נושא מיסוי מטבעות דיגיטליים הוזכר בחוזרים של רשות המיסים לפני יותר מחמש שנים. עם זאת, התחום עדיין לא מעוגן בספר החוקים של מדינת ישראל וקיים קושי מצד המערכת הבנקאית והמשקיעים להבין את נושא מיסוי הקריפטו. על מנת לעשות סדר בנושא, שוחחנו עם רו"ח נופר טבריה ממחלקת מיסים במשרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח, שהסבירה על הנקודות שעלו בטיוטת חוק ההסדרים. "בשנים האחרונות נוצרו רווחים עצומים בקריפטו ומדינת ישראל מנסה להתמודד עם המצב היחסית חדש", פתחה ואמרה.
"משרד האוצר רוצה את הנתח שלו מכל הרווחים האלה. הוא רואה אותם כנכסים שחייבים במס בישראל. כרגע אין חוק שמסדיר את העניין שחור על גבי לבן אבל פורסמו חוזרים בנושא וכן יצא פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין נועם קופל, המצדד בעמדת מס הכנסה לפיה מדובר בנכס. העמדה של מס הכנסה לא מחייבת את המייצגים או את הנישום וכן לא פסק הדין שניתן במחוזי (שכן אין זה מהווה הלכה מחייבת). לאור זאת, יש על כך מחלוקות רבות. הרבה מהמחלוקות נסגרות ב"רולינגים". כלומר, פונים למס הכנסה, מציגים את הנתונים הקיימים ומנסים להגיע להסדר מוסכם".
מה המצב מבחינה משפטית?
"המטבע הדיגיטלי לא מסווג כמטבע, אלא כסוג של נייר ערך. רשויות המס אומרות 'רגע, אם זה נכס, אז הוא חייב במס לפי פקודת מס הכנסה' רווח הון בשיעור של 25 אחוז. אם זה מגיע לכדי עסק, מס הכנסה יכול לטעון שמדובר בהכנסה פירותית, ואז שיעור המס יכול להגיע לכ-50 אחוז".
רישיון לקריפטו
מה נכתב בטיוטת חוק ההסדרים שפירסמה הממשלה?
"יש שתי נקודות שעלו בחוק ההסדרים. אחד הקשיים שיש כיום עבור בעלי הקריפטו הוא העברת כספים שמקורם במטבעות הדיגיטליים והפקדתם בבנקים כאשר אחת הסיבות היא שהמערכת הבנקאית דורשת הוכחת מקור הכספים וכן המערכת הבנקאית כפופה לחוקים והוראות המונעים מהבנקים את פעילות לקוחותיהם בתחום הקריפטו וכמובן את תשלום המס בגינן. לכן מנסים למצוא ערוץ שיאפשר לאותם שחקנים להעביר את המטבעות דרך המערכת הבנקאית כדי שיהיה יותר קל לשלם מיסים. גם הבורסה לניירות ערך מעורבת בכך. כרגע אין פתרון, אולם במסגרת טיוטת חוק ההסדרים יש כוונה להוסיף רגולציה מיסויית נוספת לשם פיקוח. הם טוענים שהתחום פתוח לתרמיות ושבעלי אחזקות בקריפטו חשופים לכך. רוצים להגביר את הפיקוח ולנסות להסיר חסמים בתחום".
ומה מציעים שם?
"על פי ההצעה, שחקנים זרים יוכלו להוציא רישיון ישראלי לעסוק בתחום הזה וכל מי שעוסק בייעוץ השקעות ובניהול השקעות בקריפטו, יהיה חייב ברישיון ישראלי מתאים. מצד אחד אפשר להגיד שפיקוח הוא חשוב, אבל מצד שני עולות השאלות איך מקבלים את הרישיון, מה הקריטריונים לקבלתו, על סמך מה הוא נקבע. כרגע אין תשובות לשאלות האלו. בנוסף, וכחלק מהפיקוח מוצע לקבוע חובת דיווח של אחזקה של קריפטו מעל 200,000 שקלים. כיום אין סכום שמוסדר בחוק, יש את עמדת מס הכנסה בלבד".
מהי הנקודה השנייה?
"בטיוטת חוק ההסדרים הקודמת נכתב ששר האוצר רשאי לקבוע כללים לגבי סיווג המיקום של הנכס הדיגיטלי לפי התושבות של בעל הנכס הדיגיטלי. כלומר, אם בעל הנכס הדיגיטלי, בעל המטבע, הוא תושב ישראל, אז המכירה של הנכס חייבת במס בישראל".
יש היגיון בהצעה הזו?
"במצב כזה קיימת פגיעה מסוימת בתושבים חוזרים ובעולים חדשים, שיש להם פטור ממס לדיווח על הכנסות מחו"ל למשך עשור. כך אומר הסעיף בפקודה. תושב ישראל שמחזיק בנכס דיגיטלי ומוכר אותו, גם אם הוא מנוהל בחו"ל על ידי ברוקר זר ואין זיקה לישראל, ברגע שהוא תושב ישראל הוא חייב לדווח על ההכנסה".
מה השוני בטיוטה הנוכחית?
"הורידו את כל מה שקשור להגדרה על פי תושבות. ישנה הוראה מרוככת, לפיה שר האוצר יפרסם בתוך 180 יום תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ובחוק מס ערך מוסף, שבעצם יכלול הוראות לגבי מיסוי פעילות בנכסים דיגיטליים. פה אומרים שזה נכס לא מטבע ולא מט"ח. וגם שר האוצר יקבע כללים לגבי מיקום נכסים דיגיטליים".
תכנון מס - גם בקריפטו
בפרספקטיבה של חמש שנים מאז החוזר הראשון, אילו מסקנות ניתן להסיק?
"אלו חוזרים שמחייבים את רשויות המס אבל לא את המייצגים והנישומים. גם פסק דין שניתן ברמת המחוזי לא מהווה הלכה מחייבת ולכן זה נתון למחלוקת. יהיה קשה להגיד שהקריפטו הוא לא נכס. בהיבט המשפטי מתייחסים אליו כנכס כמו נייר ערך ולא כמטבע. זה הקושי כשבאים להתווכח עם עמדת מס הכנסה".
אם אני משקיע בקריפטו, מה אני צריך לדעת מבחינת מיסוי?
"לקוח צריך לקחת בחשבון שזה כנראה יהיה רווח הון או אם מגיע לכדי עסק אז זו הכנסה פירותית ושיעור המס יכול להגיע לכ-50 אחוז. במקרה של הפסד, אם זה הפסד הון אפשר לקזז בעיקר כנגד רווח הון. אם זה הפסד פירותי, יותר קל לקזז מול יתר הכנסות".
רו"ח נופר טבריה הוסיפה: "חשוב להדגיש כי בשביל לייצר את ההפסד הזה, חובה שיהיה אירוע מס. בשביל שיהיה אירוע מס, צריך למכור את הנכס. בכל מה שקשור למטבעות דיגיטליים, למכור את הנכס לא בא לידי ביטוי רק במכירה עצמה או בהמרה לשקלים, אלא גם אם ממירים את הקריפטו למטבע אחר, בעולמות האלו זה נקרא "פיאט". פעולה זו מהווה מכירה, ואם יש צפי כי בעקבות המכירה יווצר הפסד אז יש פה יתרון - אפשר לתזמן את מועד יצירת ההפסד ואם מבצעים את זה בצורה חכמה, אפשר לנצל את זה כנגד הכנסות ממקורות אחרים שיש לאותו נישום".
רו"ח נופר טבריה ממשרד שטיינמץ עמינח סיכמה: "מיסוי קריפטו הוא נושא מורכב וחשוב, גם בפן של החשבונאות, גם בפן המשפטי, וגם בפן המיסויי. חשוב לקבל ליווי מאנשי מקצוע כדי שיוכלו לסייע"