מנכ״ל רכבת ישראל מיכה מייקסנר, התריע מפני מצבן של התשתיות בישראל, הן בשל מחסור בכוח אדם בתעשיה, והן בשל חוסר היציבות הפוליטית בישראל. מייקסנר, אמר את הדברים במסגרת פורום Duns 100 השנתי של דן אנד ברדסטריט לבכירי ענף ההנדסה והתשתיות והזהיר מפני הפער שנוצר בתחום. "רק בתשתית של מסילות רכבת אנחנו בפער של 20 שנה וכדי לסגור את הפער נדרשת גם רציפות של החלטות ממשלה וגורמי ממשלה, גם ברציפות תקציבית וגם בראיה אסטרטגית ארוכת טווח", אמר. "התחלופה של גורמי השלטון קוטעת את הרצף אבל זו טבעה של התנהלות ממשלתית".
״כשאני מסתכל על התחום מלמעלה, אם אני מתרכז בעולם התשתיות שבו אנו ברכבת נמצאים כל ההתקשרויות מבוצעות בתהליכים מכרזיים, ואני מניח שהחוסר שקיים בכוח אדם מקצועי והדרישות לעליית שכר יתבטאו במכרזים הבאים במחירי ההצעות", אמר מייקסנר." זה נכון לרכבת וזה נכון לחברות תשתית אחרות. כפי שבעבר היה חוסר בעורכי דין ובאנשי הייטק, גם כאן השוק יעבור אדפטציה, יהיה גידול בתכניות הכשרה ותהיה עליה בשכר , כל זה עד שיהיה איזון בין ביקוש להיצע. "גם אנו מרגישים את המחסור בכוח האדם, ולשאלתכם אני לא יודע למה עדיין אין נהירה של מהנדסים מחו״ל, אני חושב שגם זה יקרה".
במסגרת הפורום, דנו הבכירים בנושאים הבוערים שעל סדר היום, וביניהם פרויקט המטרו הלאומי, רכבת ה״קליע״ מקרית שמונה לאילת עליה הכריזה הממשלה, תוכנית החומש המקודמת במשרד התחבורה העוסקת בשיפור התחבורה הציבורית והתשתיות, חוק התשתיות הלאומיות שצפוי להיות מוטמע במסגרת חוק ההסדרים, האתגרים שבענף ורמת הסיכון בו ונושאים נוספים.
במסגרת הסקירה הענפית בפתח הכינוס, הסבירה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט כי הענף חווה האטה משמעותית כחלק מההאטה הכוללת במשק. "על פי מדדי דן אנד ברדסטריט רמת סיכון משרדי ההנדסה עלתה ב-2.5%, ישנו מחסור מתמשך בכוח אדם מקצועי, אין התעניינות בלימודי הנדסה אזרחית, גוברת מגמת העסקת הנדסאים במקום מהנדסים", נימקה. "בנוסף, יציבות ממשלתית היא דבר קריטי רק בשבועות האחרונים הודיעה שרת התחבורה שפרויקט המטרו עובר מחברת נת״ע לחברה אחרת, חוק התשתיות הלאומיות מתקדם כשהמטרה היא הסרת חסמים וזירוז תכנון״.
"הממשלה אינה גורם מעכב"
בעקבות דבריו של מנכ"ל הרכבת, נועה סגל ליפשיץ, סמנכ״לית תשתיות במשרד התחבורה טענה כי ״הממשלה היא לא הגורם שמעכב פרויקטים, אבל ריבוי של גופים ממשלתיים בעלי ריבוי סמכויות הוא מורכב וזה החסם המרכזי ביותר כיום". לדבריה, "כשרוצים לצאת לפרויקט רכבת קלה בירושלים או בתל אביב, כל גוף עושה הכי טוב שהוא יכול כדי לשמור על האינטרסים שלו. צריך שיתוף פעולה של כל הגופים האלה, ובלעדיו אין סיכוי לפרויקטים להתקדם״.
בהקשר זה הגיב יואל אבן, מהנדס עיריית ירושלים: ״אני מתמודד בסיטואציה קשה. לא יכול להיות שהמדינה צריכה היקף תשתיות ענקי והכל נופל על כתפי עובדי הרשות שצריכים לשחרר בירוקרטיה ואני לא יכול לשלם להם שכר הולם. זו מצוקה קשה ואם המדינה לא תתעורר אנשים יעזבו ואני כנראה אשאר לבד. הנושא הזה קריטי וחשוב לטפל בו במגזר הפרטי והציבורי. ככל שאנחנו נצליח לייצר מציאות שהתכנון והיתרי בנייה מאושרים מהר יותר, יותר אנשים יגיעו להשקיע בירושלים. שכר המהנדסים והאדריכלים הוא קריטי ברשויות ונושא זה חייב לקבל טיפול יסודי מאוד, כי בסוף לא יהיה מי שיתן את ההיתר לכך״.
״אנחנו מדברים היום על מחסור של 5000 מהנדסים שילך ויגדל בשנים הבאות, אין להשוות בין משבר המהנדסים לבין המשברים שחוו עורכי הדין ואנשי ההיטק. מכיוון שאין מספיק פקולטות ללימוד הנדסה אזרחית כמו שיש למקצועות המשפטים", אמר רועי אלון, סמנכ"ל תשתיות ותחבורה בחברתי.ד ירדן אלון. "כמות המהנדסים שיוצאים לשוק כל שנה נמוכה משמעותית מהסיבה הזו. המדינה צריכה לפעול לעודד את האוניברסיטאות והמכללות להגדיל את הפקולטות הקיימות , לחשוב איך ניתן לפתוח פקולטות חדשות במכללות/ אוניבסיטאות חדשות, חייבים לגשר על הפער הזה. יש לציין שפרויקט המטרו צפוי להעסיק עוד עשרות מהנדסים והמשבר יחמיר לצערי".
"המשבר כרגע לא מורגש ממש למעט עליה בעלויות , אבל, ישפיע עלינו בצורה חריפה בעוד שנה שנתיי"
אלה בן נון, מנכ"ל אלה בן נון ניהול בע"מ, ציינה: ״פרופיל הפרויקטים השתנה, הפרויקטים של המגורים הם בעיקר פרויקטים של התחדשות עירונית או עסקאות קומבינציה, שהיזמים לא צריכים להשקיע בהם כסף, בונים יותר מרלו״גים. עם זאת, אנשים היום דורשים שכר מאוד מאוד גבוה וישנה שחיקה משמעותית בשכר חברות הניהול - זו בעיה״.
עמרי גלברט, סמנכ"ל פיתוח עסקי, קבוצת ברן ישראל אמר: ״אנחנו רואים שינויים משמעותיים בענף, בין היתר שינויים בסביבת המאקרו, גידול משמעותי בהשקעה הציבורית בתשתיות ואפשרות לגיוון העובדים בענף. יש הזדמנויות רבות בשינויים אלו, לצורך כך צריך לייצר חזון חיובי ויצירתי. חברות שישכילו לעשות זאת, יוכלו לממש את ההזדמנויות בשוק״.
עמי פורן, מייסד ומנכ"ל משותף, פורן שרים, ציין : "מספר התושבים במדינת ישראל ממשיך לגדול בקצב מסחרר. בעוד 20 שנה נכפיל את האוכלוסייה, אוכלוסייה שתדרוש פתרונות שיאפשרו מגורים, מוסדות ציבור, בתי ספר, בתי חולים, תשתיות תקשורת, לוגיסטיקה, תחבורה ועוד. על מדינת ישראל לפעול מיידית, להאיץ את הקמת התשתיות ולעשות זאת בפתרונות מורחבים המסתכלים עשרות שנים קדימה ולא רק על השנים הקרובות או מערכת הבחירות הבאה. יש להרחיב את השימוש בפתרונות הטכנולוגים, להוסיף במהירות כוח אדם במוסדות לצורך פתיחת חסמים רגולטורים, להעביר עוד אחריות לסקטור הפרטי, להגדיל משמעותית את ההשקעה בפתרון צווארי בקבוק. אנו כבר בפיגור עצום, מבזבזים זמן ועומדים בפקקים והכל רק מתייקר".
עמנואל מריאנקו, יו"ר יאני הנדסה, התייחס במסגרת הדיון לשאלת יכולתה של מדינת ישראל להיערך כראוי לחשמול רכבים עד 2027 והשיב "מבחינת מערכת החשמל במדינה אנחנו נהיה ערוכים אך בתנאי שתהיה מערכת בקרה טובה שתוכל לפרוס את הצריכה על כ 10-12 שעות ביממה. אני מניח שנגיע ב-2027 במקסימום לכ-400,000 רכבים חשמליים ועוד כ-10,000 אוטובוסים חשמליים. במידה ונצליח עם מערכת בקרה לפרוס את הצריכה כאמור, אזי לא תהיה בעיה הן מבחינת כושר ייצור (כולל אגירה) ולא מבחינת הולכה והשנאה. את נושא התשתית של סוף הקוים, כלומר המתח הנמוך והגבוה, לא תהיה בעיה לחח"י להתגבר על כך בזמנים קצרים יחסית וזאת במידה והיא תקבל את האינפורמציה בזמן".
ארז גלבוע, בעלים ומנכ"ל ש. גלבוע מהנדסים, הוסיף: "שימוש בתוכנות מתקדמות ועבודה בשיטת bim מייעלת ומדייקת את התכנון. שימוש בכלים אילו גם בתחום תכנון המערכות המכניות התשתיות והאנרגיה ישפר וייעל את העבודה".
נמרוד וייס, בעלים י.ו. גליל הנדסה חתם: "הפרויקטים הגדולים בשנים האחרונות נוטים להתארכות והסתבכות מסיבות שונות. הדבר נכון גם לפרויקטים של תכנון בלבד, וגם לפרויקטים של תכנון ביצוע. אנחנו חווים קשיים בסגירת חשבונות סופיים בפרויקטים, בעיקר מול גופים ממשלתיים. הלקוחות לא מעוניינים לשלם על התארכות משך, שעולה לנו יותר מתמיד בגלל סביבת הריבית הגבוהה והאינפלציה".
***
השתתפו בפורום: אלה בן נון, מנכ"ל אלה בן נון ניהול בע"מ, ארז גלבוע, מנכ"ל ובעלים גלבוע מהנדסים, גיא גולן, מנכ"ל דאבליו די איי, דובי גולדפינגר, סמנכ"ל מחוז צפון קבוצת גדיש, דן הולצמן, מנכ"ל דנה הנדסה, ודים שנקר, מנכ"ל סקרלט שנקר מהנדסים, יואל אבן מהנדס עיריית ירושלים, יואב קולר, מנכ"ל ובעלים קו מדידה, יובל לוי, סמנכ"ל לוי שטרק זילברשטיין מהנדסים יועצים בע"מ, יעקב סינדרובסקי, סמנכ"ל מחוז דרום קבוצת גדיש, מגיד אבו חאטום, מנכ"ל טופז הנדסת חשמל, מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל, משה בנג'ו, מנכ"ל קבוצת גדיש, נועה סגל ליפשיץ, סמנכ"לית תשתיות במשרד התחבורה, ניצן וייס, מנכ"ל משותף י.ו. גליל הנדסה, נמרוד וייס, בעלים י.ו. גליל הנדסה, עוזי חדד, סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי קבוצת גדיש, עמי פורן, מנכ"ל משותף פורן שרים, עמנואל מרינקו, יו"ר יאני, עמרי גלברט, סמנכ"ל פיתוח עסקי ובקרה ברן ישראל, רונן ויסמן, סמנכ"ל אסטרטגיה ותפעול דנה הנדסה, סמנכ"ל תשתיות ותחבורה י.ד.ירדן, קובי בן משה, מנכ"ל דנה הנדסה, זהר נבו, מנכ"ל ברן ישראל, שרון מנדבלאום, מנהלת אגף פיתוח עיריית ירושלים ואנשי דן אנד ברדסטריט.