ההיי-טק הישראלי מכונה, ולא בכדי, "קטר הצמיחה" של המשק. בעשורים האחרונים תוצר ההיי-טק חווה צמיחה משמעותית, במיוחד בחמש השנים האחרונות בהן ניתן לראות כי 40% מהצמיחה בתוצר המדינה נובעת מההיי-טק, זאת לפי דו"ח של רשות החדשנות על מצב ההייטק לשנת 2024. על רקע חשיבותו העצומה של הענף לכלכלה המקומית, קיים אינטרס לאומי ברור בהגדלת מספר העוסקים בענף, בדגש על מהנדסים ומהנדסות.
אך הגדלת היקף כח האדם הטכנולוגי, חשובה ככל שתהיה, אינה מספיקה לגמרי והצעד שעל חברות וארגונים לבצע הוא ליצור גידול על ידי גיוון רחב כמה שיותר בקרב העילית הטכנולוגית במדינה. במילים אחרות, המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא לא רק להגדיל את כח האדם הטכנולוגי בישראל אלא גם להרחיב את שעריו כך שהכניסה לענף לא תהיה רק בשיטת "חבר מביא חבר", בה כולם נראים וחושבים אותו הדבר, אלא מתוך מאגר מולטי חברתי/תרבותי, מאגר תוסס ודינמי המצליח לייצר זוויות ראייה אחרות, אלטרנטיביות ובכך לשלב עובדים מכל קצוות החברה הישראלית.
והדברים ברורים: כשכולם מגיעים מאותו הרקע הדבר עלול להוביל לקיבעון מחשבתי והגעה לפתרונות לא יצירתיים. עולם ההייטק מבטא בבסיסו את היפוכו של מצב זה. זהו עולם שבו היצירתיות, החדשנות והחשיבה האחרת עומדים בבסיסם של מוצרים ושירותים שמשנים את חיינו, והם המהווים את הערך המוסף, הראשון במעלה בשוק הדינמי והתחרותי של עולם ההייטק הגלובלי. כך שעולם זה מתקשר יותר לגיוון אנושי השובר את הקיבעונות המחשבתיים ומייצר שיח בריא וביקורתי יותר תוך הגעה לפתרונות מחוץ לקופסא. רעיונות ודעות אלו יתהוו בהמשך לפרקטיקות עבודה מדויקות יותר וליצירת מוצרים ופיתוחים פורצי דרך.
יתרה מכך, בחברות בהן עובדים כתף אל כתף עובדים מקהילות, מגזרים ולאומים שונים, נוצרת תשתית עבודה יצירתית ואף יעילה יותר, במסגרת מגוונת העובדים יכולים להוביל לאינטראקציות רבות ומוצלחות יותר עם לקוחות מכל חתכי האוכלוסייה משום שהם שייכים לאותם חתכים בעצמם. בחברות אלה ניתן גם לראות אמפתיה ללקוחות, שכן במקרים רבים עובד או מספר עובדים בכל מחלקה, מגיעים מקבוצת האוכלוסייה ממנה מגיע הלקוח, מה שמעניק להם נקודת מבט אותנטית על הדברים תוך יצירת פתרונות מותאמים אישית.
רמיטלי ישראל היא דוגמא טובה לחברה טכנולוגית שחרטה על דגלה את ערך הגיוון האנושי בקרב עובדיה. בחברה מועסקים עובדים מרקעים שונים ומגוונים ולצד העובדים הישראלים ניתן למצוא בה עובדים מהודו, מהפיליפינים, מתאילנד, מאוקראינה, ממולדובה, ועוד. הדבר מאפשר לנו לא רק שיח ביקורתי ויצירתי יותר אלא גם להתאים בצורה מדויקת בין הפרסונה המקצועית לצרכי התפקיד. כך, כיוון שהמגוון האנושי רחב, זה מאפשר לנו למצוא את אותו עובד שיענה אצלנו על הגדרות התפקיד בצורה המדויקת ביותר. בין היתר, אלו יכולים להיות יכולות שירותיות גבוהות, הכלה וסבלנות, יכולות תקשורתיות גבוהות, וכיו"ב.
למעשה הגיוון האנושי עובר לאורך כל חטיבות החברה כחוט השני וניתן למצוא צוותים רבי לאומים ומקבוצות שונות באוכלוסיה בפיתוח, במוצר, בביזנס, בשירות הלקוחות וכן הלאה. אנו יודעים שכל שלב משפיע על התוצר הסופי, ומשכך על הלקוח, ולכן המגוון האנושי פרוס אצלנו לאורך כל השרשרת, מה שתורם בסופו של יום לחברה בפן העסקי, להתפתחות המקצועית של חברי הצוות, וכמובן ללקוחות הקצה.
לסיכומו של דבר, הגיוון האנושי מהווה כיום ממד קריטי עבור חברות הייטק וטכנולוגיה הן ברמת פעילות החברה ותשתיתה והן ברמת התוצר הסופי והשירות ללקוחות. ההשקפה לפיה תשתית ההון האנושי בחברה צריכה להישען על עובדים המגיעים מאותו רקע חברתי/אתני/ סוציאלי נחשבת כיום לתפיסה אנכרוניסטית שכן היא מביאה למצב בו קיבעונות מחשבתיים מדרדרים את החברה לפיתוחם של מוצרים ושירותים חסרי מעוף. רק חברה שתשכיל לייצר גיוון אנושי רחב ככל הניתן תוך מתן תשומת לב לפיתוח האישי של חבריה ומענה לשונות הקיימת בין חברי הקבוצה, תוכל לייצר דינמיות, חדשנות ומובילות בעולם המורכב והתחרותי של ההייטק הבינלאומי.
מאת עדי בן דיין, VP Engineering, רמיטלי ישראל
***
כתבה שיווקית בחסות רמיטלי ישראל; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.