הרשת מלאה בקבוצות בכל תחום אפשרי - הורות, אוהדי כדורגל, קבוצה של תושבי עיר או שכונה, חובבי ספרים, קבוצות מקצועיות, הומור ועוד ועוד.
יש הרבה זכויות והרבה יתרונות למי שמנהל קבוצה בפייסבוק - הניהול מאפשר כוח והשפעה מרובים בתחום שבו הקבוצה עוסקת. רק שעם הכוח באה האחריות, והתנהלות לא נכונה עלולה לחשוף את מנהלי הקבוצה לתביעות ולתשלומים מאוד משמעותיים. הנה כמה נתונים שכדאי שמנהלי קבוצות יכירו בקשר ללשון הרע.
לפניה ישירה אל עורכת דין חלי דואני-קיל, לחץ/י כאן
אבחנה בין שני סוגים של קבוצות ברשת
קיימת אבחנה בין שני סוגים של קבוצות, כאלה בהן כל פוסט עובר סינון של אחד המנהלים לעומת אלה שבהם הפרסום מתבצע באופן חופשי על ידי כל משתתף ללא כל סינון. כאשר קיים סינון מוקדם, נקבעו למנהלים חובות מוגברות.
באתר בתחום רפואת השיניים פורסמה כתבה שייחסה שחיתות לרופא שיניים מסוים. על הכתבה היו חתומים ראשי תיבות של כתב עלום שם. רופא השיניים שהושמץ פנה מספר פעמים לבעל האתר ודרש שיסירו את הכתבה וכן שימסרו את שם הכתב שהשמיץ אותו, בעלי האתר סירבו. ביהמ"ש קבע שכאשר האתר מבצע פעולות של סינון ועריכה המאפשרים שליטה בתכנים בטרם הפרסום הוא יכול להימצא אחראי. האתר חויב לשלם לרופא השיניים סכום של 50,000 שקלים.
במקרה אחר, עדיין בתחום הרפואה, מדובר היה בפורום באינטרנט שעסק בזכויות בעלי חיים. מנהלת הפורום ייחסה שחיתות ושוחד לווטרינר עירוני שעסק גם בחווה לגידול קופים לצרכי מחקר. נוסף על כך, היו באתר פרסומים של משתמשים נוספים שכתבו אודותיו דברי לשון הרע קשים תוך השוואתו לנאצים.
מנהלת האתר לא הצליחה להוכיח שהדברים שכתבה אודות שחיתות ושוחד נכונים. לגבי הפרסומים של משתמשים אחרים, היא ניסתה לטעון שהיא לא ראתה אותם. ביהמ"ש לא האמין לה, מנהלת פעילה שנכנסה לפורום מדי יום ולא הייתה יכולה לפספס. כשביהמ"ש קבע את האחריות שלה לאותם פרסומים הוא סייג והבהיר שקביעה כזאת צריכה להיעשות במקרים מובהקים וברורים תוך בחינת כל מקרה לגופו.
אותה מנהלת הותירה את הפרסומים מתנוססים בפורום במשך חודשים ארוכים וביהמ"ש חייב אותה בפיצוי בגובה 100,000 שקלים ובהוצאות.
גם כשהפרסום חופשי וללא סינון יכולה להיקבע למנהלים אחריות
בדף פייסבוק של תושבי עיר צפונית פורסם פוסט ע"י אחת החברות. היא כתבה לגבי תושב העיר, כי הוא נתפס גונב ממקום עבודתו. תוך זמן קצר הפנו חברים את תשומת לבו של אותו תושב לפרסום והוא מיהר לפנות למנהל הדף בדרישה שזה יסיר את הפרסום - למחרת בבוקר השיב המנהל לאותו תושב תשובה ערטילאית. התושב מיהר להשיב לו בשאלה האם הוא מסיר את הפרסום או לא, מנהל האתר השיב לו שהוא פועל עפ"י ייעוץ משפטי וכעבור שעה העלה מטעם עצמו את הפוסט המשמיץ כשהוא עורך דיון בקבוצה האם פרסום כזה לגיטימי או לא.
ביהמ"ש קבע שהוא אחראי ללשון הרע גם כיוון שלא הסיר את הפרסום המשמיץ לאחר שנדרש לעשות כן וגם בשל הפרסום הנוסף שפרסם בעצמו והעצים את הפגיעה בשם הטוב של התושב הנפגע. ביהמ"ש קבע שמנהל האתר אף לא ערך שום בדיקה ולא קיבל ייעוץ משפטי, כפי שטען.
האם יש משמעות לשיהוי בהסרת הפרסום הפוגעני?
ביהמ"ש קבע כי במקרים המתאימים תהיה משמעות לשיהוי בהסרת הפרסום - מעניין לבחון את לוח הזמנים באותו מקרה: הפרסום המקורי נעשה סביב השעה 23:00 בלילה, התושב שהושמץ פנה אל המנהל קצת לאחר השעה 01:00 בלילה. מנהל האתר העיד שראה את ההודעה רק בשעה 07:00 בבוקר וביהמ"ש קיבל את טענתו. התשובה הראשונית של מנהל האתר הייתה מספר דקות לאחר השעה 07:00 ועד 08:30 התנהלו ההתכתבויות ביניהם. סביב השעה 09:00 העלה מנהל האתר את הפוסט הנוסף שבו ערך דיון עם המשתתפים בסוגיית מחיקת הפרסום. דקות ספורות לפני השעה 15:00 הודיע התושב למנהל האתר כי הוא יתבע אותו ובתוך דקות הוסרו הפרסומים המשמיצים מהאתר.
סד הזמנים הוא כ-16 שעות מעת הפרסום הראשוני וכ-8 שעות מעת שמנהל האתר ראה את הפרסום ועד שהסיר אותו.
ביהמ"ש קבע כי מנהל האתר יפצה את התושב בסכום של 15,000 שקלים בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד. לעומת זאת, כאשר מי שהושמץ כלל לא פנה למנהל הדף, נקבעה כי מנהל הדף איננו אחראי - במקרה שבו ייוחסו עבירות לאיש ציבור, אשר כלל לא פנה למנהל הדף כדי שיסיר את הפרסום, נקבע שאין מנהל הדף אחראי והתביעה נדחתה.
האם מנהלי קבוצות ואתרים אחראים לתגובות של גולשים?
האחריות של מנהלים קבוצות ואתרים יכולה לחול גם לגבי תגובות - במקרה שבו שאל משתתף בפורום בנושא טיולים אתגריים שאלה, השיב לו משתתף בקבוצה שלא לפנות בשום אופן לחברה מסוימת כי הם שקרנים ורמאים. בעל חברת הטיולים פנה אל בעל האתר שבו היו הפרסומים וביקש שימחק אותם. הנ"ל סירב ללא נימוק ועמד בסירובו גם לאחר שנשלח אליו מכתב מעו"ד.
כשנשאל בבית המשפט מדוע סירב להסיר את הפרסומים העלה שלל תירוצים. ביהמ"ש קבע כי עליו לשלם לבעל חברת הטיולים פיצוי ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 40,000 שקלים.
נשאלת השאלה מה קורה בקבוצות שבהן לא מפורסם שם המנהלים של הדף ומי ששמו נפגע לא יודע לאן לפנות - לטעמי, הפרשנות הנכונה היא שברגע שהמנהלים מסכלים את היכולת לפנות אליהם - אם בגלל שלא פרסמו את שמם או בגלל שהם לא נכנסים להודעות הפרטיות, יהיה נכון לחייב אותם באחריות לפחות כמו מי שפנו אליו ולא הסירו את הפרסומים.
חשוב לציין כי התחום הולך ומתגבש בשנים האחרונות ואף על פי שעדיין אין הלכה מחייבת של בית המשפט העליון בנושא, כבר אפשר לשרטט קווים מנחים מתוך פסקי הדין שניתנו ולהסיק מהם מסקנות.
עורכת דין חלי דואני-קיל עוסקת בתחום לשון הרע. הכתבה באדיבות דין - עורך דין לכל דין.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.