קראתי לאחרונה דו"ח מפורט אודות ענף הנדל"ן שפורסם על ידי הלמ"ס וסברתי, שמא אני קורא אודות מציאות מקבילה למציאות ענף הנדל"ן אצלנו. במקום להתמקד בכותרת ובפתיח בעומק המשבר בו אנו מצויים - משבר המחמיר מחודש לחודש - כולל הדו"ח אסופה של נתונים שמצריכים זכוכית מגדלת על מנת להבין את המצב לאשורו.
ובכן, נתון שהוזכר כמעט בחטף מצביע על עלייה של כ-60% ברמת הסיכון לחברות הבנייה, זאת תוך דגש על חברות קטנות ובינוניות. מאחורי נתון יבש זה עומדות אלפי חברות בנייה, שחלקן כבר בפועל אינן קיימות וחלקן האחר נכנס לקשיים שספק אם יוכלו אי פעם לצאת מהן.
משמעות נתון זה לבדו הינו, כמובן, לא רק התרסקות אותן חברות אלא גם ובעיקר התדרדרות גוברת והולכת לאבטלה של רבבות, אולי במשך אף מאות אלפים, הקשורים במישרין ובעקיפין לענף. נתון מטריד לא פחות, שעד כה לא בא כלל לידי פתרון הינו המחסור בעובדים בענף. הדו"ח מציין 52 אלף עובדים, ואלם להערכתי, ובתור מי שמצוי בענף עשרות שנים, הנתון גבוה הרבה יותר, לפחות 70-80 אלף עובדים חסרים, ועד כה, את זה כל אחד יודע, לא נעשה דבר וחצי דבר על מנת להביא עובדים מקצועיים מיומנים ממדינות דוגמת סין, מולדובה, סרביה וכו'.
בד בבד, גם העובדה שדו"ח הלמ"ס "מרגיע" כביכול, וטוען שכ-75% מאתרי הבנייה כבר חזרו לפעילות מאז פרוץ המלחמה, איננה אמורה להרגיע איש. ראשית, משום ש-25% מהאתרים שאינם פעילים זו בהחלט מסה קריטית לענף, ושנית, הדו"ח אינו מפרט - וטעמיו עימו - באיזו מידה חזרו אותם 75% לפעילות, שמא פעילות בקצב נמוך בהרבה?
הנתון של התחלות הבנייה ובמיוחד של סיום פרויקטים, מדליק אף הוא אור אדום מהבהב. על פי הדו"ח קודמו ב-2023 כ-58 אלף התחלות בנייה בלבד, זאת למרות תחזית מוקדמת ל-80 אלף יחידות לפחות, זאת כאשר קצב העלייה במשקי בית הינו כ-68 אלף יחידות דיור לשנה.
ובמילים אחרות, הגרעון של דירות בשוק הדיור רק הולך ומחמיר, קל וחומר כשמדובר בעיקר בפעילות שהייתה עד אירועי 7 באוקטובר, כלומר המגמה של פער הולך וגדל בין ביקוש לוהט להיצע דל רק ילך ויחמיר ויבוא מן הסתם לידי ביטוי בדו"ח הבא של למ"ס. יתרה מכך: בדו"ח מצוין כי אחוז הפרויקטים שהגיעו לידי סיומם במהלך הרבעון האחרון ירד ב-26%, מה שמלמד כמובן על צפי לירידה בכמות היחידות דיור הגמורות ב-2024 כולה במספר הפרויקטים שיעמדו על תילם.
נתוני הדו"ח לגבי הזינוק השנה במחירי הדיור, כמו גם בנטילת משכנתאות, לא רק שאינם מלמדים על התאוששות, אלא על החרפת המשבר. לפלא בעיני כיצד עלייה צפויה סחררת של 12%במחירי הדיור ב-2024 ובד בבד זינוק בנטילת משכנתאות שאפיינה את ימי השיא ב-2022 , אמורה להרגיע אותנו?
לסיכום, הבאתי לעיל רק "טעימה" קלה מדו"ח למ"ס. כך או אחרת, ברור שהנתונים הינם מתעתעים ואינם מביאים לידי ביטוי את אפס הקצה של עומק המשבר בענף הדיור ועל כן אני תוהה כיצד יתכן שגוף ממשלתי רשמי דוגמת פקידי למ"ס אין לו את האינטגריטי להביא לכל קורא סביר את התמונה הכוללת, זאת על מנת שמי שצריך יקום ויתחיל לתקן. חומר למחשבה למקבלי ההחלטות.
***
כתבה שיווקית בחסות קבוצת מזרחי ובניו; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.