הגירה מסיבית של יהודים לארץ ישראל התחילה בסוף המאה ה-19, עם העלייה הראשונה, שהביאה לכאן 30,000 יהודים. לאחריה התרחשה "העלייה השנייה" בשנת 1904, "העלייה השלישית" שלאחר מלחמת העולם הראשונה, העלייה הרביעית בשנות ה-20 והחמישית בשנות ה-30.
מלבד גלי העלייה, הגיעו ארצה יהודים מתימן במסגרת "מרבד הקסמים", יהודי מדינות ערב אשר נאלצו לנוס או גורשו ממדינות רבות כגון: עיראק, מרוקו, תוניסיה אלג'יריה, מצרים, לוב, סוריה ועוד, עלו ארצה לאחר קום המדינה, בשנת 1948. יהודי אתיופיה עלו לישראל, לאחר מאמצים כבירים ב"מבצע משה" ו"מבצע שלמה". לאורך שנות ה-90, החלה עליה נרחבת של עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, אשר עד היום מהווים את קבוצת העולים המרכזית.
המספר הכולל של אנשים שהיגרו לישראל מאז קום המדינה, עומד על כ-3.2 מיליון, 42% מהם יוצאי חבר המדינות. והעלייה נמשכת גם היום - בשנת 2020 למשל, עלו לישראל כ-20,000 זכאי שבות, מ- 70 מדינות שנות, כאשר המרכזיות הן: רוסיה, אוקראינה, צרפת, ארצות הברית ואתיופיה.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש לחץ/י כאן
חוק השבות
חוק השבות מבטא, הלכה למעשה, את היותה של ישראל מדינת הלאום של כל היהודים באשר הם, והוא מהווה מוקד של לא מעט דיונים ומחלוקות. בשנת 2018, הוענק לחוק השבות מעמד חוקתי גם בחוק היסוד: חוק הלאום.
על פי חוק השבות, יהודים ובני משפחתם זכאים להגר לישראל ולקבל אזרחות ישראלית. החוק, שנחקק בשנת 1950, מעניק ליהודים שהביעו את רצונם להשתקע במדינת ישראל, אפשרות לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית והטבות לעולה חדש.
הזכות לעלייה ארצה עלולה להישלל מיהודי, במקרים שהסתבר כי הוא חותר כנגד העם היהודי, מהווה סיכון לביטחון המדינה, מסכן את בריאות תושבי ישראל, או שיש לו עבר פלילי שמהווה סיכון לשלום הציבור.
"יהודי" מוגדר כאדם שאימו יהודייה או כמי שעבר גיור, אשר אינו בן דת אחרת. חוק השבות חל גם על בני הזוג של יהודים, בלי קשר לדתם ואף על ילדיהם ונכדיהם. ילדיו ואף נכדיו של אדם המוכר כיהודי, רשאים לעלות ארצה ולקבל אזרחות ישראלית, גם אם נפטר מחוץ לישראל לפני שנים רבות.
יהודים בעולם
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר היהודים החיים בעולם, עמד בשנת 2019 על 14.8 מיליון איש. בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה, לשם ההשוואה, חיו ברחבי העולם 16.6 מיליון יהודים. ב-1948, השנה בה הוקמה המדינה, מנתה אוכלוסיית יהודי העולם 11.5 מיליון בלבד.
מרבית היהודים בעולם, במספר כולל של 12.3 מיליון, חיים כיום בישראל ובארה"ב. ליהודי ישראל יש עדיפות קלה עם 6.8 מיליון, לעומת 5.7 מיליון יהודים החיים בארה"ב.
קהילת יהודי צרפת, המונה כ-448 אלף איש, היא השלישית בגודלה. אחריה ברשימה נמצאת קנדה, שבה חיים כיום 393 אלף יהודים. מדינות נוספות בעולם, שבכל אחת מהן חיים כיום כמה מאות אלפי יהודים, הן בריטניה, ארגנטינה, רוסיה, גרמניה ואוסטרליה.
כמה יהודים חיים בישראל?
בשנת 1939, ערב מלחמת העולם השנייה שהביאה איתה את זוועות השואה והכחדת ששת מיליוני יהודים, חיו רק 3% מיהודי העולם במקום שייקרא לימים "מדינת ישראל". מספרם עמד על 449 אלף איש בלבד. בשנת 1948, ערב הקמת המדינה, חיו בארץ 650 אלף יהודים, שהיוו 6% מסך כל היהודים שנותרו בעולם לאחר השואה.
כיום חיים בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 46% מיהודי העולם. כ-5.3 מיליון מהיהודים אזרחי ישראל הם ילידי הארץ. השאר עלו לישראל מארצות אחרות, על פי חוק השבות.
כ-מיליון יהודים עלו לישראל ממדינות באירופה ובאמריקה, 289 אלף ממדינות באפריקה ו-159 אלף ממדינות באסיה. לקראת יום השואה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ש-180 אלף ניצולי שואה חיים כיום בישראל.
הגירה חיובית והגירה שלילית
הגירה לישראל נקראת "עלייה" או "הגירה חיובית", ואילו הגירה החוצה מישראל לחו"ל נקראת "ירידה" או "הגירה שלילית". ההגירה השלילית עוררה בשנים הקודמות לא מעט התנגדויות, כעס וטינה, אך כיום היחס אליה שונה. ישראלים רבים מחפשים את אושרם מעבר לים, והולכים בעקבות פרנסה, לימודים, מחקר או שינוי אווירה. כיום חיים ברחבי העולם כ-750 אלף בעלי אזרחות ישראלית ש"ירדו" מהארץ.
כמובן שמגמות העלייה והירידה נעות מעלה ומטה בעקבות המצב בישראל ובעולם. בשנים האחרונות, בעקבות תקריות אנטישמיות באירופה, וגם ככל הנראה הטיפול היעיל יחסית של מדינת ישראל במגפת הקורונה, לרבות חלוקת החיסון במהירות לציבור הרחב, החלו יהודים רבים בתפוצה לשקול הגירה לישראל.
מנתוני "מאזן ההגירה הבינלאומית" שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2020, עולה שהיחס בין מספר המהגרים לישראל לאלה המהגרים ממנה היה באותה שנה חיובי. כלומר, יותר אנשים בחרו להגיע לחיות בישראל מאשר לעזוב אותה, בהפרש של 24,344 איש.
מדינה יהודית ודמוקרטית
לא כל העולים לישראל הם גם יהודים על פי ההלכה, לכן לא נחשבים יהודים מכוח הגדרת הרבנות. למעשה, על פי מאזן ההגירה של הלשכה לסטטיסטיקה, רק שליש מהישראלים החדשים שקיבלו אזרחות ישראלית בשנת 2020 משתייכים לדת היהודית. שני השלישים האחרים, 13,614 איש, הם בני דתות אחרות או חסרי דת, שעלו לישראל מכוח חוק השבות, או היגרו לישראל וקיבלו מעמד של קבע בדרכים אחרות. נוספים אליהם 2,506 פלסטינים, שהפכו בשנת 2020 לאזרחי המדינה במסגרת איחוד משפחות, לאחר שנישאו לערבים אזרחי ישראל.
הנתונים מראים, שאחוז היהודים בקרב המהגרים לישראל הולך ויורד עם השנים. אם בשנת 2016 עמד שיעורם של היהודים בקרב העולים החדשים על 63%, בשנת 2017 הוא ירד ל-52% ושנה אחר כך ל-40%. בשנת 2020, עומד כאמור שיעור היהודים מקרב העולים, על כשליש בלבד (33%). כיום חיים בישראל 465 אלף לא יהודים, שאינם משתייכים למגזר הערבי.
אחת ההצעות החוזרות מטעם מפלגות הימין הדתי - לשנות את לשון חוק השבות ולהגביל את זכות העלייה ליהודים על פי ההלכה, או לכל היתר ליהודים, בני זוג של יהודים וילדיהם, אך לא נכדים של יהודים. הצעות אלו אינן זוכות לתמיכה רחבה בשלב זה.
עלייה בהליכי גיור
אחת הדרכים לקבל אזרחות בישראל על פי חוק השבות, היא גיור. לפי נתוני מערך הגיור הממלכתי, בשנת 2019 התגיירו בישראל 3,150 אנשים.
בין המתגיירים כ-800 מבני קהילת הפלאשמורה מאתיופיה, שהגיור הוא תנאי לעלייתם ארצה. לצידם, התגיירו באותה שנה 900 מעולי חבר המדינות כאזרחים ו-700 מהם, במסגרת שירותם הצבאי ועוד 750 עולים ממדינות אחרות.
הנתונים מצביעים על כך, שלא כל הליכי הגיור מגיעים לשלב הסיום. למעשה, שלושה מתוך ארבעה מועמדים לגיור, אינם צולחים את התהליך. שיעור הנשים המשלימות את הליך הגיור גבוה פי שניים מזה של הגברים, ויתכן שהסיבה היא שגיור שלהן מכיר גם בילדיהן כיהודים. עוד עולה מהנתונים, שהמתגיירים בעלי האזרחות שורדים את התהליך בהצלחה מרובה יותר מאלו שמבקשים לקבל גיור בעת שירות בצה"ל.
החדשות הטובות הן שהליך הגיור התקצר החל משנת 2018 משנה שלמה לחצי שנה. קיצור ההליכים הביא לעלייה של 13.5% במספר המתגיירים.
בשנת 2021, פסק בג"ץ בפסיקה תקדימית שיש להכיר גם במי שעברו גיור רפורמי או קונסרבטיבי בישראל כיהודים לעניין חוק השבות.
יום עצמאות שמח.
עורך דין יהושע פקס ממשרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש עוסק בתחום האזרחות, הסדרת המעמד וההגירה לישראל. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.