השפעות מלחמת "חרבות ברזל" ומצב החירום מורגשים בקרב כלל המגזרים במשק, וחברות רבות פרסמו דיווחים מיידים על ההשלכות של הלחימה על עסקיהן, בהתאם להנחיות רשות ניירות ערך וכן מכוח חובת דיווח כללית בדבר אירועים מהותיים.
מעבר לדיווחים בתקשורת, על השלכות המלחמה ניתן ללמוד גם מפעילות החברות הציבוריות, אשר, כאמור, מחויבות לפרסם גילויים נרחבים ביחס להשפעה או האפשרות להשפעה מהותית על פעילותן העסקית בעקבות מצב החירום.
כך, בחינה של דיווחי חברות הנדל"ן מעלה כי סקטור זה הינו חשוף בצורה מהותית, כאשר לא מעט חברות נדל"ן ציבוריות דיווחו על האפשרות כי אתרי בנייה ייאלצו להיסגר לתקופה מסוימת בשל המחסור בעובדי בניין, וכי ההשלמה של לא מעט פרויקטים עלולים להתעכב. בסיטואציה זו מנסים לטפל משני כיוונים. מצד אחד, הממשלה והרשויות המוסמכות מחפשות פתרון להכנסת עובדים זרים ממדינות שונות, וחלקם כבר אושרו, מצד שני – הסקטור עצמו בוחן ביצוע התאמות מסוימות למצב. כך, תהליך שיקום אזורי הדרום לצד צפי שבתקופה הקרובה הביקוש לדירות מגורים יעלה עקב עליית יהודים וחזרת המשפחות שמתגוררות בחו''ל לישראל, יצריכו פתרונות של בנייה מהירה, כאשר חלק מחברות הנדל''ן התחילו להיערך לכך, בין היתר, באמצעות האצת יישום הטכנולוגיות הרלוונטיות.
הענף הסמוך ובעל חשיבות קריטית לסקטור הנדל"ני בפרט ולמשק הישראלי בכלל, הינו ענף התשתיות ותעשייה מסורתית. כאן גם ניכרת היערכות יחסית מהירה למצב המלחמה. חברות פועלות להרחבת סל המוצרים באופן שישרתו מגוון צרכי המדינה, לרבות צרכים בטחוניים, כאשר ככל הנראה יהיה ביקוש לכך גם בישראל וגם העולם לפחות בתקופה הקרובה. במקביל, פועלות חברות בענפים האמורים לאיתור ספקים אלטרנטיביים, לרבות של חומרי גלם, באופן שיאפשר פיזור גיאוגרפי של הסיכונים. כמובן, גם כאן, מחפשים פתרונות התייעלות ומצוקת כוח אדם בעבודות כפיים.
כידוע, חברות הייטק מהוות בסיס לכלכלה הישראלית ומטבע הדברים זוכות לבחינה הדוקה של המשקיעים. אז כמו כל שאר הענפים, גם חברות הייטק נאלצות להתמודד עם מצב לא פשוט, כאשר דיווחים חשפו כי לא מעט מאותן חברות סובלות מפגיעה בתפקוד השוטף בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים, צופות ירידה בפרויקטים וכדומה. עם זאת, גם בעיתות מלחמה, ניתן לראות כיצד אל מול אותו אתגר, חברות הייטק כבר החלו לבחון אפשרות לביצוע "פיבוט", והשמשת הפעילות האזרחית, לצרכים יותר רלוונטיים בעת זו. כך למשל, אנו רואים פרסומים לגבי חברות הייטק שהסבו את פעילותם ועוסקות בפיתוח אפליקציות המסייעות לתושבי הדרום והצפון המפונים באיתור מקומות לדיור זמני, הפקת תוכנות לתיאום בין כוחות הצלה, מאגרי מתנדבים ועוד.
בהקשר זה, חשוב לציין גם חברות טכנולוגיה הפועלות בתחומים המשיקים לתעשיות הבטחוניות, כגון חברות המפתחות רחפנים ורדרים, אשר כבר החלו לבחון אפשרות ליישום צבאי או לקדם יישומים בטחוניים של האב-טיפוסים הקיימים באופן שיאפשר שימוש למטרות אבטחה וביטחון. במרבית המקרים, ההתאמות הדרושות לביצוע "ההסבה" מסוג זה ביחס לאותם המוצרים אינן מצריכות השקעה משמעותית של המשאבים, הן מבחינת הזמן והן מבחינה פיננסית. מבחינת שוק ההון, אנו רואים היום הזדמנות לחברות מסוג זה לזכות באימון ציבור המשקיעים ובהכרה מוגברת בחשיבות מוצריהן, במיוחד כאשר מדובר במוצרי כחול – לבן, שבסופו של דבר ישמשו לצורכי ההגנה של הציבור הישראלי. בתקופה של תנאי אשראי קשיחים, ייתכן ושוק ההון זה הפתרון הנכון לחברות הטכנולוגיה מסוג זה.
חברות ציבוריות המשתייכות למגזר הפיננסי פרסמו לאחרונה דיווחים הנוגעים להשלכות הביטחוניות על פעילותן העסקית, אשר כוללת תחזיות לגבי הפרשה להפסדי אשראי. בענף התעופה, חברות מובילות כמו אל על וישראייר, דיווחו כי הימשכות מצב החירום עלול להשפיע בצורה שלילית על פעילותן. לגבי חברות מסוג זה, דרוש מאמץ ניהולי אסטרטגי שיאפשר לגשר על התקופה ולצאת ממנה עם הפסד המצומצם ככל הניתן.
מעבר ליישום תוכניות חירום, כגון פיקוח הדוק יותר על הוצאות החברה ופעילותה, מעבר להערכה מחדש של סיכונים ושכתוב תוכניות עתידיות, תקופה זו דורשת מחברות להיות יצירתיות, להגיב מהר ולבצע התאמות לצורכי המדינה והציבור. יצירתיות וגמישות כאמור צריכות לבוא לידי ביטוי גם ביחס להחלטות הנוגעות למימון, יש לבחון לעומק את כל אופציות העומדות בפני החברה, כולל גיוסים מהציבור, גם אם החברה כבר ציבורית וגם אם טרם נכנסה לשוק ההון. כל זה במטרה ובתקווה, שכולנו נחזור אחרי המלחמה לכלכלה יציבה וחזקה של כחול-לבן.
מאת: עו''ד אילן גרזי ועו''ד מאשה ברקוביץ, שותפים במחלקת שוק ההון משרד פרל כהן צדק לצר ברץ
סייע בהכנת הכתבה: עו"ד עמיאל לייבוביץ' ממחלקת שוק ההון בפרל כהן
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עורכי דין ועורכי הפטנטים פרל כהן צדק לצר ברץ; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100