למרות התנודתיות הקיצונית בשווי של הביטקוין ונבואות שחורות מצד חלק מהמשקיעים לגבי עתיד התעשייה, יש בשנים האחרונות עלייה מתמדת בהיקף ההשקעות בחברות שמפתחות טכנולוגיית בלוקצ'יין ושרוצות למכור למשקיעים מטבעות קריפטו חדשים שהן מתכוונות להנפיק כחלק מהפרויקט.
במקביל, מכירה לציבור של מטבעות חדשים (טוקנים) הופכת להיות מאתגרת יותר ויותר על רקע החשש של רשויות החוק, במיוחד בארה"ב, מפגיעה במשקיעים וטענתן שברוב המקרים אין הבדל בין מכירת טוקנים לבין הנפקת ניירות ערך בבורסה, הליך יקר שדורש בין היתר פרסום תשקיף שחברות צעירות אינן מסוגלות לעמוד בו.
לפניה ישירה אל עורך דין צחי זך, לחץ/י כאן
מכירת טוקנים בשלב מקדמי ל"משקיעים מתוחכמים"
הפתרון שמצאו החברות והמשקיעים, שכמובן מעוניינים להמשיך לפעול בתחום עם התפתחות טכנולוגית ועסקית כה מרשימה, הוא פיצול מכירת הטוקנים לשלב מקדמי שבו בדרך כלל נמכרים הטוקנים (או זכות עתידית לקבל טוקנים) ל"משקיעים מתוחכמים", בעלי הון עצמי או הכנסות מעבר למינימום מסוים, שבמדינות רבות חלים לגביהם כללים מקלים יותר. השקעה באמצעות סאפט (SAFT) היא דוגמא טובה לעסקה שכזו.
למרות הפופולריות הרבה של הפתרונות הללו, אין כל דרך לדעת שהרשויות יאשרו אותם (אם העסקה תיבדק) ובמקרים מסוימים הרשויות דווקא תקפו פתרונות דומים והכריזו שגם הם עלולים להוות הצעה לא חוקית של ניירות ערך לציבור. יחד עם זאת, אין ספק שמדובר נכון להיום בפרקטיקה נפוצה ועסקאות רבות מתבצעות בצורה כזו או אחרת של "מכירה מוקדמת" למשקיעים מתוחכמים.
חוסר ודאות משפטית של שחקנים בתחום הבלוקצ'יין והקריפטו
בעיה נוספת שנוצרה היא שלאור חוסר הוודאות המשפטית שבה נאלצים לפעול השחקנים בתחום, חברות רבות מבקשות מהמשקיעים לחתום על הסכמים שבהם החברה לא רק שאינה מבטיחה דבר לגבי חוקיות העסקה, אלא גם מתנערת משורה של התחייבויות ומצגים שמקובל לתת למשקיעים בכל עסקת השקעה ואין שום סיבה לא לתת גם כשמדובר בהשקעה בפרויקט בלוקצ'יין / קריפטו.
המשקיעים מצידם, נוטים לפעמים לקבל בהבנה הסכמים שבעצם לא מבטיחים להם דבר, מתוך מחשבה מוטעית ש"ככה זה בתחום" ואולי בהנחה (גם היא מוטעית) שמכיוון שהמעמד המשפטי של העסקה לא ברור, אין טעם להיכנס למשא ומתן עם החברה גם בנושאים שספק אם היו מוותרים עליהם בהשקעה "רגילה".
מדובר כמובן בטעות קשה, שכן מעבר לגורמי הסיכון הרגילים שעל המשקיעים להתמודד עמם (למשל שינויי חקיקה, כישלון עסקי של החברה, אובדן הטוקנים בגלל אירוע סייבר, אובדן הגישה לארנק וכדומה) נוסף במקרה כזה גורם סיכון חדש ומיותר - הסכם השקעה שלא מגן על המשקיע גם כאשר הוא אמור לעשות זאת.
יכולת משא ומתן של משקיע תלויה בין היתר במערך הכוחות בין הצדדים
מובן שיכולת המשא והמתן של משקיע כלשהו תלויה בין היתר במערך הכוחות בין הצדדים, כלומר עד כמה החברה רוצה את אותו משקיע, אילו אלטרנטיבות יש לה וכדומה. כאשר לא מדובר בחברה עם "ביקוש יתר" במצב שבו המשקיעים מתחרים על הזכות להיכנס לסיבוב, יש בהחלט טעם לדרוש את ההגנות הבסיסיות.
אחת מהנקודות הבולטות ביותר שאני נתקל בהן בהסכמים מסוג זה היא הנטייה של החברה לא להסתפק באי לקיחת אחריות על חוקיות העסקה, אלא אף לדרוש שהמשקיע בעצמו יצהיר שהעסקה חוקית, שמותר לחברה למכור לו את הטוקנים ועוד. מובן שלמשקיע יש אינטרס דומה לזה של החברה להימנע מהצהרות כאלה וברוב המקרים יכולתו של המשקיע לבדוק נושאים אלה קטנה בהרבה מזו של החברה.
ישנה חשיבות רבה לכך שהמצגים שאותם ייתן המשקיע ייבדקו בזהירות ויצומצמו ככל שניתן. כך למשל, מצג שלפיו המשקיע אינו נמצא במדינה שאוסרת על רכישה או מכירה של טוקנים (בכלל) חושף את המשקיע במידה פחותה מאשר מצג שלפיו מדובר בעסקה חוקית, שכן חוקיותה של העסקה מושפעת מגורמים רבים שמדינת תושבותו של המשקיע היא רק אחת מהם.
חובות של חברה בתחום הבלוקצ'יין והקריפטו כלפי משקיעים
נושא נוסף שיש לשים לב אליו הוא החובה של החברה להחזיר את ההשקעה למשקיע, עם או בלי ריבית, במקרה שבו אין לה את היכולת למסור למשקיע את הטוקנים או לקיים את ההסכם (לרבות השלמת פיתוח הפרויקט) מסיבות שאינן תלויות במשקיע. הסכמים רבים מתעלמים מזכות פשוטה זו של המשקיע ואף קובעים שבשום מקרה המשקיע לא יהיה זכאי להחזר ההשקעה שלו.
מובן שבמצב של כשלון עסקי וכדומה החברה עלולה להיות במצב שבו לא יהיה לה מספיק כסף כדי להחזיר את כל ההשקעה למשקיעים אך ברור שצריכה להיות לחברה חובה שכזו כדי לאפשר למשקיעים ליהנות ממעמד של נושים. בנוסף, כדאי לנסות להבטיח שבמקרים קיצוניים כאלה ההשקעה תוחזר ללא קיזוזים בלתי סבירים, כגון עלויות עסקה גבוהות, השתתפות בהוצאות הפיתוח ועוד המצאות שונות ומשונות.
הנושאים שהובאו לעיל מהווים דוגמא בלבד לנקודות שיש לשים אליהן לב בהסכמי השקעה מסוג זה. מניסיוני, במרבית העסקאות החברה לא "עושה טובה" למשקיע בכך שהיא מאפשרת לו להצטרף לסיבוב ההשקעה ויש בהחלט מקום (וגם זמן) למשא ומתן זריז שימנע עוגמת נפש בשלב מאוחר יותר.
עורך דין צחי זך עוסק בדיני אינטרנט ומשפט מסחרי ומלווה חברות בין היתר בתחום ההימורים אונליין, פורקס, מסחר אלקטרוני, פרסום דיגיטלי ופינטק. הכתבה באדיבות דין - עורך דין לכל דין.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.