעבודה, ממלאים אחרי הנחיותיו בנוגע להפעלת כלי עבודה ולאופן ביצוע העבודה. כמו כן, המעסיק מחויב להעביר לעובדיו הדרכות בנוגע לשימוש בטיחותי בכלי עבודה ולהתנהלות בטיחותית בביצוע העבודה.
קיזוז תגמולי ביטוח לאומי מהפיצוי הכולל בתביעת פיצויים נגד מעסיק
מטרת הפיצוי בתביעות נזיקין היא להשיב את הניזוק למצב שבו הוא היה אם לא הייתה מתרחשת התאונה. לפיכך, עובד שנפגע בתאונת עבודה יקבל בסופו של הליך משפטי נגד המעסיק פיצוי שמיועד להחזירו למצב שבו היה לפני שנפגע בתאונת עבודה. עובד שנפצע בתאונת עבודה ברוב המקרים יגיש תביעות מתאימות לצורך מימוש זכויותיו במוסד לביטוח לאומי ובהמשך יגיש גם תביעת פיצויים נגד המעסיק. כדי למנוע מצב של כפל פיצוי וכדי למנוע התעשרות שלא כדין של הנפגע על חשבון המעסיק, בית המשפט שדן בתביעה נגד המעסיק יפחית מהפיצוי הכולל שייפסק לעובד בתביעה את התגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי.
קביעת אשם תורם לעובד שנפגע בעבודה
במקרה שמעסיק התרשל כאשר לא נקט בכל האמצעים הסבירים הנדרשים לצורך הגנה על עובדיו מפני הסיכונים ובעקבות זאת עובד נפגע במהלך העבודה, הוא יוכל להגיש נגד המעסיק תביעת פיצויים בגין הנזק שנגרם לו. בפסיקה נקבע כי לצד האחריות שמוטלת על המעסיק, גם העובד נדרש להפגין אחריות ולציית להנחיות המעסיק ולכללי הזהירות במקום העבודה.
על כן, אם מעסיק הוכיח שהעובד נפגע עקב פעולה חסרת זהירות ורשלנית שביצע, אז גם העובד יישא באחריות לנזק. במקרה כזה, בית המשפט יפחית מהפיצוי הכולל שמגיע לעובד סכום שמשקף את רשלנותו התורמת לתאונה.
כיצד ניתן למקסם את סכום הפיצויים מהמעסיק?
לאחר מעורבות בתאונת עבודה, ההמלצה לעובד היא לפנות בסמוך לאחר התאונה למעסיק כדי לקבל ממנו טופס ב.ל. 250 אשר באמצעותו ניתן לקבל טיפול רפואי בקופת חולים. בטופס ב.ל. 250 המעסיק מציין את פרטי התאונה ולכן חשוב להקפיד שימלא את פרטי התאונה באופן מדויק ולא יחסיר מידע רלבנטי.
בהמשך, העובד שנפגע יקבל טיפול רפואי מתאים. חשוב לוודא שבגיליון הרפואי צוין שסיבת הטיפול הרפואי וההפניה היא תאונת עבודה. אחרי קבלת הטיפול הרפואי חשוב להקפיד לקחת מהרופא תעודה רפואית מקורית לנפגע בעבודה שתשמש את העובד בהמשך לצורך מיצוי זכויותיו במוסד לביטוח לאומי.
קבלת טיפולים רפואיים לפי הצורך ואיסוף תיעוד רפואי
אם בעקבות התאונה נגרם לעובד נזק גוף בעקבות התאונה מומלץ לטפל בבעיות הרפואיות שהופיעו בעקבות התאונה, ולהמשיך בקבלת טיפול רפואי רציף ואינטנסיבי ממועד קבלת הטיפול הראשוני ואילך. עובד שנמנע מקבלת טיפול רפואי אף על פי שמצבו מחייב זאת עלול להיחשב כמי שלא הקטין את נזקיו ועל כן מסתכן בהפחתת סכום הפיצוי הסופי שייפסק לטובתו.
המלצה חשובה נוספת שתסייע לעובד שנפגע למקסם את סכום הפיצויים היא לשמור ולאסוף את כל המסמכים הרפואיים שהתקבלו מכל המוסדות שבהם הוא קיבל טיפול רפואי כולל קופות חולים, בתי חולים, טיפולי פיזיותרפיה, טיפולי רפואה משלימה, רנטגן, בדיקות הדמיה ועוד. נוסף על כך, לאחר התאונה חשוב לשמור חשבוניות וקבלות שהתקבלו עבור מכשירים ועזרים רפואיים, נסיעות לקבלת טיפולים רפואיים, טיפולים רפואיים וטיפולי רפואה משלימה.
לעובד שנפגע בעבודה ומעוניין למקסם את הפיצוי שיקבל בסופו של ההליך מומלץ לפנות בסמוך לאחר התאונה לעורך דין מקצועי, מיומן ומנוסה בתביעות פיצויים נגד מעסיקים. עורך הדין ייבחן את נסיבות המקרה לעומק, ילווה את העובד שנפגע, ינחה וידריך אותו בהתאם לצורך עד לקבלת מלוא הפיצוי.
משרד עו"ד זיו און עוסק בדיני נזיקין, בייצוג נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי ובתביעות נזיקין נגד מעסיקים שהתרשלו כלפי עובדיהם עד לקבלת מלוא הפיצוי. הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.