בכירי תחום הנדל"ן הביעו היום (שלישי) דאגה ממשבר כוח האדם ההולך ומעמיק, נוכח הימשכות הלחימה בעזה ואירועי 7 באוקטובר. גורמים רבים הציגו את חששותיהם במסגרת הדיון המיוחד בפורום Duns 100, לפיהם המחסור בעובדים באתרי הבנייה עלול לדרדר עוד יותר את המצב בענף הנדל"ן. "חייבים לתת פתרון למצוקה", הדגישו.
באתרי הבנייה קיים היום חוזר של לפחות במאה אלף עובדים, לאחר שנאסרה כניסתם של עובדים פלסטינים לשטח ישראל. "הפיגוע שהתרחש אתמול העלה שוב את הנושא לסדר היום", הבהירה רויטל רוט, מנהלת מחלקת האנליזה בדן אנד ברדסטריט. על פי הסקירה הענפית שהתפרסמה לפני כחודשיים,
עד לפני המלחמה היו בענף הבנייה כ-85,000 עובדים מיהודה ושומרון ועוד כ – 20,000 עובדים מעזה, לעומת כ- 15,000 עובדים זרים. ייתכן שמספר העובדים הפלסטיניים אף גדול יותר, מכיוון שישנם ככל הנראה לפחות עוד כ- 15,000 שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) פלסטיניים המועסקים באופן בלתי חוקי בענף.
"כמו כל דבר בענף הנדל״ן, אין פתרונות קסם", אמר ארנון פרידמן, מנכ״ל אשדר. "אני לא רואה איך בטווח הקצר מביאים לישראל אלפי עובדים זרים, אבל אם יביאו אלפי עובדים כל חודש, זה יכול לתת פתרון למצוקה. אנו שומעים את הוויכוחים שיש ואת המחלוקות בנוגע לפועלים הפלסטינים, ואני מבין את היתרונות והחסרונות אבל אני לא רואה שבתקופה הקרובה הם יחזרו״.
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו", התריע מפני הנזקים המתמשכים. "מחסור חמור בכוח האדם, הריבית יקרה מידי והבירוקרטיה החולנית יגרמו לעליית מחירי הדירות בשנת 2024". לדברים הצטרף גם צביקה פוקס, יו"ר ובעלים צ.פ ייזום ובנייה: "כל ענף הנדל"ן היה במצב קשה בשנה האחרונה בגלל הריביות הגבוהות, מה שייקר את עלויות האשראי והמשכנתאות והבריח את הקונים. מאז 7 באוקטובר הענף מדמם ממש, בגלל אי כניסת פועלי השטחים מעל 3 חודשים. צריכים להכניס אותם מיידית כחוסם עורקים לדימום החריף בענף. ב -40 השנים שהעסקתי פועלי שטחים, מעולם נא נתקלתי בבעיה כלשהי. אי הכנסה מיידית של פועלים גורמת לתחרות עזה על מעט הפועלים הזרים בענף , מייקרת באופן מפלצתי את שכר העבודה ומדהירה את האינפלציה. אם חפצי חיים אנו, צריכים להכניס את הפועלים מיידית".
שלום שי, יו"ר ובעלים קבוצת דונה, הוסיף: "ענף הבנייה נמצא לפני המלחמה במצב קטסטרופלי, חברות בנייה שילמו הוצאות ריבית הרבה מעבר למה שתכננו במשך שנתיים. לזה מצטרף הצמצום בהיקף הפועלים באתרי הבנייה בגלל המלחמה ומי שנשאר מעלה את המחירים בצורה שקשה להתמודד איתה".
המחלקות בקרב משתתפי הדיון בלטה לעין. בזמן שכמה מהיזמים קראו דווקא לשמור על הדו-קיום שנוצר במהלך השנים באתרי הבנייה, אחרים דרשו מהרשויות להתערב במהרה להגדיל את מספר העובדים הזרים בישראל. "אנו צופים גל של פועלים זרים שיגיעו לארץ בחודשים הקרובים", טען רפי אלמליח, מנכ"ל מנהל התכנון שהשתתף בדיון. לדבריו, במנהל עושים מאמצים כדי להתכונן לעלייה בהרחבת היקף העובדים בישראל. "כדי להיערך לכך, מינהל התכנון בוחן בימים אלה הקמת מתחמי מגורים עבור הפועלים, שיוקמו בקרבה לפרויקטים גדולים באופן שמצד אחד יאפשר להאיץ את הבניה ולספק להם איכות חיים ומצד שני לא יפגע באוכלוסייה הקיימת".
מכסת העובדים הזרים, עוד טרם המלחמה, עמדה על 30 אלף עובדים, כלומר יש עוד מקום לעובדים תחת המכסה הקיימת. הדרישה היא להכפיל את המכסה הקיימת, ואף יותר. מהנתונים שהוצגו בסקירה הענשפית של דן אנד ברדסטריט בחודש נובמבר, לכאורה גם הכפלה לא תמלא את החוסר של העובדים הפלסטינים, אך על פי גורמים בענף, עובד זר בענף הבנייה מספק תפוקה גדולה יותר ב- 40% יותר מעובד פלסטיני, ולכן גם פחות עובדים זרים יוכלו לבצע את העבודה הנדרשת, ואף יותר.
"חסרה היד המכוונת"
בהמשך הדיון, בכירי הענף התייחסו למצוקות הנוספות אליהן הוא נקלע נוכח סביבת הריבית והאינפלציה בשנה החולפת. "יש סל של פתרונות נדרשים, אך לצערי אני לא רואה אף אחד שבא ומטפל בזה", אמר מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים. "נקודת האור היא הצורך של האנשים, אנו רואים את זה בעיקר בהתחדשות עירונית, אנו מבינים את הצורך הגובר בממ״דים וקיים שיתוף פעולה הרבה יותר גדול עם מרבית הרשויות המקומיות, אבל צריך להבין את המגבלות. קיים כיום חוסר בתקנים, חוסר אפשרות לשלם לאותם אנשים, מס הרכישה צריך טיפול ממשלתי שחסר לנו אותו, במיוחד בימים האלה, חסרה היד המכוונת והמתכללת״.
לדברים הצטרף תמיר כהן, מנכ״ל שיכון ובינוי: ״דירה בנויה מבטון, ברזל ושאר דברים. למדינה אין שליטה על הבטון אך המרכיב שהמדינה יכולה להתערב בו הוא מרכיב הזמן, בעיקר התכנון. אני פחות מתרשם שרשויות התכנון מאיצות את הפעילות שלהן, בטח בסביבת ריבית גבוהה, והזמן שלוקח להכין את היחידות למכירה הוא יותר מדי ארוך, בטח במצב חירום. הייתי מצפה שוועדות התכנון יאיצו יותר את העבודה, כדי לאפשר לשחרר את הפקק שייווצר, אנו צריכים להיות מוכנים עם יותר היתרי בנייה ויותר תב״עות מאושרות, אם הקצב של התכנון יגבר אולי הדירות שנתחיל לבנות היום נמכור ב-2026-2027. ענף הנדל״ן יכול להוציא את מדינת ישראל מהמשבר״.
רון אבידן, מנכ"ל אזורים, דיבר על הפגיעה הקשה בביקושים, וקשר לכך גם את המצב ששרר במדינה בשנה האחרונה. "צריך לזכור את המהלך המשפטי שניסו לעשות כאן, שהוציא רבבות לרחובות, פגע במורל והשפיע על הביקושים, ובווודאי על הביקושים מבחוץ. מה שרואים כרגע זו תוצאה של שנה שלמה, שהסתיימה באקורד כואב של מלחמה בסופה. ירידת המחירים היא לא כל כך מובהקת, אלא תנאי העסקאות היום הם יותר אטרקטיביים לרוכשים, ויש לזה השפעה - אם לא על המחיר, על רווחיות הקבלן לאור מחיר הכסף. כל חודש במדידת האינפלציה הממשלה מבינה שהיא משלמת מחיר כבד על הרחקת המשקיעים מהשוק. אין דירה שעומדת ריקה, משקיע שקונה דירה היא יוצאת מיד להשכרה, המחסור הכרוני בדיור להשכרה ישפיע גם על הדיור למכירה כי כל אחד מבין שבין פינוי בינוי להיצע דירות להשכרה יש קשר ישיר. אפשר להגיד טעינו ולתקן את המהלך שגרם לבריחה של המשקיעים״.
מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה-ישראל מגורים: "סל הבעיות בשוק הנדל"ן מוביל למקום מאוד ברור: ביקושים 'קשים' ועליית מחירים. הדבר היחיד שימנע את זה הוא התערבות של הממשלה בבעיות הללו שעומדות לפתחה. בנוסף, אם לא יפתרו את היכולת להוסיף דיור להשכרה בצורה טובה, שתתן מענה לאנשים שאין להם יכולת לקנות דירה, המצב יהיה גרוע בהרבה".
שלום שי, יו"ר ובעלים קבוצת דונה: "ענף הבנייה נמצא לפני המלחמה במצב קטסטרופלי, חברות בנייה שילמו הוצאות ריבית הרבה מעבר למה שתכננו במשך שנתיים. לזה מצטרף הצמצום בהיקף הפועלים באתרי הבנייה בגלל המלחמה ומי שנשאר מעלה את המחירים בצורה שקשה להתמודד איתה".
דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן: "הפעם הממשלה צריכה לקחת אחריות על האירוע הזה. יש פה נזקים מיידיים שנגרמים, יש עיכובים בביצוע באתרים, צפויים גם עיכובים במסירת הדירות. החקיקה הנוכחית משיתה את כל האחריות על היזמים והממשלה חייבת לטפל בזה.
חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן: "ענף הבניה בישראל נמצא באחת משעותיו הקשות מאז הקמת המדינה. מצב מלחמה, מחסור חריף בכח אדם, עלויות מימון גבוהות, התיקרות תשומות בניה, קיפאון במכירות, הליכי תכנון ובניה ארוכים ומיסוי כבד עד בלתי נסבל המוטל על הענף.חברות הבניה הגדולות ובעלות איתנות פיננסית יצלחו את המשבר וללא ספק יהנו תוך שנתיים מתקופת שגשוג והיקפי פעילות חסרי תקדים בהיקפם בישראל לאחר מכן. אך בינתיים, ישנה תקופת הישרדות קשה שתקשה על החברות הקטנות והבינוניות לתפקד. יש לזכור כי כ-80% מהיצע הדירות בישראל מסופק ע״י קבלנים אלו. על כן ללא הורדת מיסים, קיצור הליכים והפחתת רגולציה חברות רבות בענף עלולות להגיע לחדלות פרעון ולסבך ציבור רחב של רוכשי דירות. יש לזכור כי ענף הבניה כולו נושא בחוב כבד של כ-500 מיליארד ש״ח בשיעורי ריבית גבוהים ולאורך תקופות ארוכות. ערעור היציבות של ענף הבניה עלול לערער את יציבות המערכת הפיננסית, את התעשיה, את משקי הבית ואת הכלכלה הישראלית ואף לפגוע בדרוג האשראי של ישראל. ההצעות 'להאצת ענף הבניה' המגיעות מבית היוצר של ממשלת ישראל הן בדיוק הפוכות מהנדרש - מדובר בתכנית לדיכוי ענף הבניה. האצת ענף הבניה כרוכה בהפחתות מס וזרוז הליכי בניה. קיבוע והגדלות מס יקפיאו את ההשתתפות במכרזי קרקע, יקפיאו התחלות בניה ובשורה התחתונה יביאו לאובדן הכנסות לקופת המדינה, חדלות פרעון וסיבוך מערכות רחבות בכלכלה עד כדי יצירת מיתון".
מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים החזקות בע"מ: "אני כבר 34 שנים בענף הנדל"ן, ועברתי איתו המון תהפוכות וגלים. המצב היום דומה למשוואה עם המון נעלמים כך שלא ניתן לדעת מה יהיה. צריך להימנע מתחזיות ולנתח את המצב על פי מה שידוע לנו היום. כך גם בנוגע לרוכשים: אל תחשבו אם אולי המחירים יעלו וירדו. זה תמיד הזמן לקנות".
אבי יעקובוביץ', מנכ"ל גב-ים חתם: ״עיקר הפעילות שלנו בגב-ים היא עם חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות הגדולות בעולם. חשוב לציין שמדובר בחברות הטכנולוגיות טיר 1 שנמצאות בישראל, המרחיבות את הפעילות בישראל ונסמכות על ההון האנושי האיכותי היוצא מפס הייצור של היחידות הטכנולוגיות בצבא, על האקדמיה והן יודעות את זה. על בסיס כוח האדם הן מקימות את מרכזי הפיתוח הגדולים ביותר של החברות מחוץ לארה״ב, במת״ם בחיפה, בהרצליה ובתל אביב. אנחנו בתקופה המטלטלת את כולם ויכול להיות שחלק מהדברים נמשכים יותר זמן אבל פס הייצור ממשיך, חברות הטכנולוגיה לא מוותרות על ישראל, מרכזי הפיתוח הן ליבת הפעילות של אותן חברות בארץ. בפארק ההייטק מת״ם חיפה ישנם 380 אלף מטר, הכל מלא - זו תמונת ראי של שוק ההייטק במדינת ישראל, שום פרויקט לא נעצר וחלק גדול מהפרויקטים שבבנייה כבר עם הסכמים חתומים - אותן חברות הן פה כדי להישאר״.
בפורום נכחו רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, אבי יעקובוביץ', מנכ"ל גב-ים, מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, ארנון פרידמן, מנכ״ל אשדר, תמיר כהן, מנכ״ל שיכון ובינוי, רון אבידן, מנכ"ל אזורים, דן פרנס, מנכ״ל קרסו, שירה תלמי באבאי, יו״ר ועדת תכנון ובניה מחוז ירושלים, רון חן, בעלים ומנכ"ל אנשי העיר, מיכל גור, מנכ״לית אלמוגים ועוד.