אבידה לקולנוע הישראלי: הבמאי והשחקן אסי דיין הלך הבוקר (ה') לעולמו בגיל 68 בביתו בתל אביב. דיין חש ברע, ומטפלו שהבחין בכך הזעיק את מד"א. הפרמדיקים שהגיעו לביתו של דיין ביצעו בו פעולות החייאה במשך שעה ארוכה אך נאלצו לבסוף לקבוע את מותו. בין סרטיו הבולטים: "גבעת חלפון אינה עונה", "שלאגר" ו"החיים על פי אגפא". בטלוויזיה הוא כיכב בין היתר בסדרת הדרמה "בטיפול" ולפני כחמש שנים זכה בפרס אופיר למפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 באינטרנט
"אסי מת ב-8 בבוקר. עדיין לא עיכלתי את זה, הוא היה התינוק שלי", אמרה אמו של דיין, רות. "זה לא הגיל שהורים יקברו את הילדים. אתמול בערב דיברתי איתו, הוא אמר לי שהוא רוצה ללכת לרופא היום. אתמול בערב דיברתי איתו בפעם האחרונה, הוא נשמע בסדר אמרתי לו שאתן לו את הטלפון של הרופא ושיגיד לו מה שהוא רוצה. לא הייתי אצלו הרבה זמן כי נפלתי ולא יכולתי לבקר אותו".
הלווייתו של אסי דיין תיערך ככל הנראה בשבוע הבא, זאת כדי לאפשר לקרובי משפחתו השוהים בחו"ל להגיע לישראל ולהשתתף בהלוויה.
דיין נולד בשנת 1945 בנהלל לרות ומשה דיין. עם גיוסו לצה"ל התנדב דיין לצנחנים, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם, והשתתף באימונים ובפעילות מבצעית. לאחר שחרורו מצה"ל, למד דיין במשך שנתיים פילוסופיה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
הוא הפך עם השנים לאחד השחקנים והבמאים המובילים בישראל. את דרכו הקולנועית החל דיין כשחקן בסרטים מהז'אנר הלאומי-הרואי בתפקיד הצבר. בין תפקידיו הרבים, הוא שיחק את לוחם הפלמ"ח אורי בסרט "הוא הלך בשדות" משנת 1967.
בשנת 1992 יצא סרטו של אסי דיין "החיים על פי אגפא". בסרט זה מתבטא במלואו החשבון של דיין עם המורשת המיליטנטית של אביו ועם הדמויות שהוא עצמו גילם בסרטים כמו "הוא הלך בשדות" ו"מבצע יונתן".
ב-1995 ביים דיין את הסרט "שמיכה חשמלית ושמה משה" שהוא מעין סרט המשך ל"החיים על פי אגפא", הפעם קומדיה קיומית העוסקת בשלוש הדמויות של המזרחיים מתוך "אגפא". דיין פרסם ב-1989 את ספר השירים "שם של ספר שירים" ואת "כותב שורות אלו", שבו קיבץ מבחר מאמרים שפרסם במהלך השנים בעיתונות הכתובה. במאמרים כתב דיין באופן שנון ומשעשע חוויות מחייו הפרטיים, את עמדותיו הבלתי מחמיאות כלפי אישים בתרבות הישראלית, וגם את סיפור התמכרותו לקוקאין.
2006: דיין אושפז בעקבות מנת יתר של קוקאין
במשך השנים המשיך דיין לשחק בתפקידים רבים בסרטים, ביניהם "מאחורי הסורגים", "ההסדר", ו-"מדורת השבט". בסרט הטלוויזיה "שתיקת הצופרים", שעסק במלחמת יום כיפור, גילם אסי דיין את דמותו של אביו, משה דיין.
ב-2006 אושפז דיין במצב קל בבית החולים לאחר שהזריק לעצמו מנת יתר של קוקאין בדירת בנו, ליאור, זאת לאחר חרושת שמועות ארוכת-טווח בדבר היותו צרכן-סמים.
דיין זכה בפרסים רבים על עשייתו הקולנועית. בין היתר הוא זכה בפרס הבמאי והתסריטאי על "החיים על פי אגפא" בשנת 1992, כשהסרט עצמו גרף את מרבית פרסי אופיר, ובכלל זה את פרס הסרט הטוב ביותר. דיין אף זכה בפרס התסריטאי על הסרט "שמיכה חשמלית ושמה משה" ובפרס התסריטאי והשחקן הטוב ביותר על הסרט "מר באום".
בשנת 2009 זכה דיין בפרס מפעל חיים
בשנת 2006 זכה דיין פעמיים בפרס השחקן הטוב ביותר. דיין קיבל מהאקדמיה לטלוויזיה את פרס השחקן על תפקידו בסדרה "בטיפול" בה הוא מגלם את דמותו של הפסיכולוג ראובן דגן. לאחר מכן, הוא קיבל מהאקדמיה לקולנוע את פרס השחקן על תפקידו בסרט "הדברים שמאחורי השמש".
ב-2008 זכה בפרס האקדמיה התשיעי שלו על משחקו בעונה השנייה של הסדרה "בטיפול", וב-2009 זכה בפרס אופיר על מפעל חיים.