לאורך כל פרקי פודקאסט ״ההחלטה״ אירחה רקפת רוסק עמינח את אנשי העסקים המשפיעים והבולטים ביותר בישראל, לשיחות צפופות על דרכם בתעשייה. השבוע הגיעו להתארח בפודקאסט אנשי "team 8", ״ביתה״ של רקפת מאז שעבה את בנק לאומי, לציון 10 שנים להקמתה. בשיחה צפופה שוחחו נדב צפריר, ישראל גרימברג ולירן גרינברג על המודל הייחודי של בניית חברות עם יזמים מובילים, על ניהול נכסים של יותר ממיליארד, ועל הדרך שעשו השלושה עד ש-team 8 הפכה לאחד הגורמים המשמעותיים ביותר בהייטק הישראלי.

 

 

 

 

 

 

״זה עשור, אבל הרבה מטשטש עם הזמן״, פתח את דבריו גרימברג. ״הדבר הראשון זה היציאה מהצבא. ממסגרת שמאוד נהננו בה ברמה האישית, היציאה לאזרחות מאוד מפחידה, בעיקר כשאתה יוצא גנרל עם הרבה קרדיט אבל לעולם לא נודע. היתרון הכי גדול היה שיש לי פור של חודש על נדב באזרחות, וההחלטה הכי אסטרטגית לעשות משהו ביחד. הנקודה השנייה החשובה זה שהחלטנו מה אנחנו לא עושים, לא מה כן״. 

נדב: ״אמרנו שאנחנו רוצים לעשו משהו שיעמוד בשלושה כללים: אחד, יהיה פשוט להסביר לבנות שלנו. עד אז כששאלו אותנו מה אנחנו עושים הכל היה סוד. שתיים, שנהיה גאים בו, ו-3, שזה יהיה משהו שכל הזמן יקח אותנו אל הלא-נודע. כששואלים אותנו מה התחביב שלנו, שלי היה לצאת מהקומפורט זון״.

אז הייתם רומנטיים.

נדב: ״אנחנו עדיין, אבל גם הייתה אלימינציה. לא רצינו לעשות משהו בטחוני, התקפי, משהו שיש בו סודות, לא רצינו משהו שיש בו ביטחון. עשינו 25 שנה ביטחון למען המולדת וזהו, אנחנו רוצים משהו עסקי שיוציא אותנו מהקומפורט זון ויחזיק אותנו על קצות האצבעות״.

 אז יוצאים שני המפקדים הבכירים, מפקד 8200 וסגנו, אבל איך לירן הגיע לתמונה?

ישראל: ״להיות מפקד של אלף סייבריסטים זה אתגר מדהים ומרתק, והם באמת הטובים שבטובים. בתוך הטובים שבטובים יש את המבריקים, את החשיבה האחרת. לירן בתור סגן, אולי סרן, היה אחד מאותם.. אני אקרא לזה ילדים לרגע, מאוד אתגרו את החשיבה האסטרטגית. הבאתי אותו לפורום של הסא״לים כדי לשמוע את הקול האחר. אחד החששות בעולמות המודיעין זה להתבסס על העבר, היום הייתי קורא לזה הקשר האינדוקטיבי. לירן היה כל כך פרש, ונוצר קשר של 4 דרגות הבדל. אחד הדברים הקשים היו כשהוא החליט לעזוב את 8200''.

אז אתה מכיר אותו ונורא מתלהב, אבל אתה מכיר אותו, נדב?

נדב: ״אני מכיר אותו מאירוע חיובי ושלילי. החיובי, אנחנו מדברים על עולמות פרה-היסטוריים בהתקדמות של הממד שאנחנו בו, זה סוף 2013 תחילת 2014. לירן חשף את ישראל ובאמצעותו אותי לסרטון שנקרא ׳דיד יו נאו׳ ששינה לי תפישות עולם. הדבר השני זה שאני פעם בשנה הייתי מבקש מהפורום האסטרטגי זה ההיילייט והלאולייט של השנה, ובשנה האחרונה הלאו-לייט היה לירן, כי לא הצלחנו להשאיר אותו בצבא, נכשלנו בלהשאיר אותו בצבא. בסוף מה הכי חשוב? להביא את האנשים הנכונים ושהם ישארו איתך. כשיצאנו היה די טבעי להביא אותו אלינו״.

לירן, אתה מקבל פנייה ממי?

לירן: ״הייתי חייב להבין מה קורא בהייטק בחוץ, אבל לא באמת עזבתי את היחידה. היינו עושים מילואים כל חודש שנתיים אחרי, וככה שמרנו על קשר. שנתיים שלוש אחרי שנדב וישראל עזבו, אני הספקתי לעבוד בשתי חברות מוכרות, הצטרפתי בשלב מוקדם והן מאוד הצליחו, ובין לבין היה התחלת מסע של הקמת סטארטאפ. כשנבד וישראל השתחררו והתחלנו לדבר על יזמות ורעיונאות, אני לא הגעתי מעמדה של סטארטאפ מצליח, אלא כמי שיצא לטבול מים באיזור הזה. התקשקשנו קצת, ראינו שזה מסובך, ולקחנו צעד אחורה. באתי עם המון מטען של כישלון כשהתחלנו לדבר על איך נולדות חבורת, ומשם יצא השיח״.

 

 

 

ואז מתחילים את המסע. אנחנו ב-2014, ומהצד שלי אני יכולה לספר שקרה האירוע הנורא של הסחיטה של לאומי. מתוך זה נולד team 8, אבל איך זה נראה מהצד שלכם?

ישראל: ״ידעתי מי את כמובן. היינו בעמק הסיליקון והיה 2 בבוקר, אז יצאתי מהחדר כדי לא להעיר את ישראל כי ישנו יחד. היינו סטארטאפ, לא היה לנו כסף, היינו ישנים במוטלים בדרכים. יצאתי מהחדר וסיפרתי את מה שסיפרתי. יום אחרי זה חזרנו, נפגשנו לקפה ברמת השרון, ומי שקפץ כדי לנסות לעזור זה ישראל ומסחרי, השותף הרביעי שלנו. זה הוביל לכל מיני תובנות על עד כמה העולם העסקי עוד לא היה לו את החיכוך עם התוקפים כדי להבין איך מתמודדים עם אירוע מהסוג הזה״. 

עד שנכנסתם אף אחד לא העיז להגיד שזה לא דלף מהבנק. רק כשאתם הגעתם היה מסר ברור, שזה דלף מלאומי קארד.

ישראל: ״שני הדברים שאפשר לקחת מבחינת חשיבות זה שהגענו לאזור שלא היה לנו מושג, אבל את הייחודיות הזו היא זו שאפשרה את ההפרדה, והדבר השני זה שאין כמו לראות שטח. אין כמו אירועים גדולים כדי להבין את השטח״.

 ואז אתם מתחילים לבנות את הפאונדרי הזה בעולם הסייבר. מה זה בעצם?

לירן: ״זה מודל שונה ומיוחד להקמת חברות. אנחנו חוברים ליזמים שהם ליבת העניין עוד לפני שיש רעיון או בעיה שצריך לפתור. המטרה שלנו היא לקחת מה ששניים-שלושה יזמים עושים ׳בגראז׳׳, ולהפוך את זה למקצוע עם הרבה מתודה, משאבים ותהליכים של למצוא בעיה גדולה שיש מאחוריה שוק גדול. לעשות רעיונאות לפצח את הפתרון הטכנולוגי, ולעשות לדבר הזה ולידציה ארוכה כדי שביציאה לדרך, אנחנו בונים חברה עם פוטנציאל להיות ענקית, והורדנו המון מהסיכונים. אם נעשה את ההוצאה לפועל נכון, יש סיכוי לבנות משהו מאוד עמוק. איך עושים את זה? זה שילוב של אנשים מאוד מקצוענים שיעבדו לצד אותם יזמים כשבחורים מה בונים, עם חברות שמוכרות לחברות אחרות. במקביל זה להביא את אותם בכירים שאחראים על התקציבים, כדי שיקנו את הפתרונות שלהם נפתור את הבעיות. הגישה לחבר׳ה האלה היא קריטית והשקענו בזה המון, ואת זה אנחנו אורזים לתהליך מאוד מיוחד שמלווה את המהלך שתיארתי. במודל הזה בנינו למעלה מ-20 חברות ב-10 השנים האחרונות״.

בניתם משהו מאוד ייחודי, מותאם לשוק הישראלי ומאוד מצליח. מכונה שבונה חברות סייבר בצורה פנומנלית. פתאום team 8 הופכת להיות משהו ענק, שלא עושה רק חברות, אלא גם השקעות. נדב, אתה יושב על סיר הבשר, בונה חברות סייבר, יודע שזה הכי. מה אתה צריך את הכאב ראש הזה של להיכנס לעוד תחומים? מאיפה הרעיון לקבוצה הזו?

נדב: ״התחלנו בסייבר מתוך כורך. כשיצאנו לדרך כל הזמן שאלו אותנו מה היתרון הלא-הוגן שלכם? ואנחנו, מה, אנשים הוגנים. יום אחד חזרתי לנסיעה עם לירן בוואלי, ואמרתי לישראל אחרי, אין ברירה. אנחנו חייבים לדבר על משהו שיבינו שאנחנו מדברים על מה שאנחנו מדברים, כי אחרת לא יאמינו לנו. הסייבר היה בסדר, אבל זה לא היה החלום שלנו. החלום שלנו, שהתחיל כחלום של ישראל, זה שבבניית חברות יש אינסוף דם יזע ודמעות שנשפך על הרצפה. סיכויי ההצלחה כל כך קטנים, וזה קשור למה שאמרנו קודם. למרות שנפגשנו ב-8200, אני צנחן. בניווט צנחנים אמיתי אתה נופל באיזה מקום, אותה צריך לבנות מציאות כדי לצאת לדרך. המסע הוא ארוך, ואם תצא באזימוט מוטעה, כנראה לא תגיע. הרעיון היה לחפש דרך חדשה, ייחודית, לתאר את המציאות, לאפיין אותה, ובשביל זה חייבים לדבר עם אנשים שמהווים המציאות, שצורכים את הטכנולוגיה ואת המידע. לכן הרעיון לא התחיל מסייבר, למרות שיצאנו משם, אבל רצינו משהו רחב יותר. אנחנו מבינים בסייבר ואוהבים סייבר, אבל זה חלק קטן מאוד מהבעיות של האנושות. אנחנו רואים את עצמנו כאנשים שמתעסקים בטרנספורמציה דיגיטלית, תחום שיש בו הזדמנויות ובעיות ענקיות, שאליהן רצינו לכוון. אנחנו לא עושים הכל, אבל בדאטה, בינה מלאכותית, וטרנספורמציה דיגיטלית רצינו להתמחות. בפן האישי, התחביב שלי, זה לצאת מאזור הנוחות שלי״.

ישראל: אם חייזר היה מגיע מבחוץ לעולם הסטארט-אפים, הוא היה אומר ׳את כל הרעש הזה אתם עושים בכל כך מעט אחוזים של הצלחת חברות? תשנו קצת ותעשו דברים גדולים׳. באמת הדבר שהכי הטריד אותנו זה האחוז הנמוך של ההצלחות, או למה כל כך הרבה חברות נכשלות. מה שאנחנו מביאים זו שיטה אחרת, וזה לא רק לסייבר. אפשר לקחת אותה ולשכפל ולשנות סדרי עולם, כי הבעיות שם. המציאות באמצעות הווילג׳ מהווה פרטנר שלם לסימון הבעיות והבאת הפתרונות. וזה בגדול מה שאנחנו רוצים להוכיח, לא רק בסייבר, ואנחנו חושבים שאנחנו בדרך״.

אז אתה רוצה לראות את עצמך בונה חברות ,כמו שאתה מייצר שיטה ברורה בעולמות הסייבר בכל ענפי המשק?

ישראל: ״נכון, שיש בו את העקרונות ואת הידע המסוים המאוד ייחודי. באמצעות חיבור ליזמים הכי טובים - שוברים את הסיסטמה. עובדים מאוד קשה, זה לא קל, אבל אפשר לשנות סדרי עולם״.

אנחנו עובדים בתוך כאוס. כל הזמן קורה לנו משהו שונה שמכניס את המערכת לבלגן. בוא נדבר עלינו מאז ה-7 באוקטובר. איך ישראל מתפקדת בעולם ההייטק? יש לנו היום כבר 30 חברות. איך זה נראה?

לירן: ״המאזינים הם ישראלים, אז את האימפקט המקומי הם מכירים. אבל כמי שמדבר עם משקיע זר כמעט כל יום - כנראה שזו לא התקופה למשקיעים חדשים - בין אם בקרנות או בסטארטאפים - לעשות טור בישראל ולהכיר את האקו-סיסטם כי זו מערכת עם המון אי וודאות. אבל חבר׳ה שיש להם השקעות מלפני, פרפקטיבה של היעדים שהיו לאותן חברות ואת הסיפורים מבפנים על מה הם עברו - עם אנשים במילואים, צוותים שנעלמים, אנשים חלילה שנהרגו, ובכל זאת ולצד זאת רואים נחישות ועמידה ביעדים - למרות הכל החברות האלה מצליחות ועומדות במה שהם שמו לפני, וזה הדבר המדהים. זה רק גורם להם להיות יותר בעד, וכשמסתכלים סטטיסטית, רוב החבר׳ה שהשקיעו לפני רוצים להשקיע יותר, ויש להם יותר הערכה ליזם הישראלי - לנחישות, למנהיגות ולרזיליאנס״.

בוא נלך קצת קדימה. לאן team8 הולכת 5 שנים קדימה?

נדב: ״דיברת על 7 באוקטובר. הטק בישראל הוא חלק ממי שאנחנו, והוא קריטי לשרידות שלנו. זה קלישאתי, אבל אין לנו משאבי טבע, אנחנו מדינה קטנטונת עם איומים של מעצמה. את דיברת על כאוס, אני אוהב לדבר על גבולות הכאוס - מקום חמקמק שבו כולנו חיים בטק. הספקטרום בין סדר לכאוס הוא רחב, ואם אנחנו לומדים להרגיש נוח בקצוות, אנחנו יכולים לייצר מהלימון המון לימונדה איכותית. אני חושבת של-team 8 יש המון מקום באקו-סיסטם הזה, אנחנו כמובן לא לבד, ויש איתנו משקיעים אמריקאים וישראלים, אבל הייחודיות שלנו מתחילה מתפישת עולם שאומרת שלפני שאנחנו מקימים או משקיעים בחברות, אנחנו מנסים להבין לעומק את העתיד הלא-מאוד רחוק, ומתוך התזה הזו אנחנו מסוגלים לעשות הרבה דברים - להרחיב לדומיינים נוספים, ולהעלות למעלה ברמת ההשקעות שאנחנו יכולים לעשות. ככל שאנחנו צוברים יותר ניסיון, יש בזה יותר היגיון. אם יש לנו תזה של בינה מלאכותית, לגבי הבעיות הגדולות, הטכנולוגיות הרלוונטיות, מה אנחנו יכולים להוסיף ומה לא - אנחנו יכולים להקים חברה, להשקיע בחברה, או להשקיע בחברה שהיא pre-ipo. ככל שאנחנו מתבגרים, האקו-סיסטם של היזמים הופך ליותר בשל. יש כרגע שמועות לגבי אחת החברות שלנו שנקראת ג׳אם, שנובעת מאסטרטגית סייבר עמוקה שבנינו לאורך השנים. הזימים שלה הם לא רק בוגרי היחידה, אלא שניים מהם היו בכירים באותה חברה שדיברת עליה קודם (סיגניה? סיבניה?) וגם אנחנו גדלים יחד איתם. הם הקימו איתנו חברה, אינשאללה יצליחו מאוד במקומות אחרים, וכשהם ישובו להקים איתנו עוד חברה גם הידע המוטיבציה וההיכרות יהיו גדולות יותר. לכן אני חשוב שלטים אייט יש מקום באקו-סיסטם הישראלי לחזק בצורה משמעותית את הטק בישראל, ואנחנו רק בתחילתה דרך״.

אז אתה אומרת שאנחנו מדברים על קבוצה מאוד משמעותית שתעסוק במספר תחומים, ועם הזמן, אחרי שזה יתבסס, תוכלו לעשות עוד סוגי השקעות לא רק בהתחלה. זו קבוצה שמבחינת השוק הישראלי לא קיימת

נדב: ״במבט לקדימה, לגמרי. אני רואה חברה שיכולה ללכת הרבה יותר גבוה ממה שאנחנו עושים היום מבחינת עומק הכיסים שלנו״.

כשאתה חושב על הקדימה תתייחס גם לאמירה ששמעתי בימים האחרונים: ״מה קרה ל-team 8״? מהמלחמה הפצצה של מכירות, מה קורה פתאום, והאם זה מתקשר לחזון שלנו?

ישראל: ״אני רוצה לדבר על הטק בשנת 23. חווינו שני אירועים שטלטלו את מדינת ישראל - פנימי וחיצוני, אבל בשניהם הטק והגאווה בלהיות חלק ממנו לקח צד, ואמר אני לא רק עושה לביתי, ולקח פוזציה והפך לחלק מהסיפור הגדול. הרפורמה והמהפכה ומה שקורה כרגע, החוסן הכלכלי של ישראל ומה שהוא משדר החוצה, הטק הישראלי צריך להיות בקו הראשון, וזה רגע לפרגן לכל המילייה כי הם עושים את זה: מילואים, עולים בזום מוכרים ובלי תירוצים מראים מספרים. זו אמירה מאוד חשובה לומר. לגבי מה קרה בעשור הזה? גם בדרך היו לנו עוד הרבה דברים טובים. אפשר להזכיר את המכירה לפייפל וכדומה, אבל המכונה מתחילה להגיע לגלגל התנופה שלה. בגלגל התנופה, הספר המפורסם שכולם מכירים, הדבר הקשה הוא להזיז את הגלגל ולקבל את התאוצה, אבל הדבר השני הוא ללמוד, לשפר את המכונה. אני חושב שאנחנו מגיעים ליפינג פויינט שהעסק מתחיל לנגן, והשילוב הזה לא רק של פאונדרי, יחד עם vc  לייצר את האימפקט מתחילים לראות את הביצבוצים שלו. הזכרת קודם רומנטיקה? זה מה שמוביל אותנו גם לעשור הבא. נרצה לקחת את השיטה לעוד הרבה בעיות אנושיות בכלל בהרבה מאוד תחומים, ובהרבה צניעות. לא הכל יצליח, אבל לדעת מהר מאוד לתקן ולהשתפר. אז בכך הכל תקופה טובה, אבל אני חושב שאנחנו בדרך לעוד דברים טובים״.

לירן: ״team 8 היא כמו סטארט-אפ. יש לו את האפס לאחד, למצוא את המוצר, את המיליון דולר הראשונים במכירות. גם בעולם שלנו חגגנו עכשיו 10 שנים, והגענו מהאפס למיליארד דולר נכסים מנוהלים. זה פירמה בתחום ההון סיכון בסקייל משמעותי, שזה קצת סטארט-אפ בעצמו, סטארט-אפ של סטארטאפים. ואז ב-10 שנים הבאות נבדוק איך אנחנו מגיעים ממיליארד דולר ל-10 מיליארד, שזה סקייל אחר לגמרי. אני חושב שיש לנו הרבה תשוקה להסתכל על מה זה לבנות פירמה בסקייל אחר. זה להמשיך לעשות עוד ממה שאנחנו עושים היום בסייבר פינטק ובריאות עוד ויותר טוב, אבל גם להיכנס לתחומים חדשים וגם להרחיב את הסקופ - יצירה של חברות, השקעה בשלבים יותר מוקדמים ומתקדמים. בסוף בארהב קרנות הון סיכון הפכו למורשות מדהימות של שנים עם עשרות מיליארד של נכסים שמנוהלים, פירמות ענקיות לתפארת, ואני חושב שבישראל יוקמו פירמות כאלה שיתנו המון ערך ליזמים ויהיו רלוונטים גם בשלבים מוקדמים. אנחנו עדיין מרגישים כמו סטארטאפ, אבל לשאוף להיות בשורה הראשונה של הקרנות הכי טובות בעולם. צריכים לצאת עוד כאלה מישראל ואנחנו שמחים להמשיך לעבוד שה ולנסות לעשות את זה מהצד שלנו״.

ההחלטה - TEAM 8 (צילום: Orel Cohen)
צילום: Orel Cohen

בשנה האחרונה הכפלתם את עצמכם מחצי מיליארד למילארד. איך זה קרה בשנה של רפורמה ומלחמה?

נדב: ״צברנו מוניטין, נכסים, ניסיון, ואני חושב שהמשקיעם שלנו שהשקיעו את החצי מיליארד, האחרון חלק גדול המון האמינו בנו כשרק יצאנו לדרך, אז הצ׳קים גדלים וזה עוזר. צברנו ניסיון וקרדיט, צירפנו את האנשים החזקים ביותר במדינת ישראל, אנחנו יושבים פה איתך ולפני 5 שנים יובל שחר הצטרף אלינו, ואנחנו קבוצה עם עומק וזוויות שונות שהופכים אותנו לייחודיים. זה גם תוצאות, גם אמון, וגם דרך. בדרך כלל שעושים פודקאסטים או ראיונות זה אנשים שהצליחו, באופן טבעי הם אלה שמספרי את הסיפור, וכשאת מסתכלת אחורה כל אחת מספר את הסיפור כפיש הוא היה רוצה. אני רוצה לומר משהו על הדרך שלנו שאני מקווה שנשמור עליה - לא הצלחנו בכל החברות שהקמנו, אבל אני מקווה ומאמין שאיפה שלא הצלחנו למדנו על כנות ברוטלית - פה פספסנו, פה טעינו, לא כדי להאשים, כדי ללמוד. מכשלונות אפשר ללמוד כמו מהצלחות, אבל אף אחד לא למד רק מהצלחות. הדבר השני זה שאני מקווה שנסתכל אחורה על החברות שלא הצליחו בכלל או הצליחו פחות ותשאלי אותם איפה היינו אני מקווה שהם מרגישים שהיינו איתם דווקא ברגעים הקשים. vc נורמלי כמו שהוקם בשנות ה-70-80 בעמק הסיליקון משקיע בהרבה חברות כל שנה וחייב להיפרד מאלה שנכשלות, ולהשקיע יורת זמן וכסף באלה שמצליחות. אנחנו נהיה שם בשביל כולם, גם אלה שבקשיים, כי זו האמונה שלנו, לא כי צריך לעשות כסף. אני תמיד מזכיר לישראל שצריך גם לעשות כסף, אבל הדרך הארוכה הזו שבה אוכלים יחד עד הסוף, אני מקווה שזו תמשיך להיות הייחודיות שלנו. אצלנו יש 60 שניות חגיגה ומיד מתמקדים בבעיות שלנו ובמה שלא עובד״.

אני רוצה שנסיים עם הרומנטיקן שלנו, על הגרושים הראשונים. יש איזו אגדה שיובל שחר, שהיום הוא האחראי, הוא היה היחיד או העיקרי שהיה מוכן להמר על שלושת הילדים האלה שיצאו מהצבא.

ישראל: ״זו לא אגדה, אבל אי אפשר לא להגיד משהו על יובל. זו ה-דמות שמהווה לי השראה, אבי ומורי האזרחי, אני חושב שאני מדבר בשם שלושתנו. כבוד הוא לנו שהמשקיע יורד למגרש והופך לשחקן, וואחד שחקן. את השכנוע אני אעביר תכף לנדב, אבל הרביעי שהצטרף אלינו, אסף מחסרי, אני זוכר את היום שקיבלתי סמס ממנו כבר הייתי משוחרר והוא כתב לי ׳המפמ״ר אני משתחרר׳. שאלתי אותו אם זה סופי, וזה הרגע שאמרתי לנדב זהו, הכוכבים שלנו מסתדרים. מסחרי אמר לי נדב ואתה מקבלים פנסיה צבאית, לי אין, ואז אנחנו מגיעים ליובל ואומרים לו הסיפור מתחיל, אבל אנחנו צריכים משכורת. אנחנו לא מבינים את האזרחות הזו״.

נדב: ״זה הרג אותי בהתחלה. אנשים בסוף החודש רוצים שתשלם להם״.

ישראל: ״באותו רגע, באמונה הזו של יובל שרואה רחוק יותר מכולנו, הוא מוציא את הצ׳ק האישי בלי הסכמים ונותן לנו את הדחיפה הראשונה. לא ברחנו ונשארנו, ופה להזכיר את ריק, זו קבוצה של אנשים שבהתחלה באמת היו שם בשבילנו, ואנחנו לא נשכח את זה״. 

 

***

ההחלטה - בשיתוף d&b