בזמן הקרוב, צפוי להיות מאושר מחדש נוהל גילוי מרצון של רשות המסים. רכיבים רבים של הנוהל מוכרים מסבבים קודמים, אולם כעת בכוונת רשות המיסים להתמקד בפעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים מטבעות וירטואליים). המסחר במטבעות וירטואליים מתקיים בעולם באמצעות מאות בורסות קריפטו בהיקפים כספיים אדירים. ההנחה היא שאלפי ישראלים מחזיקים במטבעות וירטואליים, ורבים מהם בסכומים מהותיים.
מנתונים שפורסמו עולה, שרוב מוחלט של הישראלים המחזיקים במטבעות וירטואליים לא דיווחו לרשויות המס על הרווחים שנוצרו להם מפעילות באותם מטבעות. ניתן לחלק את המחזיקים לשלוש קבוצות; כאלו שכלל אינם מגישים דוחות לרשויות המס – אף שהיה עליהם לעשות כן בגין רווח שהפיקו ממטבעות וירטואליים; אלו שמגישים דוחות אולם אינם מדווחים על האחזקה והפעילות במטבעות וירטואליים וכאלו המגישים דוחות ומדווחים על החזקה או פעילות במטבעות וירטואליים – אך הדיווח נעשה באופן שגוי. בכל המצבים המתוארים התוצאה הינה חסר בדיווח והימנעות מתשלום מס, המהווים עבירה פלילית מובהקת וחמורה בדיני המס, שענישה כבדה בצידה.
חובת הדיווח על הכנסות ממטבעות וירטואליים
בשנת 2018 פרסמה רשות המיסים חוזר שעניינו מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים וקבעה, כי אלו מהווים נכס לצורכי מס, ומכאן שמכירת מטבע וירטואלי כמוה כמכירת נכס, המתחייבת במס רווחי הון (למי שפעילותו אינו עולה כדי עסק). רשות המיסים הדגישה, כי על פעולות במטבעות וירטואליים יחולו כל חובות הדיווח לפי דיני המס. על הנישום לשמור את כלל המסמכים הנדרשים להוכחת הכנסותיו ממטבעות וירטואליים להנחת דעתו של פקיד השומה, לרבות פירוט דרכי רכישת המטבעות ודרך מכירתם, תיעוד העסקאות, וחשבונות הבנק באמצעותם הועברו הכספים לרכישה וקניית המטבעות. לימים הבהירה רשות המיסים, כי לעמדתה, גם המרת מטבע וירטואלי במטבע וירטואלי אחר, מהווה מכירת נכס (ורכישת נכס אחר) באופן היוצר חבות דיווח וחבות מס.
מורכבות הדיווח לצרכי מס בעסקאות במטבעות וירטואליים
אלא שכאשר מבקש המחזיק לדווח באופן נאות מתברר, שבפניו משימה לא פשוטה. במישור העובדתי (והראייתי) מתעורר קושי להראות את שרשרת העסקאות מהשלב בו התבצעה העסקה הראשונית של רכישת המטבע ועד למצב העדכני. בהקשר זה, יש לזהות אירועים של החלפת מטבעות, מעבר בין ארנקים, כתובות וזירות מסחר, כאשר שיטות הרישום ואמצעי הזיהוי משתנים.
במישור המשפטי מתעוררות שאלות בנוגע לקביעת חבות המס; גם אם נניח שהמרת מטבעות מהווה אירוע מס, עדיין מתעוררות שאלות, האם ניתן לבצע ייחוס ספציפי (זיהוי המכירה כמתייחסת למטבע שמחירו המקורי גבוה, או דווקא לפי סדר קבוע), האם הייחוס צריך להתבצע בנוגע למטבע בזירה מסוימת או ארנק מסוים? נטרול מצבים של פיצול מטבע שאינו כרוך בעסקה. הפרשנות המשפטית בהקשרים אלו עשויה להביא לתוצאות מס שונות.
נראה, כי בשלב זה רשות המסים טרם עיצבה מודל ברור לקביעת חבות המס בתחום זה, נעשות מגוון בדיקות וטכניקות חישוב, אולם בשל המורכבות במעקב אחר גלגול העסקאות והשלמת הנתונים קיים קושי בהשגת וודאות בשאלות המרכזיות המעניינות את הליך השומה והחקירות – ודאות בנוגע לשלמות ההכנסה המדווחת ולחבות המס הנגזרת ממנה.
שימוש בכלים טכנולוגיים לזיהוי עסקאות במטבעות וירטואליים
בשנים האחרונות התפתחו בשוק כלים טכנולוגים ייחודיים המאפשרים לזהות ולעקוב אחר כלל העסקאות שבוצעו בארנקים שונים ובזירות שונות בהן פעל המשתמש, כפי שנרשמו ברשת הבלוקצ'יין. בעזרת כלים אלו יכול הנישום לאתר את שלמות גלגול העסקאות בארנקים ובכל הזירות, ולקבע את חבות המס באופן בלתי ניתן לערעור. יתר על כן, אם עד כה ניתן היה להסתפק במיסוי על בסיס אומדן ו"כללי אצבע", הרי שכעת בהינתן זיהוי ספציפי ומלא של העסקאות, לא ניתן יהיה להמשיך בהתנהלות זו.
לאחרונה פורסם, כי בכוונת רשות המסים להכניס כלים טכנולוגיים מתאימים לצורך ניתוח עסקאות לצורכי שומה וחקירות. אלו יבדקו את תקינות, מלאות ונכונות דיווחי המס שהוגשו, ויאתרו נישומים אשר לא דיווחו על פעילות ורווחים בתחום המטבעות הוירטואליים. לעובדה זו משמעות רבה הן לנישומים והן לציבור המייצגים במסגרת אחריותם המקצועית. אם עד היום הסתמכו רואי חשבון ויועצי מס על הצהרת הלקוח בנוגע להכנסותיו ממטבעות וירטואליים, בהינתן מערכת המאפשרת לבחון ולבקר את הצהרות הלקוח, עלול דיווח המתבסס על הצהרת הלקוח ללא בדיקה, להיחשב (לכל הפחות) דיווח רשלני, עניין שעשוי להיות כרוך במשמעויות פליליות ואזרחיות, לרבות אחריות בנזיקין. על כן, על הנישומים והמייצגים להיערך לכך, לרבות על דרך של הגשת דוחות, ותיקון דוחות שהוגשו באופן חסר או שגוי.
סיוע לקליטת מטבעות וירטואליים בחשבונות הבנק בישראל
המערכת הבנקאית מערימה קשיים ולמעשה לא מאפשרת המרת מטבעות וירטואליים לכסף בחשבונות בנק בישראל. האתגר המרכזי נוגע לקושי בזיהוי מקור הכסף, ומהחשש מפני ביצוע עבירות של הלבנת הון. בתום שנת 2023 פרסמה רשות המסים נוהל זמני לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש מטבעות וירטואליים במקרים בהם הבנקים בישראל מסרבים לקלוט את הכסף. לדעתנו, במקרים בהם באמצעות כלים טכנולוגיים ניתן יהיה להוכיח באופן שאיננו ניתן לערעור את מקור הכספים, ואת כלל העסקאות שביצע בארנקים שונים ובזירות שונות, לצורך דיווח שיהא מקובל על רשויות המס, ובהתאמה ישולם המס המתחייב, עשוי הדבר להשפיע על המדיניות הבנקאית בנוגע לקליטת מטבעות הוירטואליים.
לסיום, כידוע, כל עוד לא פורסם הנוהל – וממילא טרם הוגשו פניות על פיו, מקום בו מקבלת רשות המיסים מידע על נישום, גם אם טרם נפתחה כנגדו חקירה פלילית, לא תוענק חסינות מהעמדה לדין פלילי. עם זאת, כאשר הרשות מודיעה, כי בכוונתה לפרסם נוהל – ונישום החושש, כי הוא חשוף לאישום פונה למייצג על מנת לבחון את חשיפת המס באופן שקוף, כדי להגיש בקשה מתאימה עם פרסום הנוהל, יש לצפות, כי הנוהל יחול עליו בדיעבד, גם במקרה בו תקבל הרשות מידע לגביו עובר לפניה.
מאת עו"ד (רו"ח) משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים, משרד משה מזרחי, נח, קריגל עו"ד
***
כתבה שיווקית בחסות משרד משה מזרחי, נח, קריגל, עו"ד; הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100.