"רגולציה עודפת הפכה עם השנים לאחד החסמים העיקריים להגברת הצמיחה במשק הישראלי ולשיפור בנושא פריון ותחרות", כך הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן, לאחר כניסתו לתפקיד. שיפור ברגולציה יביא תוצאות בתחום הפריון, הגברת התחרות במשק והפחתת יוקר המחייה ואף ייצר את הוודאות הנדרשת למגזר העסקי לביצוע השקעות. בימים אלה, עם הרכבת הממשלה ותוך ניסיון להחזיר את המשק הישראלי לצמיחה מחודשת, בחלוף מספר סגרים ותוך התמודדות עם נגיף הקורונה, לעמדתנו, זהו הזמן להסרת חסמי מס ובהם מתן אפשרות להפרדת כוחות (במשפחה ובשותפות). במאמר זה נתמקד בהסרת חסמים בתחום שינויי מבנה (מיזוגים ופיצולים) וכן, בהפרדת כוחות (ביניהם גם פירוק שותפויות). לעמדתנו, ביטול הרגולציה בתחומים אלו, יגביר את הצמיחה במשק הישראלי וייצר וודאות למגזר העסקי והפרטי.
חלק ה2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), עוסק בשינוי מבנה ומיזוג חברות. במסגרת פרק זה, קיימת אפשרות במקרים מסוימים לפנות לרשות המסים לקבלת רולינג, כך שיינתן אישור לדחיית אירוע המס, עד למועד המימוש בפועל, כלומר, עד למועד מכירת אותם נכסים שהועברו בשינוי המבנה. הוראות חלק זה מסדירות את התנאים שבאמצעותם שינויי מבנה על דרך מיזוג חברות, העברות נכסים או פיצול חברות, לא יחויבו במס במועד שינוי המבנה, בהתאם לפקודה. למען הבהירות יצוין, כי לעניין פרק זה, באשר למכירת זכויות במקרקעין, בכל מקום שבו לא מתחייבת מכירה במס על השבח, תתחייב המכירה במס רכישה בשיעור של 0.5% משוויה. במהלך השנים, נעשו מספר שינויים בחלק ה2 לפקודה, ביניהם גם תיקון 242 לפקודה, שנערך ביום 6.8.2017. בתיקון הורחבו ההקלות בתחום שינוי המבנה, בין היתר, התאפשר לבעלי זכויות בחברות המשתתפות בשינוי המבנה, לבצע מספר שינויי מבנה בזה אחר זה (רצף שינויי מבנה), כחלק מאותה בקשה וללא צורך להמתין שנתיים ימים (אותה "תקופה נדרשת", כמשמעותה בפקודה). ועדיין, גם לאחר התיקון, נותרו מגבלות לגבי המשך ההחזקה בזכויות החברות המשתתפות בשינוי המבנה. כלומר, כל בעלי הזכויות שהחזיקו בזכויות טרם שינוי המבנה, חייבים להחזיק בזכויות גם לאחריו. יצוין, כי לאחר שינוי המבנה מתאפשרת מכירת זכויות והקצאת זכויות חדשות, בלבד שזכויותיהם של בעלי הזכויות בטרם שינוי המבנה לא יפחתו מ-25% מכל אחת מהזכויות בחברה. התיקון כמובן הקטין המגבלה וריסן את הרגולציה, אך חסר השלב הבא החשוב, ביטול מגבלת ה-25% ומתן אפשרות לעריכת עסקאות באופן חופשי (כמובן תוך תשלום מלוא המס).
ונזכיר, החלטת המיסוי מאפשרת ביצוע שינויי מבנה בהתאם לפקודה, למעשה, דוחה את אירוע המס עד למועד המימוש בפועל. יובהר ויודגש בעניין זה, כי אין מדובר בביטול אירוע המס, אלא, בדחייה בלבד. הרציונל שעומד ביסוד אישור זה, נועד לאפשר לחברות, המוחזקות על ידי אותם בעלי מניות, לבצע רה-ארגון, מבלי שהדבר יהווה אירוע מס עבורם. עם זאת, התקופה הנדרשת (כאמור, מגבלת השנתיים מיום ביצוע שינוי המבנה), נותרה קיימת בפקודה ולמעשה יוצרת חסם מרכזי עבור חברות המשתתפות בשינוי המבנה. ברור, כי גם לאחר אותן שנתיים, בעלי המניות המוכרים את נכסיהם שהועברו בשינוי המבנה הראשון, יהיו מחויבים בתשלום מס. יוצא אפוא, כי מגבלת השנתיים (החלקית) שנותרה בפקודה, יוצרת חסם, פרוצדורלי בלבד, שזו העת לשנותו. עם הסרת מגבלת השנתיים, יתאפשר לחברות למכור את נכסיהם/מניותיהם, כך שהשיקול היחיד שיעמוד בפניהם, יהא שיקול עסקי. כאמור לעיל, גם קופת האוצר תצא נשכרת מהסרת חסם זה, שכן, בעת מועד המימוש, ידווח רווח ההון וישולם המס, בהתאם, זאת מבלי להמתין שנתיים ימים, ממועד שינוי המבנה.
בנוסף לאמור, לעמדתנו יש להסיר חסם נוסף, שקיים בעת ביצוע 'הפרדת כוחות', בין אם מדובר בהפרדת כוחות במשפחה (ככל ואין מדובר בגירושין בין בני זוג) ובין אם מדובר בהפרדת כוחות בין שותפים עסקיים, כך גם לעניין פירוק במסגרת בעלי מניות בחברה. כיום, במצב שבו שותפים עסקיים בוחרים להפריד כוחות וללכת איש איש לדרכו שלו, פירוק השותפות/הפרדת בעלי המניות, מהווה מכירה לכל דבר ועניין, החייבת במס במועד הפירוק. מציאות החיים היא לעיתים הרבה יותר מורכבת מזו שבה החלו השותפים את דרכם יחד. החלטת השותפים לפרק את השותפות, מקבילה, לעיתים לגירושין בין בני זוג. עם זאת, למרבה הפלא, קיים שוני רב מבחינה מיסויית בין מצב אחד למצב השני. סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") קובע, כי "העברת זכויות בזכות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין, הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין, לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין חוק זה...". כפי שניתן לראות, פירוק בין בני זוג בעת גירושין, אינו חייב במס בהתאם לעמידה בהוראות סעיף חוק מיסוי מקרקעין, זאת בעוד, שפירוק בין שותפים עסקיים, יש לראות בו כ- 'מכירה', החייבת במס. במקרים רבים, שותפים עסקיים, בוחרים להמשיך להחזיק יחד בשותפות, רק כדי שהפירוק לא ייחשב כמכירה, החייבת במס בהתאם לדין. ונזכיר, כי שותפות היא שקופה לצרכי מס וכי השותפים מדווחים ומשלמים את המס באופן שוטף, בהתאם לשיעורי המס של היחיד (כל אחד ושיעורו הוא). מצב שבו רואים פירוק שותפות, כמכירה לכל דבר ועניין, הינו מצב אבסורד, שפוגע באופן מהותי בכלכלה ובמשק כולו. לעמדתנו, זהו הזמן להסיר את החסמים ולהקביל בין הפרדה בין בני זוג, בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין, לבין הפרדה בין שותפים עסקיים בשותפות/בחברה. הסרת חסם זה, יביא לעידוד צמיחה במשק כולו, התפוקה תהא גבוהה הרבה יותר וגם קופת האוצר תגדל, בהתאמה.
כל האמור לעיל, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור לעיל, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מאת אודי ברזלי, עו"ד (רו"ח) ולירון בן מאיור, עו"ד, אודי ברזלי עורכי דין