יום כדור הארץ העולמי מצוין על ידי האו"ם ב 22 באפריל החל משנת 2009, להעלאת המודעות לאיכות הסביבה ולטיפול במשבר האקלים. הנושא המרכזי השנה הוא יצירת מחויבות עולמית להפחתת שימוש בפלסטיק ב 60% עד שנת 2040.
אמנת הפלסטיק העולמית קוראת לפעולה גלובאלית לצמצום הנזקים הסביבתיים מזיהום הפלסטיק, לרבות הרס הסביבה, הפחתת המגוון הביולוגי, ופגיעה בבריאות האדם. האמנה קוראת לארגונים שונים להתחייב, בין היתר, לצמצום של 60% ביצור פלסטיק מדלק מאובנים עד 2040, לדרוש מיצרני וקמעונאי פלסטיק לשאת בעלות של נזקים סביבתיים ובריאותיים ("היצרן משלם"), להשקיע בחדשנות להחלפת פלסטיק המבוסס על דלק מאובנים, לאסור ייצוא של פסולת פלסטיק, ולהפסיק שריפת פסולת פלסטיק.
הקריאה מעוררת שאלות רבות. למה דווקא פלסטיק כשגם שימוש בחומרים "טבעיים" כמו עץ, זכוכית ומתכת גורם לזיהום סביבתי וניצול משאבים טבעיים? האם כל סוג של פלסטיק גורם לנזק סביבתי? איך מפחיתים שימוש בפלסטיק כשפלסטיק נמצא כמעט בכל דבר? איזה פלסטיק אפשר למחזר, ואיך?
למה דווקא פלסטיק
ייצור הפלסטיק כרוך בתהליכים תעשייתיים שמבוססים על חומרי גלם אשר ברובם מגיעים מתוצרת נפט גולמי, שעובר תהליכי עיבוד כימיים ופיזיקליים ליצירת החומר הפלסטי. תהליכי ייצור אלה פולטים גזי חממה ומזהמים אחרים לאטמוספירה. בנוסף, ייצור הפלסטיק תובע משאבים טבעיים, מקדם תלות בדלקים מאובנים ותורם להתחממות הגלובלית. הפלסטיק אינו מתכלה בקלות ויכול להישאר בסביבה מאות ואף אלפי שנים.
למרות עליה בשיח על כלכלה מעגלית, האנושות בנסיגה: רק 7.2% מהכלכלה העולמית ב-2023 מעגלית, ירידה מ-9.1% ב-2018. ובישראל? באופן כללי, ייצור הפסולת בישראל גדל בכ-60% בין 2003 ל-2021 (15% לנפש), ומתוך כלל משקל הפסולת הביתית פסולת הפלסטיק מהווה 18%.
בניגוד למדינות מפותחות, ישראל ממחזרת פסולת פלסטיק בשיעור של 7% בלבד לעומת 39% ב-OECD.
נראה, כי הקפדה על תהליכי מחזור יעילים, פיתוח פלסטיק בר-קיימא וצמצום השימוש בפלסטיק הם חלק מהפתרונות למזעור נזקים אלה.
מחזור פלסטיק
השיטה נפוצה ביותר למחזור פלסטיק היא מחזור מכאני, הכולל איסוף, סינון וניקוי של הפסולת, הפרדה, ועיבוד ליצירת מוצרים חדשים. מחזור כימי מאפשר יצירת מוצרים חדשים ממרכיבים של פלסטיק שפורק. קיים גם מחזור ביולוגי באמצעות פירוק על-ידי מיקרואורגניזמים, אך הוא עדיין בתהליכי פיתוח.
פלסטיק שאינו ניתן למחזור בשיטות אחרות יכול לשמש כמקור אנרגיה, אך יש לוודא כי התהליך ידידותי לסביבה.
באמצעות מחזור ושימוש חוזר במוצרים אנו יכולים להפחית את הצורך בייצור פלסטיק חדש. רוב הפסולת נשלחת להטמנה וחלקה משמש כדלק תחליפי בתעשייה. בשלב זה, שיעור המחזור הכולל בישראל הוא רק 7%, אך קיימות תוכניות להגדילו.
מה אם לא פלסטיק
חומרים חליפיים בהם נעשה שימוש בתעשייה הם עץ, ברזל וזכוכית. עם זאת, שימוש בחומרים אלו אף הוא מלווה בנזקים סביבתיים אשר נובעים מתהליכי הכרייה, הייצור, והעיבוד, והמהווים ניצול פוגע של משאבים טבעיים.
ובכל זאת פלסטיק
לפלסטיק יש מספר יתרונות שהופכים אותו לחומר שימושי: הוא חומר קל משקל, ועמיד בפני קורוזיה ומזג אוויר. לפלסטיק אטימות למים ולאוויר, ועל כן הוא משמש באריזת מזון. ניתן לעצב אותו למגוון רחב של צורות ומוצרים, ותכונה זו שלו מקנה גמישות רבה בתכנון מוצרים חדשים.
הכתר על הפלסטיק
חברת כתר, יצרנית מוצרי הבית והגינה הגדולה בעולם הבינה כבר לפני שנים רבות כי עם הגודל מגיעה האחריות. לפני מספר שנים החלה כתר בשורת צעדים יזומים בנושא הקטנת פסולת הפלסטיק, לא רק במפעלי הייצור שלה, אלא גם בקהילות בארץ ובעולם. בשנת 2021 כתר החלה בפיילוט ראשון מסוגו שהחל בקריית אונו לאיסוף ומחזור פלסטיק באופן יזום מתושבי העיר. מוצרים כמו סלי כביסה, ריהוט וקופסאות אחסון הושארו על ידי התושבים על מדרכות העיר, נאספו בנפרד מהגזם, מויינו ומוחזרו. במסגרת הפיילוט מתקיים מעגל מחזור שבו התושבים נפטרים מהפסולת הפלסטית שלהם; כתר מעבירה את הפסולת לדחיסה, מיון וגריסה, עד לקבלת חומר גלם ממוחזר לייצור מוצרים חדשים, שחלקם יוחזרו לרווחת התושבים. הפרוייקט מתקיים כעת בעיר כרמיאל והאיסוף בעיר מתבצע בעזרת מיכלי איסוף אדומים, הממוקמים בכל רובעי העיר. הפרוייקט זוכה להצלחה ומשקל המוצרים הנאספים עולה בהתמדה מדי שנה בעשרות אחוזים.
אודי שגיא ויפתח סחר, מנכ"לים משותפים של כתר ישראל, מדברים על חזונה של כתר להיטיב עם העולם באמצעות איסוף יזום של פלסטיק והעברתו למחזור בקונספט של כלכלה מעגלית, לאיסוף ומחזור פלסטיק עד השלב שבו הוא חוזר כחומר גלם לתעשייה.
למעשה כל מוצרי כתר הם רב פעמיים וניתנים למחזור ובממוצע מעל 40% מחומר הגלם בו משתמשת כתר מגיע ממקורות ממוחזרים. כתר לא עוצרת כאן והיא שמה לעצמה ליעד לגדילה ל 55% עד שנת 2025.
בכתר מבינים את הצורך בחינוך למחזור פלסטיק רב פעמי במסגרת תוכניות הסברה, דוגמת המיזם המשותף עם תנועת הצופים. מיזם זה כולל איסוף פסולת פלסטיק רב פעמי שאחרת הייתה עוברת להטמנה, והעברתו למחזור. הוא החל כפיילוט בשבטים אחדים במרכז הארץ והתרחב לשבטי התנועה בערים נוספות, בהן: נתניה, תל-אביב, כפר סבא, חולון, ראשון לציון וישובים נוספים ברחבי הארץ. במסגרת שיתוף הפעולה נאספו נכון לימים אלה קרוב ל-2 טון מוצרי פלסטיק רב פעמי, שהועבר למחזור. עמדות האיסוף בשבטי הצופים פתוחות לקהל הרחב.
כמו כן, כתר הרחיבה את השימוש בחומרי גלם ברי קיימא במוצריה, מה שמאפשר הפחתת פליטות פחמן מייצור. באופן זה תממש החברה תוך זמן קצר יותר את יעדיה בתחום הקיימות, ביניהם הפחתת 25% פליטת פחמן מייצור עד 2025, אפס פסולת להטמנה מייצור, ושימוש בלפחות 55% חומרים ממוחזרים בממוצע בכלל מוצרי כתר.
בין המוצרים העשויים מחומרים ממוחזרים (עליהם רשמה כתר הגנת קניין רוחני באמצעות משרד עורכי הפטנטים כהן, דה-פריס, שטדלר ושות') - מיטת שיזוף העשויה 85% חומר ממוחזר, מתקן לאחסון משקאות בקירור העשוי 65% חומרים ממוחזרים, פחי מחזור ומכלים וקופסאות העשויים 100% פלסטיק ממוחזר.
אמנת הפלסטיק העולמית קוראת לפתרון גלובלי לזיהום, דורשת מיצרנים אחריות סביבתית, ומעודדת חדשנות להחלפת פלסטיק מבוסס דלק מאובנים. האם עד 2040 יושגו מטרות אלה? אין ספק כי פניה של הקהילה הגלובאלית, מי יותר ומי פחות, ליישום פתרונות למחזור ושימוש שונה בחומרים קיימים. ללא מעורבות קהילתית, חקיקה מותאמת ואכיפתה, לא יתאפשר הדבר, אולם ניכר כי יותר גופים מתגייסים למאמץ.
בהקשר זה, חשוב לציין, כי מדינת ישראל נקטה בחוק "אחריות יצרן מורחבת" המטילה על יצרנים ויבואנים אחריות לכל מחזור חיי המוצרים, לרבות טיפול במוצר בתום השימוש בו. בישראל חמישה חוקי אחריות מורחבת העוסקים בסוגי פסולת (מכלי משקה, צמיגים, אריזות, ציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות, שקיות נשיאה מפלסטיק). זאת, לצד עידוד נטילת אחריות תאגידית יזומה בכל מהקשור בשמירה על הסביבה ובעמידה ביעדים הגלובליים להפחתת הזיהום.
מאת עידית סוקול, עורכת פטנטים ושותפה מייסדת במשרד עורכי הפטנטים כהן, דה-פריס, שטדלר ושות', מקבוצת CDS-LUTHI ואיילת שוורץ היא מנהלת השיווק במשרד עורכי הפטנטים כהן, דה-פריס, שטדלר ושות', מקבוצת CDS-LUTHI
***
כתבה שיווקית בחסות כהן, דה-פריס, שטדלר ושות' (מקבוצת CDS-LUTHI); הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100