יומיים לפני מותו, פרסם השחקן, התסריטאי והבמאי אסי דיין סטטוס מצמרר בעמוד הפייסבוק שלו, שבו ייתכן שחזה את השתלשלות האירועים הקרובה, שתגרום לעולם התרבות הישראלי להרכין את ראשו בצער. "עיצרו את השעונים, נתקו את הטלפונים, מנעו מהכלב לנבוח עם העצם הטריה, השתיקו את הפסנתרים, ועם תופים עמומים הביאו את הארון, תנו למתאבלים להיכנס", כתב דיין, שהלך לפנות בוקר לעולמו לאחר שנים של בריאות רופפת.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מדובר בתרגום פרי עטו של דיין לשירו של המשורר הבריטי ויסטן יו אודן, שאותו פרסם כבר בשנת 2009, ומסיבה שאינה ידועה חזר אליו דווקא לפני יומיים. "תנו למטוסים לסובב ביללה מעל מקשקשים בשמים. הוא מת. עשו קידה מעונבת סביב הצוואר הלבן של היונים הלבנות. תנו לשוטרי התנועה ללבוש כסיות כותנה שחורה", ממשיך השיר.
"הוא היה הצפון שלי, הדרום שלי, המזרח והמערב. עבות השבוע שלי וביום ראשון המנוחה שלי. הירח שלי, חצות שלי, הדיבור שלי, השיר שלי. חשבתי שהאהבה תמשך לנצח 'אני טעיתי'", נכתב בשיר שמקבל כעת משמעות מצמררת. "הכוכבים אינם נחוצים עכשיו, כבו אותם אחד אחד: ארזו את הירח, פרקו את השמש, שיפכו את האוקיאנוס וטאטאו את העץ כי שום דבר עכשיו לא ייגמר בטוב".
הגולשים הרבים שעוקבים אחרי עמוד הפייסבוק של דיין לא יכלו להישאר אדישים לדברים, חלקם ביקשו לעודד את היוצר, בעוד אחדים מהם נתקלו בדברים רק לאחר מותו. "זה כאילו חזית את מותך", כתב גולש אחד, אחר הוסיף: "אי אפשר לעכל, נוח על משכבך בשלום". העמוד ברשת החברתית הפך בשעות שלאחר פרסום דבר מותו לעמוד זיכרון, שבו ממשיכים הגולשים לבכות את לכתו של אחד מענקי התרבות הישראלית.
יום קודם לכן פרסם דיין מספר פעמים שיר נוסף שכתב בשנת 2010: "זה חלום. הייתי עירני, עמדתי בתור ולא יכולתי לזכור לשם מה אני מחכה לתורי ומה עלי לתת או לקחת או אפילו לדרוש באשנב הקבלה והתור היה ארוך. לפני כמה עשרות אנשים שהחזיקו יומני-חיים שתוכנם היה פגישות והרהורים כמו מה חשבו אודות עצם החיים ואחדים חרזו את מצבם בשירים וכתבו על געגועים, זיכרונות, החמצות ואסונות".
השיר ממשיך במילים הבאות: "אז העזתי לשאול את שכני, מה יהיה כשאגיע לתורי והוא השיב כי יומן-חיי יימסר לוועדה שתקבע עפ"י התוכן, אם אני אזרח שראוי לקבל תעודת אזרח ואם כן תעודת אזרח מן השורה שראוי להתקבל בכל איגוד, מפלגה, לשכות תעסוקה ולזכות באבחון פסיכיאטרי חינם ותעודת יושר וחברות חינם במכון כושר וכרטיסי הנחה בתחבורה הציבורית ומנוי שנתי למופעי תרבות וחלקת קבורה חינם בבית העלמין בחולון. כל זה בתנאי שיומן-חיי יתאר אותך כאדם שאין לו דבר בעולם".
"מיד רכשתי מחברת ועפרון וכתבתי מעין שיר: 'החלום הזה מתנהל בידיעה שעוד שעה אקיץ בחדרי הצר, ואני אפקח את עיני והתור יעלם ושום וועדה לא תאשר כי, אכן, עולמי מצטמצם לעוד כישלון שיחסל עוד יום של חוסר כשרון ובדידות נוראית עם תחושה של חרדה קיומית ואפס ידידים, או אהבה שתמלא את חיי בתחושה שיש בשביל מה ויש את מי... והזמן שלי מתקצר והבלון הפורח שהמריא בחיי, צונח אט אט חזרה אל החלום הבא'".