לידה של תינוקת או תינוק היא לרוב אירוע משפחתי מרגש ומשמח, אך לצערנו בחלק מהמקרים בעקבות רשלנות של הצוות הרפואי, לידה שהחלה כשורה משתבשת והופכת לאירוע טראומטי שעלול לגרום נזק בלתי הפיך לאם ו/או ליילוד. בפועל, רשלנות רפואית במהלך לידה מתרחשת כאשר המיילדת, הרופא או אנשי צוות רפואי נוספים, חורגים מסטנדרט של פרקטיקה רפואית מקובלת ובכך גורמים נזק לאם ו/או ליילוד.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד ירון מויאל, לחץ/י כאן
בחינת העבר הרפואי של האם היולדת
נזק כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה עלול להיגרם עוד לפני תחילת תהליך הלידה, תוך כדי הלידה עצמה או אחריה, בשל פעולה רפואית שגויה של הצוות הרפואי או לחילופין בעקבות היעדר פעולה בעת שהיה צורך לבצעה. חובת הזהירות המוטלת על אנשי הצוות הרפואי, מחייבת אותם להתייחס לנתונים בדבר עברה הרפואי של היולדת כולל עברה המיילדותי והגניקולוגי כמו גם לממצאים של בדיקות קליניות שנערכו לה לפני הלידה, וזאת לצורך בחירה בטכניקת לידה מתאימה.
תביעות פיצויים שמוגשות בגין רשלנות רפואית בלידה כוללות לעיתים קרובות תביעות בגין החלטה שגויה של צוות רפואי שלפיה אין לבצע באם ניתוח קיסרי בעוד למעשה יש צורך רפואי בביצוע ניתוח קיסרי עקב משקל גבוה של העובר או בשל מצוקה עוברית. תביעות רשלנות רפואית בלידה מוגשות גם במקרים שבהם בוצע מעקב רפואי לקוי אחרי מצב העובר והיולדת לפני הלידה, עקב איחור באבחון של רעלת היריון, רשלנות בביצוע לידת מלקחיים או ואקום ועוד.
צירוף חוות דעת רפואית לצורך ביסוס התביעה והוכחתה
כדי לבסס ולהוכיח תביעת רשלנות רפואית בלידה בבית המשפט, הנפגע יצטרך לצרף אליה חוות דעת רפואית שהוכנה על ידי מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה. בחוות הדעת המומחה הרפואי ייבחן האם הצוות הרפואי התרשל כלפי האם ו/או היילוד במסגרת מתן הטיפול הרפואי, יעמוד על הנזקים שנגרמו לאם ו/או ליילוד ויחווה דעתו בסוגיית הקשר הסיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק.
מה קורה לאחר הגשת כתב התביעה?
לאחר הגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי או נגד בית החולים, בית המשפט ייבחן לפי ראיות ועדויות, אם התנהלות הצוות הרפואי חרגה מפרקטיקה רפואית מקובלת במהלך כל שלבי ההיריון והלידה. לצורך כך, בית המשפט ישתמש במבחן ה"רופא הסביר" שבמסגרתו ייבדק אם הרופא המטפל קיבל החלטות שרופא סביר היה מקבל בנסיבות המקרה. נוסף על כך, בית המשפט ייבחן האם נערכו ליולדת כל הבדיקות הנחוצות לפני הלידה לצורך גיבוש החלטה מבוססת באשר לטכניקת לידה מתאימה והאם הלידה נוהלה באופן מקצועי לפי נהלים מקובלים בתחום המיילדות והגניקולוגיה.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית?
כדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית המזכה בפיצויים, הנפגע מחויב להוכיח כי באירוע הרלבנטי התקיימו כל יסודות עוולת הרשלנות. על כן, במסגרת ההליך המשפטי ייבחנו שלושת היסודות של עוולת הרשלנות שכוללים התרשלות, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק.
קיומה של רשלנות רפואית שגרמה נזק תיבחן על ידי בית משפט בהתבסס על חוות דעת רפואיות שהוגשו על ידי הצדדים ועל רשומות רפואיות רלבנטיות וראיות נוספות. אם הבחינה העלתה שנעשתה חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת, בית המשפט ימשיך לבחון גם קיומו של נזק שנגרם לנפגע וכן קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק. כדי לפסוק פיצויים לנפגע, בית המשפט ייבחן את הפגיעה התפקודית שנגרמה לו כתוצאה מההתנהגות הרשלנית, את השפעתה על כושר ההשתכרות שלו, ויפסוק לו גם פיצויים בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות ורכיבי פיצוי נוספים בהתאם לנסיבות.
תיאור מקרה - השארת גוף זר בגוף האם במהלך טיפול רפואי שבוצע בהריון
משרדנו הגיש לאחרונה לבית המשפט תביעה לאחר ששרשרת כשלים בטיפול שניתן לאישה במהלך ההיריון הובילה לאובדן מיותר של העובר. אישה שהגיעה לבית חולים בשבוע ה-17 להיריון עם סימנים לאי ספיקה של צוואר הרחם אושפזה והוחלט לבצע לה "תפר צווארי" לאחר שנשללו תהליך זיהומי ולידה מוקדמת לאחר תצפית של מספר ימים. בעת התפירה המוצלחת כשלעצמה הסתבר בתום ההליך שהמנתחים שכחו שתי ספוגיות בתעלת צוואר הרחם מעל התפר. המצב חייב לבצע במטופלת ניתוח חוזר ומניפולציות בצוואר הרחם. בסופו של דבר, פתיחת התפר הצווארי וחיפוש הספוגיות החסרות גרמו לפקיעת מי שפיר ולצורך בסיום ההיריון.
מומחה רפואי בתחום המיילדות קבע כי אילו הספוגיות לא היו נשכחות מלכתחילה, הפעולות הנוספות והניתוח השני היו נחסכים כאשר לפי הערכתו היו קיימים 70% להציל את ההיריון.
רשלנות רפואית של קופת חולים במעקב היריון
בחינה מעמיקה יותר של המקרה העלתה כי האירועים החלו בכך שבתחילת מעקב ההיריון לא בוצעה בקופת החולים הערכה של גורמי הסיכון בהיריון לצורך תכנון של מעקב היריון. אם הערכה כזו הייתה מתבצעת לפני ההתעברות או בעת הביקור הראשון עם אבחון ההיריון, היו בהכרח צריכים להגיע למסקנה שקיימים לאישה גורמי סיכון משמעותיים להופעה של אי ספיקה של צוואר הרחם בהיריון והדבר היה מוביל להפנייתה למעקב במרפאת היריון בסיכון גבוה.
אף על פי שהיולדת הייתה מוכרת לרופא מעקב ההיריון ממעקבי הריונות קודמים שלה והרשומה הרפואית בעניינה הייתה גלויה לעיניו בביקור הראשון במהלך ההיריון האחרון, סיכום תולדות העבר של האישה אשר היה אמור לשמש את הרופא לצורך תכנון מעקב ההיריון, היה קצר ובחסר בולט כאשר הנתונים בתיק הרפואי מלמדים על גורמי סיכון אפשריים לאי ספיקת צוואר הרחם בהיריון עתידי.
מידע זה היה אמור להתריע בפני הרופא על אפשרות שתתפתח אי ספיקה של צוואר הרחם ועל הצורך לנקוט באמצעי זהירות ואף לערוך מעקב ממוקד בנושא זה. הרופא היה צריך להפנות את האישה למרפאה של היריון בסיכון או לפחות לבצע לה מעקב באמצעות בדיקות אולטרסאונד באשר למצב צוואר הרחם, אורכו וצורתו.
מומחה רפואי מטעם האישה ציין בחוות דעתו שהוגשה לבית המשפט כי אם מעקב ההיריון היה נעשה כראוי בנסיבות הקיימות, סביר מאוד להניח כי תפר צווארי היה מתבצע לפני כן והסיבוך של פקיעת מי שפיר היה נמנע. עוד צוין כי אם הניתוח בבית החולים היה מתבצע בתשומת לב ראויה הצורך בניתוח השני היה נמנע וכך גם פקיעת מי השפיר שהובילה לאובדן ההיריון בסופו של דבר.
ייצוג משפטי מקצועי - מסייע לנפגעי רשלנות רפואית למצות את זכויותיהם
אם לאם ו/או לתינוק נגרם נזק עקב רשלנות רפואית של צוות רפואי במהלך ההיריון או בלידה, מומלץ לפנות לעורך דין מיומן ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין ייבחן את הרשומות הרפואיות שבידי הנפגעת ואת נסיבות המקרה, יפנה אותה למומחה רפואי לצורך עריכת חוות דעת ויעניק לה ליווי משפטי עד למיצוי זכויותיה.
עורך דין ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית, תביעות נזיקין ונזקי גוף קשים ומנהל את פורום רשלנות רפואית באבחון באתר דין, הכתבה באדיבות האתר: din.co.il.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.