אחרי שפורסם לראשונה בחדשות 2 Online מסמך ההבנות שגיבש ראש עיריית ירושלים ניר ברקת בשיתוף נציגי החרדים בעיר לגבי חלוקת הבירה בין חילונים לחרדים, מסמך שעצם קיומו הוכחש, שוגרה היום (שלישי) דרישה ליועמ"ש אביחי מנדלבליט להגשת קובלנה מתוקף סמכותו כנגד עיריית ירושלים על הסתרת מידע.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
במכתב ששלחה התנועה לאיכות השלטון, נטען כי העירייה לכאורה הסתירה מידע מהציבור כאשר הכחישה את קיומם של הסכמים פוליטיים חשאיים בין ראש העיר ברקת לבין ראשי הציבור החרדי בעיר. "התנועה פנתה לעיריית ירושלים בבקשה לקבלת מידע ומסמכים הנוגעים להסכמים שנחתמו, על-פי פרסומים בתקשורת, בין ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, לבין וועדות רבנים ונציגי הציבור החרדי בעיר", נכתב בפנייה.
המכתב נשלח בעקבות פרסום בעיתון "הארץ" לפיו ברקת גיבש את הסדר החלוקה בעזרת הסכמים פוליטיים עם נציגי החרדים בעיר. אלא ששלושה שבועות לאחר מכן התקבלה התשובה מהממונה על חופש המידע מטעם העירייה, בה נטען כי לא קיים כל הסכם כזה. "ההסכמים היחידים שיש בין ראש העיר וסיעות המועצה הינם הסכמים קואליציוניים שהונחו על שולחן המועצה ומופיעים באתר העירייה", השיב הממונה.
על אף התשובה הנחרצת של העירייה, לפני כשבועיים פורסם לראשונה בחדשות 2 Online מסמך ההבנות של ברקת עם גדולי הרבנים שהגיע לידי המערכת, אותו מסמך שהעירייה הכחישה את דבר קיומו. "דומה כי גורמים בעיריית ירושלים גמרו אומר לשמור על חשאיות התכנית וההסכמים הנלווים לה הרחק מעיניו של הציבור ולשם כך היו מוכנים למסור מידע כוזב לציבור, תוך הטעייה ברורה ועבירה על הוראות חופש המידע", כתבו בתנועה.
לאור הדברים, בתנועה ביקשו מהיועמ"ש להגיש "קובלנה בעניין ביצוען לכאורה של עבירות משמעת בעיריית ירושלים לרבות מתן תשובה כוזבת". בפנייה ציינו כי "בהיעדר אמצעי אכיפה אחר, אנו סבורים כי מתפקידו של היועמ"ש להפעיל את הסמכות הייחודית שהוקנתה לו בחוק, ולמצות את הדין עם אלו אשר עשו דין לעצמם".
עו"ד תומר נאור מהתנועה לאיכות השלטון מסר כי "לא סתם נאמר כי אין עשן בלי אש. דומה כאילו עיריית ירושלים מנסה לשמור על עמימות בכל הנוגע לאותן הסכמות, תוך שהיא משתמשת בלוליינות מילולית ופרשנות יצירתית והכל בכדי להימנע ממתן תשובה ברורה לעניין קיומם של הסכמים, ולרבות הסכמים פוליטיים אסורים, ובכלל זה פגיעה של ממש בתכליות חוק חופש המידע ואמון הציבור".
אחרי ההכחשות - מסמך ההבנות נחשף
לידי חדשות 2 Online הגיע מסמך ההבנות שגיבש ראש עיריית ירושלים ניר ברקת באמצעות יועציו החרדיים, עם גדולי הרבנים בעיר, ומטרתו להסדיר את חלוקת השכונות בעיר בין חילוניים ודתיים-לאומיים לבין חרדים. המסמך, שאת קיומו הכחישו בשני הצדדים, מפרט את הצרכים השונים בשכונות המעורבות בעיר, כשההחלטה איזה מוסד חינוכי ייבנה באיזו שכונה "צובעת" כל אחת מהשכונות באופי מסוים, מתוך מחשבה לשנים הבאות ולאחר ניתוחי מגמות דמוגרפיות.
השכונות שאליהן מתייחס מסמך ההבנות הן נווה יעקב, פסגת זאב, רמות, הגבעה הצרפתית, רמת אשכול, קריית משה, גבעת מרדכי, בית וגן, קריית יובל וגילה. בכל אחת מהשכונות הללו מתבצעים שינויים בהסדרי חינוך הילדים, וברובן כבר בשנה הקרובה - דבר שכמובן יוצר תסיסה רבה בקרב הורים ברחבי העיר. ראש העיר לא מתכוון להביא את המסמך לאישור מועצת העיר, והוא חלק מגיבוש מדיניות והגעה להבנות שבמסגרת סמכויותיו, עניין שגורר ביקורת רבה בקרב חברי המועצה שטוענים ל"דיל" לטובת מטרותיו הפוליטיות של ברקת.
אז איך תתחלק ירושלים?
בנווה יעקב יחוזק משמעותית החינוך למגזר החרדי, כשהכוונה היא לתת מענה למחסור הרב בכיתות לימוד של בית הספר "קליין". בתמורה, בשכונת פסגת זאב יחוזק החינוך החילוני. בין היתר יוקם מרכז חדשנות טכנולוגי וישופץ אולם הכדורסל. תלמידים חרדיים בשכונה ילמדו בנווה יעקב.
בשכונת הגבעה הצרפתית יחוזק החינוך החילוני, כשמבנה בית ספר אחד יעבור לידיים חילוניות. מדובר בשכונה חילונית כמעט מובהקת אלא שגם אליה החלה זליגה של תושבים חרדיים, ולפיכך שתי כיתות גן שכורות יוחלפו במבנים תקניים. תלמידי השכונה החרדיים יעברו ללמוד ברמת אשכול הסמוכה, שם יוקם מתחם חינוך על שטח של 14 דונם שיכלול כיתות לימוד ומתחם חינוכי. גם המגזר הכללי יחוזק בשכונה, ותוקם קריית חינוך בשטח של 8.5 דונם.
בגבעת מרדכי המטרה של ברקת היא לשמור על השכונה חילונית, ולכן יוקם שם מתנ"ס רב תכליתי עם מעונות וגנים, בית הספר הממלכתי-דתי יורחב ב-12 כיתות נוספות, ויתווספו שתי כיתות גן. מענה לתלמידים החרדים בשכונה יינתן בבית וגן הסמוכה, בה יעובה החינוך החרדי באופן משמעותי: ייבנו כ-150 כיתות בית ספר ו-35 כיתות גן, ותוקם שלוחת מתנ"ס שתמלא את צרכי הקהילה והחברה של הציבור החרדי בקרית יובל.
בקריית יובל עצמה המשימה מורכבת מאוד: מבחינת המגזר הכללי, "מגרש ורבורג" יינתן לחילוניים, יעובה מערך הדיור כשייבנו 450 דירות חדשות במתחם "הדסה הקטנה" ומכללות צה"ל יועברו לשכונה. בנוסף, בית הספר "דרור" ו"ממ"ד שפע מקור חיים" יועברו לשכונה ויורחבו ב-36 כיתות חדשות. גם בתי הספר ה"הניסויי" ו-"הימלפרב" יורחבו בכ-30 כיתות. עוד ייפתח בשכונה גן ממלכתי דתי נוסף. ומה באשר לציבור החרדי, שבשנים האחרונות החל לקנות דירות בשכונה? 13 כיתות גן הקיימות קיום בדירות שכורות יועברו למבנים ראויים, וייבנו עוד שבעה-תשעה גנים חדשים. בתי ספר חרדיים לא יוקמו לפי שעה בשכונה, אלא בקו התפר ובבית וגן הסמוכה.
שכונת רמות עברה בשנים האחרונות תהליך התחרדות, והמשימה שם הייתה מורכבת גם כן. לבסוף הוחלט במסמך ההבנות כי לטובת הציבור הכללי יוקצו שטחים, מבנים ותקציבים לחיזוק הפעילות החברתית, שכונת הקאנטרי בעיר תעובה במתחמים חדשים, ויחוזקו מוסדות החינוך הקיימים. אולפנת בני עקיבא תועבר למתחם "אורט". באשר לחינוך החרדי, שני בתי ספר - "אוהל רחל" ו-"תבונת יעקב" - יורחבו ב-32 כיתות חדשות, יתווספו שלוש כיתות גן וייבנו גנים לחינוך חרדי מיוחד.
בשכונת קריית משה, שכונה חרדית כמעט לחלוטין, הוחלט להעביר את בית הספר הממלכתי-דתי "דרור" לקריית יובל. בשכונת גילה יחוזק החינוך למגזר הכללי - למעט בגילה א', שם ישופר החינוך החרדי כששתי כיתות גן שכורות יוחלפו במבנים תקניים. כמו כן, תיבנה כיתה אחת נוספת לתלמידים החרדיים.
מהעירייה נמסר בתגובה כי "מדובר בטענות שאינן נכונות. התכנית מוצגת בשקיפות מלאה ובאופן שקוף והעירייה ממשיכה כל העת בשיח עם כלל המגזרים כדי להמשיך לעדכן ולשדרג אותה בהתאם לצרכים בשטח. שי לציין כי תכנית ברקת גובשה בהתייעצות עם אנשים מכלל המגזרים בהם רבנים, מינהלים קהילתיים בשכונות, מנהיגי ציבור ומובילי דעה רבים מתוך רצון לשמור ולחזק את צביון השכונות בעיר ולתת לכל מגזר להתפתח בשכונתו לתפיסתו, תוך מתן מענה למיעוטים בשכונות, באופן שאינו מאיים על צביון שכונתם ומפחית את החיכוך המתמשך והמאבקים הבלתי פוסקים בייחוד בשכונות בהן מתגוריים מגזרים שונים. יוזמת ראש העיר תוביל להגברת שיתופי הפעולה ושמירת זכויות כל מגזר לצרכיו ותפיסותיו".