יכולים להצילו.
מלחמת חרבות ברזל אליה יצאה מדינת ישראל לאחר טבח השביעי באוקטובר משפיעה על כולנו ברמה האישית והלאומית, ובין היתר היא משליכה על הכלכלה הישראלית. הנזק הכלכלי המיידי שנגרם לתושבי ויישובי העוטף צורב ומדמם, אולם, קיימים ענפים נוספים שנקלעו למשבר אקוטי בעקבות המלחמה, משבר שאם הממשלה לא תתערב בו כעת, ותמצא פתרונות יעילים בטווח הזמן המיידי, הם עלולים להגיע לקריסה, שתאיץ את התדרדרות הכלכלה הישראלית ותפגע אגב כך בחוסן הלאומי.
ענפי הבניין, החקלאות והסיעוד בישראל נשענים בעיקר על עובדים זרים.
על פי נתוני משרד הכלכלה, בענף הבניין חסרים כעת 79% מהעובדים, זרים ופלסטינאים מנועי כניסה לישראל, מחסור שמשתק את הענף. מצב של שיתוק מתמשך עלול להוביל לקריסת חברות הביצוע ועיכובים בהתחלות בנייה חדשות, באופן שישפיע בסוף גם על מחירי הדירות הגבוהים מלכתחילה. בענף הסיעוד היה קיים מחסור כרוני של כ-20,000 מטפלים זרים עוד מתקופת הקורונה. לצד סיפורי הגבורה של אותם המטפלים הזרים שדבקו במטופליהם גם במחיר חייהם או נפילתם בשבי, יש רבים שחששו לחייהם, ורק בחודש האחרון עזבו את ישראל יותר מ-2400 מטפלים סיעודיים זרים. התוצאה היא אלפי משפחות ללא טיפול מתאים ליקיריהן, הכורעות תחת הנטל. בענף החקלאות חסרים למעלה מ- 35,000 עובדים, ולמרות הצהרות הממשלה על פתיחת מכסות וייבוא עובדים מסרי לנקה והודו, מדובר בטיפה בים. בקיבוצי ויישובי העוטף חיים ומתפרנסים חקלאים רבים, האחראים לאחוז ניכר מהתוצרת הנמכרת בישראל. כעת, עומד יבול רב הממתין לקטיף, ובאין ידיים עובדות קיים חשש הן מחיסול הענף והן ממחסור חמור של ירקות, פירות וחלב.
מדובר במשברים הדורשים פתרונות מידיים. עוד יגיע הזמן והמקום לחקור את מחדלי העבר שהובילו לפרוץ המלחמה, אבל הממשלה יכולה וצריכה למנוע היום את מחדלי העתיד, ולעצור את מעגלי הנזק ההולכים ומתרחבים.
על אף שמתקפת החמאס הרצחנית בשביעי לאוקטובר הובילה לחשבון נפש פרטי ו(יש לקוות) לאומי, והחזירה אותנו לבסיס הרעיון הציוני - ההכרח בקיומו של בית לאומי יציב ואיתן לעם היהודי בארץ ישראל – הרי שאם נודה על האמת, הזמנים בכל זאת השתנו. החלוצים שהגיעו לכאן בעליות השונות לא בחלו בשום עבודה כדי להפריח את השממה וליישב את הארץ. ממורדות הלבנון עד ים המלח, הם אהבו אותה בשמחה, בשיר ובעמל. שלושה דורות קדימה, לא נראה שניתן לבנות על כח עבודה ישראלי שימלא את השורות בענפי הסיעוד, הבניין והחקלאות. המערך המבורך ומרחיב הלב של אזרחים מתנדבים מכל קצווי העם, שנהרו לסייע בדרום ובצפון בחקלאות ובבניין אינו מספיק, ואף אינו יכול להחזיק לאורך זמן.
הממשלה, שמכירה בצורך הדחוף בידיים עובדות, פונה לפתרונות שעולים בקנה אחד עם מדיניותה הכללית קודם למלחמה, והוא הגדלת מכסות במסגרת יישום הסכמים בילטראליים קיימים וכריתת הסכמים בילטראליים חדשים מול מדינות שונות, לצורך הבאת עובדים זרים חדשים לישראל. זה עובד לאט מידי ומעט מידי.
לפתחה של מדינת ישראל מונח פתרון יעיל, מיידי ומעשי. בישראל שוהים נכון לסוף שנת 2022, על פי נתוני רשות האוכלוסין, כ-25,000 עובדים זרים שרישיון העבודה שלהם פג. נוסף להם יש בישראל אלפי מבקשי מקלט אשר הועסקו בענף המסעדנות וכרגע אינם עובדים. עוד שוהים בישראל "מתחת לרדאר" עשרות אלפי תיירים שאשרתם פגה, והמדינה אינה מצליחה לאכוף את יציאתם מישראל.
מדובר בכח עבודה זמין המצוי כאן, ממש מתחת לפנס. ניתן להפנות אותו מיידית לפחות לענפי הבניין והחקלאות, תוך מתן הכשרה בסיסית וגיבוש הסדר מיוחד בהחלטת ממשלה, המעניק להם אשרת עבודה ייעודית ומוגבלת בזמן – באופן שגם יאפשר לממשלה פיקוח ואכיפה במידת הצורך. כדי לעצור את המשבר בענף הסיעוד, הממשלה חייבת להאריך את רישיון העבודה של כל עובדי הסיעוד המצויים בישראל וכבר מוכשרים לעבודה, גם אלו שרישיונם פג ונמצאים כאן יותר מ-13 שנים, במקום להמתין חודשים ארוכים לעובדים חדשים שיגיעו.
ניתן ללמוד בעניין זה מניסיונן של מספר מדינות בעולם שנאלצו להתמודד עם מצבי חירום לאומיים, כגון ארצות הברית לאחר אירועי ה-11 בספטמבר; מדינת פלורידה אחרי סופת ההוריקן קתרינה; וניו-זילנד לאחר רעידת האדמה בשנת 2011. לאחר אסונות אלו הוארכו אשרות השהייה של מהגרי העבודה באופן משמעותי. מהגרי עבודה שולבו בתוכניות השיקום והוצאו להם ויזות עבודה ייעודיות לצורך מאמצי השיקום.
מדינת ישראל עוד תידרש לשיקום ארוך מאירועי אותה שבת ארורה של השביעי באוקטובר. במסגרת בחינת הקונספציות שקרסו, תוך שיידרשו עשרות אלפי ידיים עובדות למאמצי השיקום, יש לעדכן את הקונספציה ביחס לעובדים הזרים השוהים בישראל, ובמקום לשאוף לצמצם את מספרם ולהרחיקם מישראל כמה שיותר מהר, להקל על אפשרויות העסקתם.
עו"ד מיטל לופוליאנסקי ממשרד עו"ד זרי חזן ושות', מומחים בדיני הגירה ועובדים זרים
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עו"ד זרי חזן ושות'; הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100