בשעת לילה בשנת 2017, נסעו שני חברים צפונה לכיוון מחלף שער הגיא. למרות החושך, הכביש היה מואר והראות הייתה טובה. בשלב מסוים בדרך, הנהג אשר עלה על רכבו מבלי לדאוג לכיסוי ביטוחי, נסע במהירות בעיקול עד שאיבד את השליטה על המכונית. הוא סטה לנתיב הנסיעה הנגדי והתנגש בחזיתו של אוטובוס שנסע לכיוונו.
תוצאות התאונה היו טרגיות. חברו של הנהג נהרג באופן מיידי עקב פגיעת ראש קשה. הנהג עצמו נפצע ונזקק לאשפוז של מספר ימים. גם נהג האוטובוס וכמה מנוסעיו נפצעו בעקבות ההתנגשות.
לאחרונה נקבע עונשו בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, לאחר שהורשע במספר עבירות הכוללות גרימת מוות ברשלנות, גרימת נזק, נהיגה ללא ביטוח וסטייה מנתיב הנסיעה. בסופו של דבר הטיל עליו השופט מאסר בפועל למשך שנה ורישיונו נפסל למשך שמונה שנים. עוד נקבע כי עליו לשלם פיצויים למשפחתו של חברו המנוח, בסכום של 8,000 שקלים.
יש לכם שאלה בנושא עבירות תנועה חמורות ומהירות מופרזת? לחץ/י כאן
בית המשפט הכריע: הצעיר הוא זה שגרם לתאונה ולא נהג האוטובוס
במסגרת הכרעת הדין שניתנה במקרה זה, טענה הפרקליטות כי הצעיר סטה מהנתיב בשל נהיגתו המהירה והרשלנית, ואילו ההגנה טענה כי נהג האוטובוס הוא זה שסטה מנתיב נסיעתו, והתאונה אירעה כאשר הצעיר ניסה להתחמק ממנו.
על פי הממצאים שהתגלו בשטח וכן לפי התרשמותו מעדויות הצעיר ונהג האוטובוס, קבע השופט כי הוא מקבל את גרסת הפרקליטות אשר לפיה הצעיר הוא האחראי לתאונת הדרכים הקטלנית. המסקנה שאליה הגיע הייתה כי בעקבות נהיגה במהירות מופרזת ביציאה מעיקול בכביש, איבד הנהג את השליטה ברכב וגרם לתאונה.
הכלל המנחה שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון קובע שאין לתת משקל לנסיבות אישיות בעבירות מסוג גרימת מוות ברשלנות
על פי התסקיר שהגיש שירות המבחן בעניינו של הצעיר, נראה כי מדובר באדם נורמטיבי, אשר לקח אחריות חלקית בלבד על מעשיו, וזאת בשל הטראומה הגדולה שחווה ממעורבותו בתאונה הקטלנית ובצורך הפסיכולוגי להסיר מעצמו את מלוא האחריות לתוצאותיה הטרגיות. לאחר התאונה חווה תחושות קשות של אובדן, סבל מקשיי שינה והרבה לבכות.
בכל הנוגע לעונש ההולם, ציינה הפרקליטות את החומרה הרבה של עבירות התעבורה הגורמות לאובדן חיי אדם, ואת מדיניות הענישה המחמירה שנוקטים בתי המשפט בניסיון לצמצם את התופעה.
בית המשפט העליון קבע כללים מנחים בעבירות אלו, שלפיהם יש להטיל על הנאשמים עונשי מאסר בפועל ואין לייחס חשיבות לנסיבות האישיות כפי שמייחסים לעתים בעבירות אחרות, כאשר הענישה צריכה להתייחס לרמת הרשלנות שבביצוע העבירה.
במועד התאונה היה הנהג בן 19, צעיר נורמטיבי ללא עבר פלילי
בניגוד לטיעוני הפרקליטות, טענה ההגנה כי יש לתת משקל לכך שתנאי הדרך היו קשים אף על פי שנקבע כי היו תנאי ראות טובים. הסניגור תיאר את מצבו הנפשי הקשה של הצעיר אשר עתידו נגדע בגלל אותה תאונה, ואת תחושת האשמה הכבדה אשר רובצת עליו, וביקש להתחשב בכך ששליחתו לכלא תפגע במצבו ותדרדר אותו.
בבואו לקבוע את מתחם הענישה, ציין השופט כי הצעיר פגע במעשיו בערך קדושת החיים, והזכיר את החומרה היתרה שהפסיקה נוקטת בה בעבירות גרימת מוות בנהיגה, לאור התוצאות החמורות של העבירות הללו.
הרשלנות במעשיו של הצעיר הייתה גבוהה, הוסיף השופט. הוא נהג בתנאי ראות טובים ומזג האוויר לא הקשה על הנהיגה. התאונה אירעה מכיוון שיצא מעיקול בכביש במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, במקום שבו היה צריך דווקא להאט ולנהוג בצורה זהירה ביותר. חומרה נוספת נמצאה בכך שנהג ללא כיסוי ביטוחי, דבר שפגע בזכויותיהם של הנפגעים בתאונה.
על כן סבר השופט כי מתחם הענישה הראוי במקרה זה נע בין שמונה חודשי מאסר בפועל ברף התחתון ועד 20 חודשי מאסר ברף הגבוה. זאת לצד פסילת הרישיון לפחות לשבע שנים ועונשים נוספים.
ללא נסיבות חריגות ויוצאות דופן, לא נמצאה הצדקה לחרוג ממתחם הענישה הכולל תקופת מאסר מאחורי סורג ובריח
אחרי שקבע את טווח הענישה, דן השופט בקביעת העונש הספציפי של הצעיר בתוך המתחם. במסגרת זו ניתן משקל לנסיבות האישיות, קבלת האחריות, עברו הנקי, מצבו הנפשי ועוד.
בשקלול חומרת העבירות מצד אחד, ובנסיבות המקרה שבהן הנאשם גרם למותו של חברו הטוב וייאלץ להמשיך לחיות עד סוף ימיו בתחושת אשמה כבדה, החליט לבסוף השופט על העונשים האלה: פסילת רישיון הנהיגה לשמונה שנים וכן פסילה על תנאי למשך שנה, מאסר בפועל ל-12 חודשים וכן מאסר על תנאי של עשרה חודשים, ונוסף על כך תשלום פיצוי בסך של 8,000 שקלים למשפחתו של ההרוג.
גמ"ר 11280-02-18
הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.