המשבר הכלכלי העולמי שפוקד את העולם, ומתבטא באינפלציה גבוהה ובהעלאות של הריבית, מורגש ברחבי הגלובוס וכמובן שגם בישראל. המוצרים, ביניהם מוצרי יסוד רבים, מתייקרים, ויוקר המחייה נמצא על סדר היום על בסיס שעתי. נדבך נוסף של המשבר הוא הירידה החדה בשוק ההון, שנמצא במשבר משל עצמו.

אולם, יש גם נקודות אור במשבר הזה וחשוב לדעת להפיק את המקסימום מהמצב הנוכחי. כדי להבין את היבטי המיסוי של המצב ואת היתרונות שניתן להפיק  מהם, שוחחנו עם רו"ח רותם סול, מנהל מקצועי בכיר בפירמת רואי חשבון שטיינמץ עמינח.

מהם יתרונות המיסוי שיש במצב הזה?

"אדם שמחזיק בניירות ערך מופסדים בגלל הירידה בשערים יכול לנצל זאת לצורך קיזוז הפסד הון מרווחי הון שיהיו לו בעתיד. למשל מס שבח, אם ימכור את הנדל"ן שברשותו. על מנת לקבל את הפסד ההון, נדרשים לעמוד במס הכנסה במה שנקרא "עיקרון המימוש". ירידת השערים אינה מהווה כשלעצמה הפסד הון, נדרש לממש, למכור את הניירות ערך כדי שיהיה לך את ההפסד הון לצרכי מס".

מה יכול לעשות אדם שמושקע בשוק ההון ומפחד להפסיד הרבה כסף בגלל המשבר?

"יכול להיות שאדם, מבחינת ההשקפה הכלכלית שלו, מה שהוא צופה לעתיד, לא באמת רוצה למכור את התיק שלו. כי הוא מאמין שבעתיד זה יעלה. הוא לא רוצה לוותר ולהפסיד עליו. במצב כזה אנחנו מייעצים למכור כדי לקבל את ההפסד הון לצרכי מס, ושנייה אחרי זה, או יום אחרי זה כדי שלא ייראה ממש מלאכותי, לקנות אותו מחדש. כלכלית הוא לא מאבד את התיק הזה, כי הוא מאמין שערכו יעלה, ויש לו הפסד הון לצרכי מס".

אתה יכול לתת דוגמה?

"אם אני מחזיק במנייה של חברת תרופות ונניח ששילמתי עליה 100 שקלים. קניתי אותה לפני שנה ועכשיו בפרוץ המשבר, המנייה שווה 30. לכאורה יש לי הפסד כלכלי של 70. אבל אני לא רוצה למכור את המנייה, כי אני מאמין שבסוף היא תעלה, עם זאת אני כן רוצה לקבל את ההפסד הון הזה. אז אני מוכר את המנייה היום וכך יש לי הפסד הון לצרכי מס. יש לי הפסד של 70, אבל אני קונה שוב את המנייה רגע אחרי ב-30 שקלים כדי ליהנות מעליית הערך העתידית. מחר אני אמכור נדל"ן לצורך הדוגמה, ומהרווח שיהיה לי על הנדל"ן, אני אקזז 70, וכך  אשלם פחות מס".

"כללי המשחק התהפכו" 

אלו טיפים חשובים. יש פתרונות יצירתיים יותר?

"אדם שיבצע פעולות רבות ותדירות בזמן הקצר הזה, יכול לטעון שמדובר בהפסד עסקי ולא בהפסד הון. בכללי המשחק השגרתיים, לא בתקופה של משבר כמו עכשיו, כשאנשים מרוויחים, רשות המסים מנסה לטעון שזה רווח מעסק ולא רווח הון. כי על רווח הון משלמים מס של 25%, ועל רווח של עסק אפשר לשלם עד 50%. תמיד יש את החיכוכים האלה. הנישומים ורואי החשבון יטענו שזה רווח הון, ורשות המסים תטען שזה רווח מעסק. אני חושב יצירתי, כללי המשחק התהפכו".

מה צריך לעשות במקרה כזה?

"צריך לנסות לקשור את הטענות התדירות של רשות המסים לטובתנו, ולטעון שמדובר בהפסד עסקי. מה היתרון כשאתה אומר שזה הפסד עסקי? בהפסד עסקי שוטף ניתן לקזז כנגד כל הכנסה, ולא רק נגד רווח הון. אתה יכול לקזז משכורת, אתה יכול לקזז הכנסה מעסק. אתה חוסך לעצמך הכנסה בשיעור מס של 50%. זה חיסכון מטורף. זה תכנון מס מאוד יצירתי אך אליה וקוץ זה, שכן בעתיד כשנצא מהמשבר והניירות ערך תהפוכנה לרווחיות, רשות המסים תרצה למסות במס שולי, דהיינו בשיעור שיכול להגיע עד ל-50%, לכן צריך להבין את התמונה המלאה ולדעת כיצד להיערך על מנת לא ליפול למלכודת הדבש הזו בעתיד. כל ההמלצות האלה תקפות גם לעולם הקריפטו ו-NFT על כל מרכיביו. כי רואים בזה נכס".

 אתה יכול להסביר את הצעדים שננקטים?

"מטרת העלאת הריבית היא בעצם לצנן ביקושים. באינפלציה כל המחירים עולים, אז כשאתה מעלה את הריבית, בן אדם לוקח פחות הלוואות. כשהריבית הייתה אפס, כל אחד יכול לקחת הלוואה, מה אכפת לו למנף את עצמו ולרכוש ולצרוך ולהשקיע. כשמעלים את הריבית לוקחים פחות הלוואות וכך מצננים ביקושים. הפחד שלנו מצינון ביקושים שזה יכול להביא למיתון. חוזרים לאותו מעגל. המיתון יביא לירידה בשוק ההון ולירידה בהשקעות ועוד פעם נכנסים לעולמות של הפסדים".

 

רו
רו"ח רותם סול. "יש עניין התנהגותי, פסיכולוגי" |צילום: שטיינמץ עמינח

אילו יתרונות נוספים יש בעקבות המצב הנוכחי?

"יש הרבה אנשים שמחזיקים תגמולים הוניים. לדוגמה, נותני שירותים או בעל שליטה שקיבלו אופציה מחברה. יש סעיף בפקודה, הוא נקרא סעיף 3ט', בו נכתב כי אירוע מס לא מתרחש ביום קבלת האופציה, אלא ביום בו ממירים את האופציה למנייה. ואז המיסוי הוא מס שולי. משלמים עד 50%. בעוד הוא מחזיק מנייה ביד. ביום שהוא ימכור את המנייה, על החלק הזה יהיה רווח הון". 

מה אתה ממליץ לעשות? 

"אני ממליץ להמיר היום. כאשר שוק ההון בירידה, בהפסדים. אז אתה ממיר את זה למנייה ואתה לא צריך לשלם את המס השולי . אתה מבצע המרה כיום והופך את האופציה למנייה, אתה מדלג על המס השולי שהיית אמור לשלם כי אין לך בכלל רווח, אתה מחזיק את המנייה ובעתיד המנייה תגדל. הרי נצא בסופו של דבר מהמשבר הזה, כמו מכל משבר. בעוד שנה, שנתיים או שלוש נניח, אתה תמכור וכל הרווח שיהיה לך, הוא רק רווח הון, בשיעור מס של 25%" בלבד.ועל זה הדרך גם בכל הקשור לאופציות שעובדים מקבלים לפי סעיף 102 לפקודה. זה נפוץ בעיקר בעולם הייטק". 

מה שעשינו ב-2008

אפשר ללמוד ממשברי העבר? כמו זה של 2008.

"כן, בדרך כלל יש עניין התנהגותי. עניין פסיכולוגי. הרבה אנשים נלחצים. רואים שיש משבר אז ישר הם מוכרים הכל. לא רוצים לקנות ולא רוצים לגעת בזה. עוד פן פסיכולוגי שקיים הוא שבמשבר אנשים קונים יותר דולרים. מחקרים מראים כי הדולר האמריקאי יכול לשמש ככלי יעיל לגידור הסכנות הפיננסיות הנובעות ממיתון. זה משהו פסיכולוגי המגובה במה שאנחנו מכירים מההיסטוריה. ההיסטוריה גם מלמדת אותנו שמי שלא נלחץ, לא נכנס לפאניקה ומוכר  הכל, מחזיק את מה שיש לו בהפסד ואפילו קונה מניות אחרות שבהפסד, בסופו של דבר השוק מתקן את עצמו והוא מרוויח. זה קרה גם ב-2008 וגם כשהתפוצצה בועת ההיי-טק ב-2000", הסביר רו"ח רותם סול משטיינמץ עמינח.