בעידן של משבר אקלים ומגמות חברתיות גלובליות, ברור לחברות רבות כבר כי מי שלא יקדם מדיניות תחת עקרונות ESG יישאר הרחק מאחור. ראשי התיבות הללו, סביבה, חברה וממשל תאגידי, חייבות להיות בראשו של כל מנהל העומד בפני החלטות אסטרטגיות ב-2023. ״אלו שלושה עקרונות שעל פיהם מנסים ליצור עולם טוב יותר ולשפר למשל נושאי שוויון, מגדר, הזדמנויות לבעלי מוגבלויות וגם ניהול תאגידי תקין כמו קבלת החלטות ללא משוא פנים, תהליכים מסודרים וכדומה״, מסביר ד״ר רונן הראל מהמרכז האקדמי פרס, מומחה ליזמות וחדשנות בעסקים קטנים בתחומי התעשייה ובעל ניסיון ניהולי רחב בניהול חברות והשקעות.

 ESG הוא כבר מזמן אינו טרנד שוליים. כגוף ששם לעצמו את המצוינות העסקית כערך מוביל, Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט מפרסם השנה דירוג ראשון מסוגו לחברות הישראליות ששמות את העקרונות האלו במרכז.

 "ניהול לפי עקרונות ESG צמח בשנים האחרונות בעיקר סביב נושא ההגנה על איכות הסביבה, הקרחונים שנמסים, השריפות ואסונות הטבע", מסביר ד"ר הראל. "בעקבות כך התחילו לדבר על איך אפשר למנוע את הפגיעה באיכות הסביבה. עם השנים התקדמנו גם למגמה של נקיטת פעולות אקטיביות ולא רק מניעתיות - לגרום לחברות בצד העסקי להתנהל לפי כללים ולהראות שהן משפרות את שלושת התחומים״.

כך, נושאים חברתיים וסביבתיים הפכו להיות חלק משמעותיים באסטרטגיות עסקיות של חברות. ״ההשפעה באה לא רק מטוב הלב של חברות. היא מגיעה מיזומות של חברות בעצמן. בעבר הלחץ הגיע מגורמי מדיניות כמו למשל יעדי האו״ם, שהכריחו מדינות לפעול כדי לשפר את המצב בעולם ב-17 תחומים כמו עוני, רעב, מים ואנרגיה. אך עם הזמן, החברות הבינו שזה לא רק תחום של ׳להימנע מקנסות׳, אלא תחום שיכול לתת להן יתרון יחסי. אם חברה מראה שהיא מקדמת את הנושאים יותר מאחרות - כנראה ירצו לקנות אצלה יותר״, מסביר ד״ר הראל.

 עידן האימפקט

 המגמה התקדמה בשנים האחרונות בצורה משמעותית. ״יש גל שנקרא ׳חדשנות אימפקט׳ –  כלומר חדשנות או פיתוח עסקי שלוקח בחשבון כבר תועלות חברתיות, סביבתיות, כך שהן הופכות מעניין צדדי ליסוד מרכזי יותר", מסביר הראל. "זה הנושא הכי מתקדם בתחום, הוא אומר בואו ניצור דברים חדשים שישפרו את התועלת הסביבתית והחברתית בלי לפגוע בצד עסקי. המהות של המודלים העסקיים שלי יתרמו וישפרו את התועלות החברתיות והסביבתיות בלי שאפגע בצד הכלכלי. הרעיון הוא שכל עסק יכול גם להרוויח ולצמוח, וגם להשפיע על העולם לטובה".

 המגמה משפיעה על הפרקטיקה היום יומית בחברות רבות. ״החברה קובעת מדיניות לנושא ESG בדירקטוריון, כל ההנהלה מכירה בכך, וזה מופץ בחברה כאשר רוב העובדים יודעים את האסטרטגיה של החברה. זה יכול להתבטא למשל בכך שכשנקבעת אסטרטגיה ל-3 השנים קרובות מכניסים פרק של ESG. בפועל, זה נושא שחייב להיות משולב בכל דבר בארגון – בעיצוב, בתפעול, בשיווק ובכספים. כולם צריכים להיות בחיבור לכך בחלקת האלוהים הקטנה שלהם ולהתייחס לנושאים האלו. אם אני למשל מנהל חשבונות, גם אם אני לא תורם לאיכות הסביבה, אני כן יכול לתרום לחברה בכך שלא אפלה״.

ד
ד"ר רונן הראל, המרכז האקדמי פרס |צילום: שמוליק שליש

ההזדמנויות בתחום רבות לדבריו. ״מעבר לטעמים החברתיים, יש גם טעמים עסקיים. זה בסוף לא רק מתבטא בזה שנמנעת מקנס. החברה מקבלת פידבק מהלקוחות והמוצרים, והתרומה הופכת אותה לחברה יותר אטרקטיבית״, הוא אומר ומדגים, ״הסטארט אפ אורקם למשל שהקימו יוצאי מובילאיי משתמש במצלמות וטכנולוגיה של בינה מלאכותית במכוניות חשמליות או אוטונומיות. הם לקחו זאת צעד קדימה והחליטו לנסות לשפר גם את חייהם של לקויי הראיה. הם לקחו את הטכנולוגיה שלהם והרכיבו אותה על משקפיים כדי שבדיבור יוכלו לכוון את מי שלא רואה. זה מיזם שנועד כמובן להרוויח כסף, הוא לא פילנתרופי אבל הוא מחובר לתועלת לסביבה״.

 "האתגר במציאת פתרון"

כמובן שיש גם לא מעט אתגרים לחברות שמבקשות להשתלב במגמה. ״הצד הפחות חיובי הוא שעדיין בחלק גדול מהדברים זה עולה כסף. למשל כשחברה מפתחת יזמות מתוך הרעיון של חדשנות. חברות מוציאות כסף בהתחלה כדי לפתח. אחר כך הן אולי יקבלו תמורה בכך שיותר לקוחות ירצו לקנות מוצרים ממנה, אבל בשלב הראשון הן צריכות להשקיע כסף ולהוציא הוצאות״, הוא אומר ומתאר, ״בימינו, כשסופרים כל גרוש, זה יותר קשה. גם לגבי החדשנות עצמה - אם נגיד חברה כמו אדידס רוצה לייצר נעליים מחומרים ידידותיים לסביבה, עומד בפניה אתגר בלמצוא את הדרך לייצר את המוצר. יש אתגר בלהצליח למצוא פתרון״.

 הוא מאמין שמי שלא יתחיל לקדם מדיניות ESG יישאר מאחור. ״היום יש עסקים שכבר קמים מתוך ראייה חברתית. טסלה למשל זה בינגו – חברה שקמה ממגמה של לעשות טוב יותר לסביבה ולא לזהם עם דלק. לצד זאת, זה גם מוצר מאוד חדשני ומאוד רווחי, עם צמיחה גבוהה״, הוא אומר ומחדד, ״אפשר להסתכל על זה כמו נושא החדשנות. היום ברור שמי שלא עושה חדשנות לא שורד. אותו הדבר יהיה פה - מי שלא יקדם פעולות שתומכות ותורמות לסביבה ולחברה בסוף לא יעמוד בתחרות כי אחרים יעשו את זה. הוא יכול לאבד נקודות ואף להיעלם. ככל שזה נכנס יותר ויותר, לחברות לא תהיה כל כך ברירה, כשמי שלא ידאג לכך בסוף לא יהיה. אמנם אלו תהליכים ארוכי טווח, אבל זה רק ילך ויתחזק עם הזמן״.

 אחת הבעיות המרכזיות בתחום לדבריו, היא המחסור בכלי מדידה שיבחנו עד כמה חברות מקדמות את המדיניות. ״אין מדידה מדויקת או מדד אובייקטיבי לתרומה לחברה. חברות יכולות לדווח שהן נוקטות פעולות אבל זה לא כמו למדוד רווח תפעולי נקי. יש מגמות בעולם היום בכיוון, במטרה ליצור מדדים שיאפשרו להשוות בין חברות ולתת ציונים״, אומר ד״ר הראל ומדגיש, ״הציונים האלו חשובים, כי כל חברה תרצה להתגאות בכך בפני הלקוחות, העובדים, הספקים וכל הגורמים שהיא נמצאת איתם בחיכוך עסקי. הרעיון הוא שלקוחות ירצו לקנות מוצרים אצל חברות כאלו ועובדים ירצו לעבוד שם, כך שהחברות יקבלו חיזוק חיובי מפעילות בתחום ה-ESG״. לכן, למדד של Duns 100 יש חשיבות גדולה: ״זה יכול לעודד את הפעולות הללו. ברגע שרואים שיש חברה שתורמת וחברה אחרת שלא, זה ישפיע על הבחירות של הלקוחות והעובדים. המודעות לכך תגדל״.