תאוריית אבני משחק הדומינו הנופלות בזו אחר זו כתוצאה מנגיעה קלה מיותרת, פותחה לראשונה בשנות ה-50 של המאה הקודמת על ידי שר החוץ האמריקאי ג'ון פוסטר דאלאס, שהתריע בפני סכנת הקומוניזם המנצל כל חולשה קלה שבקלות, ומשתלט על מדינה אחר מדינה.

נזכרתי בתאוריה מטרידה זו במהלך השנה האחרונה, כשכנשיא לשכת הקבלנים התחלתי לקבל מידע כמעט יומיומי אודות עוד ועוד חברות בנייה שנקלעו לקשיים וחלקן, מה לעשות, אף פשטו את הרגל. הסיבה העיקרית לכך הינה, כמובן, ריבית מימון הפרויקטים התופחת והולכת ובד בבד המספר הגדל והולך של דירות שאינן מכורות.

לאחרונה התבשרנו על עוד ארבע חברות נדל"ן ותיקות ומוכרות, רום כנרת, הרציג נדל"ן, חברת צברים וקבוצת חג'ג', שנקלעו לקשיים. לצערי מה שקוראי העיתונים והמדיה אינם יודעים, הינה העובדה שמדובר רק בקצה הקרחון.

נתוני הכלכלנית הראשית באוצר מציגים אף הן תמונה ממד לא מעודדת. על פיהם ישנן כיום בשוק לא פחות מכ-60 אלף דירות לא מכורות ומספר זה הולך וגדל מיום ליום. על מנת לסבר את האוזן השווי של ואתן 60 אלף דירות הינו כ-100 מיליארד שקלים. כשבד בבד מדובר בירידה תלולה ממוצעת של כ-40 אחוזים בהכנסות הקבלנים.

ובמילים אחרות: לא רק שמתפתחת כאן סכנה ממשית של התממשות תאוריית הדומינו, של קבלנים הנקלעים לקשיים בזה אחר זה, אדרבה, המדינה היא המפסידה העיקרית כתוצאה מהירידה במכירות ובהכנסות, זאת משום שאם אותן דירות היו נמכרות, הייתה מכניסה לכיסה מיליארדים רבים של שקלים.

יתרה מכך: על פי חישובים שערכנו בלשכת הקבלנים, על כל יום שעובר משלמים הקבלנים עוד כ-15 מיליון שקלים עלויות מימון נוספות, מה שמצטבר תוך חודשים ספורים לעלויות מימון של מיליארדים, והכל כאמור תוצאה ישירה של העלאות הריבית המיותרות של נגיד בנק ישראל.

בניינים ושטרות  (צילום: Irina Tarzian, shutterstock)
"רק תחילתו של המשבר"|צילום: Irina Tarzian, shutterstock

להוציא אי אילו יוצאים מן הכלל דוגמת טבריה ובאר שבע, ערי פריפריה שנהנות ממחירים נמוכים ומ"קהל שבוי", נתוני הכלכלנית הראשית באוצר מצביעים על כך הירידה במכירות הינה בכל רחבי הארץ, כולל "מדינת תל אביב" ואזור הביקוש המובהק, מה שממחיש את המגמה הגורפת.

מעבר לכך שכבר טענו בעבר נחרצות כי לנגיד בנק ישראל ישנה אחריות ישירה למצב שנוצר, לפלא בעיני איך איש ממקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, לא האוצר, לא הפנים ולא השיכון, לא קלט שמדובר כאן בנורה אדומה מהבהבת עם סכנה ממשית ליציבות שוק הדיור, שלא לדבר על אובדן קריטי להכנסות מדינת ישראל.

גם העובדה שלצד 60 אלף דירות שאינן מכורות, מספר שכאמור עולה מיום ליום, לא הייתה בשנה האחרונה כל ירידה ממשית במחירי הדיור, זאת למרות כל העלאות הריבית, מצביעה על עוצמת הכישלון ועל העובדה שקיים צורך דחוף בפעולות חירום להצלת שוק הדיור.

מעבר לפעולה החיונית של הורדת הריבית בפעימה הבאה, מה שעשוי להרגיע באון חלקי את הלחץ על הקבלנים ועל נוטלי המשכנתאות, יהיה צורך בפעולות משלימות נוספות, ביניהן מתן וודאות להמשך התמ"א 38 וההתחדשות העירונית בכלל, מימוש נכון של חוק ההסדרים לקיצור ביורוקרטיה והקלה על הקבלנים ועל הרשויות המקומיות ומעל לכל, רפורמה מרחיקת לכת בשיטת מכרזי רשות מקרקעי ישראל.

אין לי אלא לקוות שמקבלי ההחלטות אכן יטמיעו את חומרת המצב שכן אם לא יעשו זאת, עשויות כל אבני הדומינו ליפול בזו אחר זו.


כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"


***
כתבה שיווקית בחסות קבוצת "מזרחי ובניו", הכתבה נערכה בידי מערכת Duns100