כ-60 ימים לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והלחימה שבאה בעקבותיה, תמונת הצריכה הישראלית מגלה צניחה משמעותית בשורה של ענפים במשק. הנתונים, המתפרסמים בדוח מצב המשק של דן אנד ברדסטריט לחודש נובמבר, מגלמים את הרגלי הוצאות האשראי של הציבור בישראל ומעידים בין היתר על ירידה בהכנסות מצריכה בענפים השונים.

כך, מאז פרוץ המלחמה חלה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאה בכרטיסי אשראי. כעת כבר ניתן לראות שהרמה מתייצבת על ירידה של כ-20% מההוצאות בשגרה. בשבוע השישי למלחמה (12-18 בנובמבר) ההוצאות בכרטיסי אשראי הסתכמו ב-7.15 מיליארד שקלים, היקף נמוך בכ-21% לעומת שבוע ממוצע.

במהלך תקופת המלחמה ההוצאות בכרטיסי אשראי היו נמוכות במיוחד מהרמה החזויה בענפים: שירותי חינוך ופנאי, תיירות (טיסות, מלונות והשכרת רכב), קמעונאות (מוצרי תעשייה), דלק, תחבורה, דואר ומסעדות.  מנגד, ההוצאות בחנויות המזון היו גבוהות באופן חריג מהרמה החזויה בשבוע הראשון למלחמה בעקבות הודעת פיקוד העורף על הצורך בהצטיידות במזון ומים ל-72 שעות, שהובילה לצבירת מלאי בבתים, אך בהמשך הן פחתו לרמתן הרגילה.

התרחבות השימוש בכרטיסי אשראי בשנים האחרונות מגדילה את הזיקה בין ההוצאה בכרטיסי אשראי לסך הצריכה פרטית. רבים מהנתונים הנחוצים לקבלת החלטות מדיניות כלכליות אינם קיימים בזמן אמת, ולעיתים הפיגור בהם הוא של שבועות עד חודשים ספורים. ההוצאה בכרטיסי אשראי משמשת כאינדיקטור מצוין למצב המשק בזמן אמת, ומהווה כלי אפקטיבי להערכת רמת הפעילות במשק בידי מקבלי ההחלטות. ההוצאה השבועית בכרטיסי אשראי בשבוע ממוצע בשנת 2023 עומדת על כ- 9.1 מיליארדי שקלים,  אולם כאמור, מאז פרוץ המלחמה חלה ירידה משמעותית בהיקף ההוצאה.

מכת החל"ת

זירה אחרת שבה ניכרת השפעת המלחמה היא שוק העבודה. עם פרוץ המלחמה נערך גיוס מילואים נרחב, תושבים רבים ביישובי העוטף וצפון הארץ פונו מבתיהם, מערכת החינוך הושבתה וענפי כלכלה רבים נפגעו בצורה חמורה. כיום, כחודש וחצי אל תוך המלחמה, מערכת החינוך חזרה לפעילות חלקית. עם זאת, הורים לילדים מתחת לגיל 10 עדיין מתקשים לנהל שגרת עבודה מלאה, בייחוד אם מדובר בהורים לפעוטות, ועל אחת כמה וכמה במידה ואחד ההורים במשק הבית גויס למילואים. בסה"כ, לפי הערכות משרד העבודה, כ–760 אלף עובדים היו מושבתים נכון לשבוע הרביעי למלחמה.

"מאז החלה המלחמה, ונוכח גילויי האנטישמיות בחו"ל, יהודים רבים בעולם שוקלים לעלות לארץ ואנו צופים כי בתום המלחמה יהיה לפה גל עליה. ההיסטוריה מלמדת שבמקרים רבים, אחרי מלחמות מגיעה תקופה של צמיחה כלכלית בזכות תנופה שהניעו תהליכי השיקום והבנייה שלאחריה"

לפי פרסומי הביטוח הלאומי, מתחילת המלחמה ועד מועד זה הוגשו כ- 129 אלף בקשות לדמי אבטלה, כשהממוצע החודשי לבקשות כאלה בימי שגרה עומד על 20 אלף. מתוך כך, כ-96 אלף בקשות הן כתוצאה מהוצאה לחל"ת. מספרים אלה מדגשים את הירידה הדרמטית בפעילות הכללית של המשק הישראלי.

השינויים הצפויים

על אף הניסיונות לשוב לשגרה כלכלית, בתמונת המצב של דן אנד ברדסטריט צופים כי המשק הישראלי שלאחר ה-7 לאוקטובר יעבור שינויים מהותיים לטווח הארוך. כךף תקציב המדינה לשנת 2024 למעשה כבר לא רלוונטי ומשרד האוצר עובד בימים אלה על הכנת תקציב חדש. התוכנית הכלכלית לשנת 2024 צריכה להיות מותאמת לצרכי המשק ולתת מענה לשינויים קבועים בתקציב הביטחון, בבריאות ברווחה ובביטחון הפנים, וצריכה לשמור על גירעון שאינו עולה על 5%. מגמה נוספת שאנו עדים אליה בעת הזאת בשוק העבודה היא גידול משמעותי בכמות העובדים במשק שהוצאו לחל"ת. בשבועות הראשונים למלחמה מעסיקים רבים "ישבו על הגדר" ולא מיהרו להוציא עובדים לחל"ת, הן בשל ניסיון שלילי בתקופת הקורונה ורצון לשמור על העובדים קרובים לעסק, והן בשל חוסר וודאות בקשר לעתיד ולמתווה הפיצויים שתקבע הממשלה.

בראייה כלל משקית, לפי מחברי הדוח, למדיניות שיתוו מקבלי ההחלטות חשיבות קריטית ליציאה שלנו מהמשבר הזה. בעת הזאת יש צורך בשינוי בסדרי עדיפויות, צמצום במשרדים מיותרים ובהסטת כספים לטובת המאמץ המשקי. "יחד עם זאת, בפן החיובי – האירוע הקשה שקרה למדינה איחד את העם ברגע אחד", נכתב. "מכל קצוות הקשת אנשים התגייסו למאמץ וזנחו את כל המחלוקות והמריבות שאפיינו פה את המדינה ערב לפני, רוח ההתנדבות של התושבים היא זאת שהחזיקה את כולם בשבועות הראשונים, בציוד לחיילים, במזון, בבגדים, בעזרה למפונים ועוד. בנוסף כיום אנחנו כבר רואים התאוששות של המשק. העסקים פתוחים במרבית שעות היממה והציבור מתחיל לחזור לקניונים ומרכזי המסחר ולמלא את המסעדות ובתי הקפה. מאז החלה המלחמה, ונוכח גילויי האנטישמיות בחו"ל, יהודים רבים בעולם שוקלים לעלות לארץ ואנו צופים כי בתום המלחמה יהיה לפה גל עליה. ההיסטוריה מלמדת שבמקרים רבים, אחרי מלחמות מגיעה תקופה של צמיחה כלכלית בזכות תנופה שהניעו תהליכי השיקום והבנייה שלאחריה. ענף הבניה שכרגע סובל ממשבר חמור יידרש לבנות את כל יישובי העוטף מחדש בתום המלחמה. הצמיחה הזאת יכולה לקרות גם הפעם, הכל תלוי במידה רבה במדיניות ובקבלת ההחלטות שיסייעו למשק לחזור ולצמוח ביום שאחרי".