במקרה שנדון בבימ"ש לענייני משפחה דובר על בני זוג שערכו הסכם עם אימה של הכלה, לפיו הם ימכרו את דירתם ויסייעו לאם הכלה לשפץ את ביתה, בתמורה לכך תאפשר להם אם הכלה להתגורר ביחידת דיור הצמודה לביתה, וכן לאחר אריכות ימיה של החמות יקבלו בני הזוג את דירת האם או לפחות את שווי ההשקעה שביצעו.
בפועל רק חלקו הראשון של ההסכם בוצע, דהיינו בני הזוג מכרו את דירתם ומימנו שיפוץ בביתה של אם הכלה, אולם לאחר מכן, הסתכסכו בני הזוג בינם לבין עצמם והחתן עזב את הבית, וכן הכלה ואימה הסתכסכו אף הן, והאם החליטה כי היא מוכרת את דירתה לצד ג' ודורשת את סילוק ידם מיחידת הדיור שבביתה.
בבימ"ש טוענת החמות (אם הכלה) כי ההסכם שנערך עם בני הזוג סותר את הוראת סעיף 8(א) לחוק הירושה, אשר קובעת כי הסכם בדבר ירושתו של אדם, וויתור על ירושת אדם שנעשו עוד בחייו של אותם אדם – בטלים.
בימ"ש לא קיבל את טענתה של החמות, וקבע כי בהתאם להלכה המשפטית הוראת סעיף 8(א) לחוק הירושה אינה אוסרת על עריכת עסקאות בעיזבון עתידי אלא אוסרת רק על עריכת עסקאות בירושה.
המחוקק לא אסר על עריכת עסקאות בעיזבונו העתידי של המוריש אשר עודנו חי, ובוודאי שלא אסר על עריכת עסקאות בנכס מסוים מתוך העיזבון, אלא שהמחוקק אסר על עריכת עסקאות בירושה שמטרתה להעביר יורש מירושתו או להפוך ליורש את מי שאינו יורש על פי צוואה או על פי דין (לפי צו ירושה).
לסיכום, עריכת הסכם בעניין עיזבון עתידי של אדם הינו כלי משפטי חשוב, כשר וחוקי, אשר בהחלט מומלץ לערוך בו שימוש בעת הצורך, כאשר המוריש והיורשים בינם לבין עצמם, מעוניינים כבר במהלך חייו של המוריש להגיע להסדרים רכושיים בעניין העיזבון העתידי.
הסכם מסוג זה מסייע לייצר שקט והרמוניה משפחתית, ע"י הסדרת נושאים רכושיים, מבלי שיהיה צורך להמתין לאריכות ימיו של המוריש, דבר שעלול לגרום לצבירת מתחים מיותרת במשפחה, המולידה בהמשך ולאחר פטירת המוריש סכסוכי ירושה והליכי התנגדות לצוואה.
לצורך עריכת הסכם מסוג זה חשוב מאוד לפנות למשרד עורכי דין בעל ניסיון, שעריכת הסכמים בעיזבון הינו בתחום פעילותו המרכזי, על מנת שלא להיתקל בהמשך בטענות לחוסר חוקיות ובטלות ההסכם, אשר עלולות לצוץ כאשר ההסכם נעשה בצורה שאינה הולמת את החוק והפסיקה.
עו"ד מיכל רייכמן ליטוין ועו"ד מרב רייכמן-שקד, שותפות במשרד עורכי דין אירית רייכמן ושות' המתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה ועסקים משפחתיים.