התייקרות מוצרי המזון ב-2022 עלתה לצרכן הישראלי בכמיליארד שקלים – כך עולה ממדד דן אנד ברדסטריט לסיכום ההתרחשויות בזירה העסקית בשנה ההחולפת. על פי האומדנים שנאספו בתחום קמעונאות המזון, גלגל הפדיון מצרפי מוערך של כ-76 מיליארד שקלים בשנת 2022, עליה קלה בהשוואה לפדיון במקטע בשנת 2021 שהסתכם בכ-75 מיליארד שקלים. מחברי הדוח מסבירים את הגידול, בין היתר, בעליית מחירים שהאפילה על ירידת מכר כמותית.
"הענף מאופיין בשנה החולפת בעליות מחירים, על רקע אינפלציה עולמית, משבר ההובלה, פגעי מזג אוויר ופלישת רוסיה לאוקראינה", הוסבר בדוח בו הוצג המדד. כך, בשנה החולפת התייקרו מחירי המזון בכללותם בשיעור ממוצע של כ-5.5%, עם צפי להמשך התייקרות על רקע העלאות המחירים מהחודש האחרון בקרב ספיקי ספקי המזון הגדולים בזה אחר זה. מדד הלמ"ס האחרון שפורסם בנובמבר עוד לא הושפע במלואו ממגמת התייקרויות המחירים האחרונה.
בישראל פועלות למעלה מ-12 אלף חנויות קמעונאיות לממכר מוצרי מזון, מתוכם כ-4,000 הם סופרמרקטים, מינימרקטים וחנויות מכולת והשאר הינן בעיקר חנויות מתמחות. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2021 ההוצאה על מזון בישראל נאמדה בכ-111 מיליארד שקלים.
"במבט קדימה לשנת 2023, קיימת אי-וודאות בשווקים העולמיים כתוצאה מסממני ההאטה שהחלו בשנת 2022, עם חשש להעמקתה לכדי מיתון בשווקים מסוימים", אמרה רויטל רוט, מנהלת מחלקת אנליזה בדן אנד ברדסטריט. "השילוב של אינפלציה גבוהה וריבית גבוהה העלתה את רמת הסיכון במשק במהלך המחצית השנייה של שנת 2022, מגמה שלהערכתנו צפויה להימשך אל תוך 2023 ועל רקע ההאטה המקרו-כלכלית והירידה הצפויה בצריכה הפרטית, צפויה גם ירידה בהיקפי פעילות בענפים הרגישים יותר לשינויים בצריכה הפרטית, דוגמת סגמנט הקמעונאות על סוגיה".
התחרותיות עולה
חרף ריכוזיות הענף, לפי המדד – בשנה האחרונה נצפו כמה מגמות המעידות על הגברת התחרות בקרב רשתות השיווק הגדולות (בינן לבין עצמן) וכן מול החנויות העצמאיות שאינן חלק מרשת. כך למשל, חלקן של הרשתות עלה בשנה החולפת: הרשתות היו אחראיות לכ-65% מהפדיון הענפי, לעומת כ-55% בשנת 2014. אם לפני כעשור השחקנית השנייה בענף הייתה מגה (עם נתח שוק מוערך של כ-11%) והרביעית הייתה יינות ביתן (עם נתח שוק של 4% אז) – כיום הרשת המאוחדת מחזיקה ב-4% בלבד, כשויקטורי ויוחננוף הגדילו אחיזתן בשוק, בין היתר, באמצעות רכישת סניפים של יינות ביתן ומגה.
בנוסף חל שינוי במבנה הענף עם היווצרותן של קבוצות – כך, לאור הצורך ובמטרה להגביר מחדש את אחיזתה בענף רכשה במהלך שנת 2021 אלקטרה את השליטה ביינות ביתן, כאשר גם קבוצת פז העמיקה פעילות בתחום עת רכשה אף היא במהלך שנת 2021 את רשת פרשמרקט (כולל מותגי הקמעונאות הנלווים – היפר דודו, סופר דוש ומחסני מזון), לאחר שרכשה שנה קודם לכן את רשת סופר יודה התל-אביבית. בנוסף, בנובמבר 2022 פורסם כי פז רוכשת את רשת הסופרמרקטים השכונתיים הסל שלי (בכפוף לאישור הממונה על התחרות). אלקטרה מצידה, שזכתה בזיכיון לרשת Carrefour הצרפתית החלה לאחרונה למכור מותגים פרטיים בסניפי יינות ביתן ומגה, אך בווליום נמוך בשלב זה אל מול התכנון, שכולל בהמשך הסבת סניפים תחת המיתוג Carrefour. כמו כן, אלקטרה מחזיקה גם בזיכיון לרשת חנויות הנוחות Eleven7, עם תכנית אסטרטגית לפתוח במהלך שנת 2023 חנויות של שני זיכיונות אלה. גם קבוצת פוקס הודיעה בעת האחרונה על כניסה לתחום המזון בישראל, עם הקמה והפעלה צפויה של רשת המזון והקפה Pret A Manger לאחר שחתמה על הסכם לזיכיון המותג בישראל.
מגמה נוספת קשורה בהתערערות היחסים שבין הספקים לקמעונאים. תחת מבנה השוק החדש, מתמודדת שופרסל עם קבוצות איתנות מהמובילות במשק. על רקע הצורך בהעלאות מחירים מצד ספקי המזון, בשל התייקרות חומרי הגלם והתשומות לייצור המוצרים, חלה בעת הזו ביחסי המסחר בין הספקים לרשתות השיווק. בחודשים נובמבר-דצמבר, בזה אחר זה, הספקים הגדולים בענף המזון הודיעו על העלאות מוצרים נבחרים בשיעורים הנעים בין 10-5%. כנגד אי-הסכמת חלק מהרשתות להתייקרות, דווח על מחסור בחלק מהמוצרים באותן רשתות שיווק. וישנם גם ספקים אחרים, קטנים יותר או בינוניים, ש מלכתחילה אינם ניחנים בשטחי מדף נרחבים ומאופיינים ביכולת מיקוח נמוכה יותר מול הרשתות מכדי לעלות מחירים. רמת הסיכון עלתה בקרב עסקים אלה. כך גם בקרב חנויות עצמאיות או מיני-רשתות על רקע התחרות הגוברת מול הרשתות הגדולות. כך, בעת האחרונה היינו עדים למספר כשלים בענף, בהם יצרנית הטחינה טחינה הנסיך, יבואנית הבשר חיים פסקוביץ ובניו, מחלבות רמת הגולן (המספקת מוצרי חלב תחת המותג הפרטי לשופרסל) ועוד. בסך הכל במהלך השנה החולפת חלה עליה ברמת הסיכון בענף על כלל מקטעיו בשיעור של כ-2%.
במסגרת המדד, בדן אנד ברדסטריט מתריעים קיימים גם סימנים המוקדמים לחיזוי אפשרי של כשל בענף המזון, בהם התרחבות מהירה מדי (פתיחת סניפים), גידול חד בהיקפי הרכישות, או מנגד: סגירת סניפים, קיטון בהיקפי הרכישות, תנועת קונים דלילה בסניפים קיימים, אי עמידה בתנאי התשלום של הלקוח (הארכת תנאי האשראי, פיגורים בתשלומים, בקשות לעכב הפקדת שיקים, בקשה לפריסת חוב קיים, ביטולי שיקים), החלפת חשבונות בנק בתדירות גבוהה, וכן התעניינות מוגברת מצד ספקים המעידה על עצירת אספקה מצד ספקים קיימים שמובילה לחיפוש אלטרנטיבות חדשות במקומם.