רשות המסים הוכיחה לאחרונה כי היא הולכת יד ביד עם הקידמה והטכנולוגיה. בעקבות החלטת מיסוי מקדמית ("רולינג") שהשיג משרד רואי חשבון שטיינמץ עמינח מהמחלקה המקצועית ברשות המסים, בפעם הראשונה בישראל רשות המסים הכירה בחברה שמייצרת NFT כמפעל טכנולוגי מועדף.

אם המושגים מעט מבלבלים אתכם, אנחנו כאן כדי לעשות סדר. רולינג, כאמור, הוא הסדר מיסוי. כלומר, החלטה מקדמית של רשות המסים בסוגיה שאין לה תשובה חד משמעית בחוק. מעלים בפני רשות המסים סוגיה מיסויית, ומנסים להשיג מהם ודאות מסוימת בדבר אופן המיסוי אשר יחול על אותה סוגיה. מקום בו הפרשנות של החוק עלולה להוביל לתוצאות מס שונות במהות.

המושג NFT עולה לכותרות לא מעט. NFT, ראשי תיבות של Non Fungible Token (בתרגום חופשי "אסימון שאינו בר החלפה"), הפך לאחד הטרנדים הגדולים בעולם הטכנולוגי. מדובר על אישור בעלות על נכס דיגיטלי ומאפשר להפוך תמונה, סרטון, שיר או קובץ לסחורה שניתן לקנות ולמכור.

יצירות NFT, אילוסטרציה. תמונה: Canva
יצירות NFT, אילוסטרציה. תמונה: Canva

מי שהובילו את המהלך התקדימי הם רו"ח (עו"ד) ונסה מונוביץ ורו"ח (עו"ד) שמוליק הירשפלד, שותפים בפירמת רואי החשבון שטיינמץ עמינח. על מנת להבין טוב יותר את הדקויות של הסוגיה, מעניין לשמוע מה יש להם לומר בנושא. "הגיעו אלינו אנשים שמוכרים יצירות NFT במיליוני דולרים. אנחנו סברנו שבנתונים שלהם אפשר להגיש אותם לזכאות הטבות חוק עידוד השקעות הון תחת הקטגוריה של מפעל מועדף טכנולוגי", סיפרה ונסה מונוביץ.

"יש מספר תנאים כדי לענות על ההגדרה והראשי שביניהם הוא פיתוח טכנולוגי - פיתוח של תוכנה או משהו שנרשם עליו פטנט או שאושר על ידי רשות החדשנות ובלשון החוק "נכס בלתי מוחשי מוטב". במקרה דנן המדובר בפיתוח של תוכנה. תנאי נוסף הוא, כי רוב הפיתוח מבוצע ונעשה בישראל, ואכן, המפתחים במקרה הזה ישראלים אשר יושבים ומפתחים בישראל. בנוסף, לפחות 25 אחוזים מההכנסות - מקורן מחוץ לישראל. סברנו שה-NFT הוא פיתוח טכנולוגי, שזו תוכנה שמייצרת אמנות דיגיטלית, מכאן שאת התנאי הראשי כבר מילאנו.

ובנקודת הזמן הזו מה הפעולה שביצעתם?

מונוביץ: "תיארנו לרשות המסים בצורה מפורטת את הטכנולוגיה, המודלים העסקיים, המודולים הטכנולוגיים, נתנו להם פירוט איך ניתן לייצר מהתוכנה הזאת 10,000 תמונות דיגיטליות בלחיצת כפתור, מה שאדם לא יכול לעשות אלא על ידי תוכנה - זה פיתוח טכנולוגי. רוב ההכנסות במקרה דנן מקורן מחוץ לישראל ולכן נופל להגדרת המינימום 25%. יוער, כי על אף שאין אזכור לכך בחוק, רשות המסים מבקשת מינימום שלושה מפתחים וגם בתנאי הזה הם עמדו. אחרי שעברנו את המכשול הזה ורשות המסים הכירה את פעילות ה-NFT כפעילות טכנולוגית ובתוכנה כנכס בלתי מוחשי מוטב, אז התקדמנו להחלטת המיסוי".

מה המשמעות של ההחלטה?

מונוביץ: "המשמעות היא שהחברה זכאית להטבות מס משמעותיות: מס חברות של 12 אחוזים במקום 23 אחוזים ומס דיבידנד של 20 אחוזים במקום 30 אחוזים".

רו
רו"ח ועו"ד ונסה מונוביץ |צילום: שטיינמץ עמינח

"ממש כמו בסרטים"

שמוליק הירשפלד הסביר: "זה ממש כמו בסרטים. כשאתה מייצר טכנולוגיה, יש היום טכנולוג, ותמיד יש גם אמן, מעצב. בכל חברה טכנולוגית יש אמן דיגיטלי. כאמור יש טכנולוגיה, מעצב ומחשב שמשכפל בצורה אוטומטית עשרות אלפי דגמים שונים של אותה יצירה דיגיטלית. כל אחד הוא ייחודי. כמו במקרה של הקופים, שהפכו ליצירות שנרכשו במיליוני דולרים, גם כאן יש יצירה דיגיטלית שמשוכפלת בעזרת בינה מלאכותית באלפי וריאציות שונות. יש מעצב-על שדואג להכל. זאת אמנות העתיד".

מונוביץ הוסיפה: "כדי להמחיש את העניין, הבינה המלאכותית הריצה בדיקות רבות, עד שלא ניתן היה לזהות מה האמנות המקורית ומה האמנות שיצר המחשב".

הירשפלד סיכם: "פעם, כדי לקבל מעמד של מפעל מועדף טכנולוגי, היית צריך לייצר תוכנה ולמכור אותה. היית מייצר מחשבים ומוכר מאות אלפי מחשבים בעולם ונהנה מההטבה. לדוגמה, אינטל מפעל מועדף טכנולוגי. היא מייצרת שבבים ומוכרת אותם. כאן בפעם הראשונה רשות המסים הכירה בחברה שמייצרת NFT כמפעל מועדף טכנולוגי. אלה נכסים דיגיטליים ולא מוחשיים".

רו
רו"ח שמוליק הירשפלד |צילום: שטיינמץ עמינח

אכן, טוב לדעת שרשות המסים מעודכנת בהתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות ולא נשארה מאחור, ועוד יותר טוב לדעת שפירמת רואי חשבון גדולה, כמו שטיינמץ עמינח, יודעת לתת מענה לסיטאציות מורכבות וחדשניות מבחינה טכנולוגית.