מספר העסקים שייכנסו לכשלים פיננסיים צפוי לעלות בשנת 2025, כך עולה מסקירה שנתית של תמונת המצב במשק שפרסמה דן אנד ברדסטריט. לפי הנתונים, הנפגעים העיקריים הם העסקים העצמאיים, שחוו עלייה של כ-120% במספר העסקים שנקלעו לקושי תזרימי. לצד זאת, מהסקירה עולה כי הצריכה הפרטית בישראל נותרה יציבה השנה ואף חלה עלייה בצריכה המקומית.
ההשפעות הכלכליות של המלחמה הורגשו בשנה שעברה ביתר שאת. האינפלציה בישראל עלתה בנובמבר ל-3.4% ועל פי ההערכות, הצמיחה במשק ב-2024 צפויה לעמוד על 0.5% בלבד. לצד זאת, הגירעון הממשלתי זינק וצפוי לעמוד על כ- 7.7%. כדי להתמודד עם הגירעון הממשלה נקטה בשורת צעדים הכוללים את העלאת המע"מ, התייקרות החשמל, הארנונה והעלאת המיסוי על רכבים חשמליים.
לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, החל מרבעון 2 של 2024 חלה עלייה במספר העסקים במשק שנקלעו לקושי תזרימי בהשוואה ל-2023. מספר החברות שקיימת לגביהן אינדיקציה כי נקלעו לקשיים תזרימיים עלה בכ-51% לעומת 2023. את עיקר הפגיעה ספגו העסקים העצמאיים (עוסקים מורשים בעיקר), שלגביהם חלה עלייה של 120%. על אף התמתנות של הנתון ברבעונים 3 ו-4, בדן אנד ברדסטריט מעריכים כי ב-2025 תחול הרעה בנתון זה כתוצאה מקשיים שנוצרו בתקופת המלחמה. זו תבוא לידי ביטוי במספר גדול יותר של חברות שיקלעו לכשלים פיננסיים.
לדברי רוני אלפרן, סמנכ"ל דאטה אנליזה ומוצרים בדן אנד ברדסטריט, מי שספגו את הפגיעה הקשה ביותר עקב המלחמה אלו בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שסבלו מ"קשיים תזרימיים שהוכפלו ואף שולשו בחלק מהמקרים". אלפרן מסביר כי "מדובר במגזר עסקי המתאפיין ברגישות גבוהה במיוחד לשינויים בשוק, שכן עסקים קטנים רבים תלויים בפעילות של הבעלים או במספר מצומצם של עובדים, מה שמגדיל את ההשפעה של מחסור בכוח אדם, כמו במקרה של יציאה למילואים". להערכתו, "חלק ניכר מההשפעות יתבטאו גם בשנה הקרובה, במיוחד בתחומים כמו תשלומים מעוכבים ונגישות למקורות מימון. בעלי עסקים יצטרכו לנקוט במשנה זהירות, לבחון היטב את יכולת התשלום של הספקים ועסקים עימם הם עובדים, ולהימנע מ'תגובת שרשרת' של כשלי תשלום שעלולה להחמיר את הפגיעה עוד יותר".
עוד עולה מהסקירה, כי הצריכה הפרטית (כפי שמשתקפת מהוצאות הציבור בכרטיסי האשראי) נותרה יציבה ב-2024. לפי ההערכות של דן אנד ברדסטריט, ביטול הטיסות ע"י חברות התעופה הזרות הביא להגברה של צריכה בארץ. סיבה אפשרית נוספת לכך היא גידול בכספים שהועברו לציבור ע"י הממשלה (למשל תשלום למפונים ותגמולים למילואימניקים). מי ש"נהנה" מהיעדר הטיסות ומהקשיים בייבוא היו הספקים והקמעונאיים המקומיים, שהציגו שיעורי רווחיות גבוהים. לפי ההערכות, פתיחת השמיים לתיירות יוצאת ולצורכי יבוא תמתן את רמת הצריכה המקומית.
ענף הנדל"ן: הסיכון גדל, משבר כוח האדם נמשך
ענף הנדל"ן סובל ממחסור חמור בכוח אדם עקב הפסקת הכניסה של פועלים פלסטינים לישראל והיעדר חלופה יעילה. העובדים הזרים בשוק אינם מספיקים מבחינת כמות, חלקם אינם די מיומנים ועלות שכרם יקרה יותר. על פי ההערכות של דן אנד ברדסטריט, הסיכון בענף קבלנות הבנייה גדול יותר כיום, בעיקר בקרב קבלנים בסדר גודל בינוני-קטן. בענף זה רמת הנזילות נמוכה, המחסור בעובדים ומוסר תשלומים ירוד מצד המדינה מגדילים את הסיכון לקושי תזרימי.
מהסקירה של דן אנד ברדסטריט עולה כי הביקושים בשוק הדירות התייצבו ועלו מאז תחילת המלחמה, אולם חלק מהתעוררות זו נובעת ממבצעי המימון שמציעים כיום חלק מהקבלנים (פריסייל 20/80 ו-10/90). לצד העלאת הביקושים, מבצעים אלו גם מגבירים את הסיכון במקרים בהם הרוכשים לא יוכלו לעמוד בתשלום במועד האכלוס. על פי נתוני בנק ישראל היקפי "הלוואות הבלון" שנוטלים הקבלנים נמצאים כיום בשיא, כשבאוקטובר ניטלו הלוואות כאלה בהיקף של 1.13 מיליארד שקלים (לשם השוואה, בפברואר 2023 היקף הלוואות אלו עמד על כ-466 מיליון שקלים).
ההתאוששות בדרך?
לפי ההערכות, השנה הקרובה עשויה לבשר על התאוששות של המשק, ככל שהמצב הביטחוני יתייצב וההשפעה של צעדי הממשלה תהיה אפקטיבית. לצד צעדי הממשלה, האינפלציה עשויה להתמתן עקב ירידה בהיקפי התמיכה הממשלתית, הקלות במגבלות ההיצע, ובפרט בטיסות לחו"ל ובסחורה חקלאית, ושוק עבודה פחות הדוק על רקע חזרתם של מילואימניקים ומפונים לשוק העבודה. אלו תלויים גם בירידה של עצימות המלחמה ובהתפתחויות גיאופוליטיות.