כשמדברים על חלוקת ירושלים רגילים לחשוב על יהודים וערבים, אבל בימים אלו העיר מחולקת בין היהודים לבין עצמם. ראש העיר ניר ברקת הגיע לאחרונה להסכם היסטורי: החלטה לחלק את השכונות בעיר לחילוניות ולחרדיות. איך זה עובד בפועל? כך נראה ההסכם בשטח - והמחלוקות העזות בין התושבים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על פי ההסכם, בית הספר הממלכתי בנווה יעקב יעבור לידיים חרדיות. פסגת זאב תשמור על אופייה החילוני והוא אף יורחב: הגבעה הצרפתית תשאר חילונית ותלמידיה החרדים ילמדו ברמת אשכול הסמוכה, שם יורחב החינוך החרדי. שכונת רמות שעברה תהליך התחרדות תחולק לשניים, החינוך החרדי יתרחב משמעותית אבל גם החילוני יחוזק.
בגבעת מרדכי ישמרו על האופי הציוני דתי של השכונה והחרדים ילמדו בבית וגן הסמוכה. קרית יובל, סלע המחלוקת המרכזי בעיר, תשאר חילונית ברובה, יוקמו בה גנים חרדיים אך לא בתי ספר. תושבי השכונה החרדים יסעו גם הם לבית וגן. גילה תשאר ברובה חילונית למעט גילה א'.
מתחם ורבורג בלב קרית יובל, הקרקע האחרונה שנשארה פנויה למבני ציבור בשכונה, יישאר בידי החילונים. "המחיר שאנחנו משלמים בשביל לקבל את המגרש הזה הוא מאוד מאוד כבד", אמר יוסי חביליו יו"ר עמותת צחור. חיים וייל, תושב חרדי מהשכונה אינו מרוצה גם הוא: "נכון, מבחינת דיירים הרוב חילוני אבל רוב הילדים הם חרדיים, העירייה צריכה לדאוג לילדים".
המחלוקות בשטח: "גניבה לאור יום"
החרדים עוזבים את השכונות החרדיות בעקבות עליית מחירים ומחסור בדירות, וכך נוצר חיכוך בשכונות שמשנות את אופיין. "בתור שכן שגר פה 16 שנים. כשאני יוצא עם הכלבה שלי או עם הילדים שלי ואשתי לטייל וצועקים לי 'שעאבס' וזורקים אבן עליי או על הכלבה שלי זה מקומם אותי" אומר ארז כהן, תושב קרית יובל, "זה המעוז האחרון, סגרתם עלינו".
"בית הספר קיים 50 שנה, עכשיו באו לקחת? זה גניבה לאור יום!", אומרת בזעם אם שבניה לומדים בבית הספר הממלכתי דתי בנווה יעקב - שעתיד להיות מפונה לטובת אכלוס תלמידים חרדיים. "אין פה אור, אין פה אוויר, אי אפשר ללמד פה ילדים", טוענת עו"ד מימי דורון, שבנה לומד בבית הספר, על המבנה החדש אליו עתידים לעבור התלמידים.
גם בית הספר "נווה עציון" בבית וגן מפונה לטובת מוסד לימוד חרדי. "קשה לראות שפעם שנייה מוציאים אותנו בתוך עשר שנים בגלל השכנות שלנו לחרדים, עושים את זה בהחבא בצורה לא מכבדת", אומר בכאב אריה ביטן, אב ל-2 בנות בבית הספר. "אנחנו כציבור הדתי לאומי לא כל כך מוצאים את המקום בירושלים, אנחנו מתארגנים למצוא מקום רלוונטי קרוב מחוץ לירושלים". בתי הספר הללו הם רק שניים מתוך שבעה שאוכלוסיותיהן עתידות להתחלף לפני שנת הלימודים.
"אני מחויב לחשוב איך עושים אופטימיזציה לכל ילדי ירושלים", אמר ניר ברקת, ראש העיר ירושלים על ההסכם. "כשאנחנו מעבירים בית ספר עם 120 ילדים וזה מפנה לנו בניין ל-700 בנות חרדיות - אני ישן טוב בלילה". ולמרות התחושות של חילונים ודתיים לאומיים רבים שהם מאבדים את אופיה של העיר, ברקת אומר: "זה כמו שאתה שולח אנשים, להבדיל, למלחמה זה נורא קשה לשלוח אנשים לטובת משהו גדול ורחב – זה מתווה שעושה שכל".