ליותר מ-60% מהדירות בישראל אין ממ"ד ולכ-27% מהישראלים (כלומר רבע מהאוכלוסייה) אין כל גישה למרחב מוגן תקני, כך עולה מנתונים מדאיגים שפורסמו לאחרונה על ידי התאחדות בוני הארץ ופיקוד העורף. נתונים אלו אולי נשמעים די קודרים עבור האזרח מן השורה אבל עבור מקבלי ההחלטות ניתן לומר ברמה די גבוהה של וודאות שהכתובת הייתה ועודנה על הקיר. דוגמא להתנהלות בעייתית דומה קיבלנו רק לאחרונה עם אסון מירון בו נספו 45 בני אדם. כל זה גם נכון בכל הנוגע לרעידת האדמה שצפויה להכות בישראל, על פי תחזיות המומחים, בטווח השנים הקרובות, והמבצע הצבאי הבא, שיבוא כשיבוא.
ההכנה לאסון העתידי הזה היא קריטית, והמסקנה המתבקשת היא שעל האזרחים לפעול ולקחת את גורלם בידיהם ואל להם לחכות שמישהו יעשה זאת עבורם. למזלנו אותם אזרחים לא יפעלו בריק, שכן בעוד ששרי ממשלות ישראל התחלפו תכופות בשנים האחרונות, הרי שהפקידים, כלומר אנשי המקצוע במשרדי הממשלה, המשיכו לעבוד ולקדם תוכניות. דוגמא טובה לכך היא משרד המשפטים שיצא לאחרונה עם המלצות להסכמי התקשרות עם עורכי דין בתחום ההתחדשות עירונית, המלצות להסכמי מדף, הסרת חסמים בתחום וכן הלאה. גופים נוספים שפועלים ללא לאות לקידום התחום הם וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין שהוציאה הנחיות חדשות להתנהלות עו"ד בפרויקטי תמ"א 38 ופינוי בינוי, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, מנהלות ההתחדשות העירונית שצצות כמו פטריות אחרי הגשם בעיריות, ועוד.
למעשה המדינה נכנסה לאחרונה הלכה למעשה לתוך תחום ההתחדשות העירונית, כיזמית פרויקטים במסלול פינוי בינוי. במסגרת זו יזמה המדינה (כן, כן, יזמית) פרויקט פיילוט בשכונת רמת אליהו בראשון לציון. בפרויקט דגל זה יהב ושות' מייצגים כ- 700 בעלי דירות במתחם המתחדש ואלו חותמים על הסכם פינוי בינוי עם המדינה. מעבר לתקדים שבדבר, המדינה קידמה בפרויקט זה את "הקרקע המשלימה" המהווה פיתרון חלקי לבעיות של כדאיות כלכלית עבור חברות היזמות והבנייה. פתרונות נוספים הם פטורים מהיטלים ואף הזרמת כספים לליווי הפרויקטים.
המשמעות, לפחות על הנייר, היא שהמדינה, כגוף ציבורי, מתנסה כעת על בשרה, בכל השלבים אותם צריכים לעבור יזמי ההתחדשות העירונית. הדבר מייצר הבנה והזדהות גדולה יותר עם היזמים הפרטיים וההליכים הבירוקרטיים המתישים שהם מנת חלקם, ובטוחני כי הדרכים שאנו מפלסים במסגרת פרויקט זה למול רשות מקרקעי ישראל, רשות המסים, רשות העתיקות, וכיו"ב יהפכו בהמשך לאוטוסטרדות בהן יוכלו חברות היזמות הפרטיות לקדם במהירות רבה יותר את פרויקטי ההתחדשות העירונית שלהן. למעשה, המדינה, משרדי הממשלה והרשויות חוות "לראשונה" את התהליכים מהצד השני של השולחן ומה שרואים מכאן לא רואים משם.
לאור כל אלו, ניתן לבוא ולומר שהפיתרון למצב מצוי בשני מישורים: הן הממשלתי והן האזרחי. מן הפן הממשלתי, על שר השיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד, אשר עושים כעת את צעדיהם הראשונים במשרדיהם, לקדם בראש ובראשונה את ארגז הכלים שנבנה כאן בשנים האחרונות ביחס להתחדשות עירונית. במקביל, על האזרחים לפעול ישירות ולקדם בצורה אקטיבית התחדשות עירונית בבנייני מגוריהם הישנים. הדרך לשם עוברת על ידי בניית נציגות דיירים שתשכור את שירותיו של משרד עורכי דין המתמחה בייצוג דיירים בלבד. משרד נטול אינטרסים זה יוכל לקדם בצורה מהירה ויעילה את ההתחדשות בבנין הישן ולהעניק לדייריו לא רק עליה ברמת החיים הכלכלית אלא גם מוכנות אמיתית מפני רעידת האדמה העתידית ומפני איומי הטילים, מצפון ומדרום. רק אל תחכו, בעלי הבתים כבר שוכחים את הריצות לחדרי המדרגות..
עו"ד ארנון יהב, שותף מנהל, יהב ושות', חברת עורכי דין