במהלך השירות הצבאי, חיילים בשירות חובה, מילואים או קבע, עלולים להיחשף לשלל מצבים מסכני חיים במסגרת קרבות, אימונים, פיגועים ועוד. לפיכך, בקרב חלק מהחיילים עלולה להתפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית הקשורה לאירועים שחוו במהלך השירות הצבאי. מדובר בהפרעה נפשית מוכרת בספרות המקצועית בתחום בריאות הנפש, אשר עשויה להתפתח עקב חשיפה לאירוע שמסכן את שלמות גופו ונפשו של אדם. יובהר כי לצורך סיווג אירוע כלשהו כאירוע טראומטי די בכך שהוא גרם לאימה ופחד אצל אותו אדם שסובל מהפרעת הפוסט טראומה ואין צורך כי האירוע ייחשב לקיצוני וחריג לפי אמות מידה אובייקטיביות.
הפרעת פוסט טראומה - מהם התסמינים המוכרים?
לרוב, הפרעת דחק פוסט טראומטית תהיה מלווה בתסמינים גופניים ונפשיים אשר ניתן לחלק לארבע קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה היא של תסמינים חודרניים שכוללים בין היתר סיוטים ופלאשבקים מהאירוע הטראומטי. הקבוצה השנייה של התסמינים כוללת התנהגות הימנעותית דוגמת הימנעות מכוונת ממחשבות, אנשים ומקומות שקשורים לאירוע הטראומטי. הקבוצה השלישית של התסמינים כוללת שינויים ביכולת הקוגניטיבית ובמצב הרוח אשר עשויים להתבטא במנעד רגשות מצומצם, חוסר יכולת להיזכר באירוע הטראומטי והאשמה עצמית, בעוד הקבוצה הרביעית של התסמינים כוללת עוררות יתר שיכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות התנהגות תוקפנית, הפרעות שינה ודריכות יתר.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד אלי סבן, לחץ/י כאן
עיתוי ההתפרצות של הפרעת הפוסט טראומה והתסמינים הנלווים לה עשוי להשתנות מאדם אחד למשנהו. בעוד אצל אדם אחד תסמיני ההפרעה עלולים להופיע בסמוך לאחר החשיפה לאירוע מסכן החיים, אצל אדם אחר הם עלולים להופיע זמן רב לאחר החשיפה לאירוע כאמור. בהקשר המשפטי יש לציין כי הופעה מאוחרת של תסמיני הפרעת הפוסט טראומה, שנים רבות אחרי האירוע הטראומטי, עשויים להוביל לקשיים משפטיים ביחס להוכחת הקשר הסיבתי שבין השירות הצבאי ובין הפוסט טראומה.
הכרת משרד הביטחון בהפרעת פוסט טראומה
כדי לקבל את הכרת משרד הביטחון בפוסט טראומה, יש צורך להגיש תביעה להכרה בנכות למשרד הביטחון. במסגרת התביעה יש להוכיח קיומה של הפרעה מסוג פוסט טראומה באמצעות מסמכים רפואיים וחוות דעת של מומחה רפואי. נוסף על כך יש צורך להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין החשיפה לאירוע הטראומטי בשירות הצבאי ובין הפרעת הפוסט טראומה.
מאחר שתביעה למשרד הביטחון מתיישנת תוך שלוש שנים ממועד תום השירות הצבאי, כדאי מאוד להגישה לפני תום התקופה. מגבלת ההתיישנות מהווה קושי ממשי עבור נפגעים שהחלו לסבול מהפרעת הפוסט טראומה רק שנים רבות אחרי שחרורם מהשירות הצבאי.
התיישנות בתביעות להכרה בהפרעת פוסט טראומה
סעיף 32א לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) קובע שקצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות כאשר הנפגע מוכיח קיומה של "חבלה רשומה", המוגדרת בחוק הנכים כחבלה שתועדה ברשומות הצבאיות בסמוך למאורע שגרם לה.
בכל הקשור לתביעות בגין הפרעת פוסט טראומה שנבעה מהשירות הצבאי, קצין התגמולים נוטה שלא לדחות תביעות של נפגעים עקב התיישנות ומנסה להמעיט בהערמת קשיים על נפגעים שמבקשים להאריך את תקופת ההתיישנות על ידי הוכחת "חבלה רשומה". זאת, גם במצבים שבהם ה"חבלה הרשומה" נרשמה ברשומות הצבאיות שלא בסמוך לאירוע הטראומטי. התנהלות זו של קצין התגמולים נובעת מהכרה כי במקרים רבים הפרעת פוסט טראומה פורצת רק לאחר שנים רבות ממועד החשיפה לאירוע הטראומטי.
תנאים לקבלת הכרת משרד הביטחון בפוסט טראומה
לצורך קבלת הכרה של משרד הביטחון בהפרעת פוסט טראומה, הנפגע יצטרך להוכיח כי הוא מאובחן כסובל מפוסט טראומה או שהוא סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים. נוסף על כך, הנפגע יצטרך להוכיח שקיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין הפרעת הפוסט טראומה, באופן כזה שאירועים במהלך השירות הצבאי גרמו להופעת פוסט טראומה.
לאחר שנאסף כל החומר הרפואי הקשור לנפגע, הוא יופנה לבדיקת פסיכיאטר מומחה באגף שיקום נכים במשרד הביטחון. הפסיכיאטר יבדוק את הנפגע ויערוך חוות דעת שבמסגרתה ייבחן קיומו של קשר סיבתי בין הפרעת הפוסט טראומה שממנה סובל הנפגע ובין שירותו הצבאי.
אילו מסמכים דרושים בעת הגשת תביעה להכרה בפוסט טראומה?
כאשר קצין התגמולים סבור שהפרעת הפוסט טראומה נגרמה לנפגע בעקבות שירותו הצבאי, הוא יכריע בסוגיית ההכרה בנפגע כנכה צה"ל ויפנה אותו לוועדות רפואיות של משרד הביטחון שיקבעו את אחוזי נכותו. מאחר שהוכחת קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין הפרעת הפוסט טראומה נחשבת למורכבת, ישנה חשיבות רבה בצירוף כל התיעוד הרפואי הרלבנטי שעשוי לסייע לבסס קשר סיבתי כאמור לתביעה להכרה בנכות המוגשת למשרד הביטחון.
יתרה מזאת, רצוי לצרף לתביעה את התיק הרפואי המלא של הנפגע מקופת החולים, תצהירים של הנפגע ושל עדים לאירוע שהוביל להפרעת הפוסט טראומה, דו"ח פציעה מפורט שכולל את נסיבותיו של האירוע הטראומטי, דו"ח טיפולי שמפרט את הסימפטומים של ההפרעה וכן כל מסמך רלבנטי שעשוי להעיד על מעורבותו של הנפגע באירוע כאמור.
בחלק מהמקרים אגף שיקום נכים במשרד הביטחון בוחן את עברו של הנפגע כדי לקבוע האם הפרעת הפוסט טראומה שממנה הוא סובל נגרמה עקב השירות הצבאי ולא כתוצאה מחשיפה לאירוע אחר שאינו קשור כלל לשירות הצבאי. תוך כך, משרד הביטחון נוהג לפנות לרשויות הרווחה ולקופות החולים כדי להתרשם מעברו של הנפגע טרם קבלת הכרעה בעניינו.
מיצוי זכויות במשרד הביטחון בסיועו של עורך דין מקצועי
ההליך להגשת תביעת הכרה בנכות עקב פוסט טראומה למשרד הביטחון עלול להיות מורכב וממושך כאשר במסגרתו הנפגע צריך להוכיח כי השירות הצבאי ולא כל גורם אחר הוא שגרם לו להופעת הפרעת הפוסט טראומה. על כן, טרם הגשת תביעה להכרה בנכות למשרד הביטחון מומלץ לפנות לעורך דין מקצועי בעל ניסיון רב בתביעות נגד קצין התגמולים להכרה בנכות שנגרמה עקב פוסט טראומה. קבלת ייעוץ וליווי משפטי מאת עורך דין מנוסה יגדיל את הסיכויים לקבל הכרה בנכות ויסייע לנפגע במיצוי זכויותיו מול קצין התגמולים במשרד הביטחון.
עורך דין אלי סבן עוסק בייצוג חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון כנגד משרד הביטחון. כמו כן עוסק בתביעות להכרת זכות לפי חוק הנכים, בייצוג בוועדות רפואיות ובהגדלת אחוזי נכות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשרד הביטחון LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.