בכירי המשפטנים מתחום הלטיגציה המסחרית התכנסו לדיון מיוחד במסגרת פורום Duns 100 מבית דן אנד ברדסטריט, על מנת לדון בשורה של סוגיות בוערות שעל סדר היום. הפורום בפסיקת בית המשפט הבינלאומי בהאג, ביטול חוק עילות הסבירות ובכלל על גורלה של הרפורמה המשפטית, המצב במשק לאור המלחמה, בוררויות, תובנות ייצוגיות, שיטת מינוי שופטים, יישום תקנות סדר הדין האזרחי ודרך ניהול הליכים משפטיים ועוד.
בלב הדיון עמדו דבריה של שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט, שסיפקה תובנות על תמונת המצב בענף ועל השלכות פסיקותיו האחרונות של בית המשפט העליון "עד כשבוע לפני המלחמה, הנושא הבוער בישראל היה המהפכה המשפטית", אמרה. "עם תחילת המלחמה התקיימו בבתי המשפט דיונים דחופים בלבד והשבתה של מערכת המשפט לפעילות מלאה היתה הכרחית להנעת המשק הישראלי. לאחר כשנה, מאז הכריז שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה המשפטית, הקואליציה הביאה על עצמה את המהפכה החוקתית השנייה בישראל. המסר שעלה מפסיקתו של בית המשפט העליון, הוא הצורך המהותי בחוק יסוד החקיקה״.
לדברים הצטרף עו"ד עופר צור, ראש תחום הליטיגציה בפירמת עוה"ד גורניצקי GNY, שהיה אף הוא מועמד לשיפוט בעליון בעבר. הוא אף טען כי "לאחר שניתן פסק הדין בבג"צ המוכר כ'עילת הסבירות' וחזרה במשהו השפיות למקומותינו, צריכים כולנו להתגייס להשבת האמון ברשות השופטת, כרשות עצמאית ומקצועית שאין עליה מורא למעט הדין. לטעמי, הרשות השופטת ואיכות שופטיה הם העוגן המחזיק את ספינת מדינתנו המיטלטלת במים סוערים מקומיים ובינלאומיים. תזכורת לכך קיבלנו רק לאחרונה בבית הדין הבינלאומי בהאג. אין לי ספק שתרומתו המשמעותית של כב' השופט הנשיא (בדימ') ברק לדיון שם, יצרה את ההיתכנות להחלטה לאפשר לישראל להמשיך את מלחמתה בחמאס. חיזוק מערכת המשפט הוא צו השעה. בשנים הקרובות יעסקו חלק מהשופטים בבדיקת האחריות למחדל האיום של ה 7/10. אני חושש כי האשמים במחדל עלולים לנסות להרים יד מטאפורית על אותם שופטים אשר יישבו בדין, כדי למנוע את הרשעתם והוצאת קלונם. אסור לאפשר זאת. בניי הקצינים הלוחמים בהגנת ישראל יחד עם אחיהם ואחיותיהם לנשק, שכולם בנינו ובנותינו, ראויים לשוב משדה הקרב למדינה שחזרה לערכיה. למדינה שפויה".
חשיבות עצמאות מערכת המשפט
עו"ד אילן בומבך - בעלים, אילן בומבך ושות׳ הבהיר כי "אין ספק שמערכת המשפט חייבת להיות בלתי תלויה ועצמאית ועל אני חושב שלא צריך להיות חולק לפחות. צריך שיהיו גם שופטים שהם אנשי מעלה שופטים רציניים ומקצוענים ותמיד חשבתי שהועדה למינוי שופטים לא צריכה להיות תלויה בהשקפות פוליטיות. הם צריכים להיות בקיאים בדיון, חריפים, יודעים להבחין בין עיקר לתפל. היום התברר שיש משמעות להשקפה של השופט, האם הוא ליברלי והאם הוא שמרן. אני מאלה שבירכו את זה שאהרון ברק הלך לייצג את מדינת ישראל בהאג. זו תעודה של כבוד למדינת ישראל שאדם כמו אהרון ברק ענק הענקים גאון משפט. אני מייצג אנשים מסוימים בבית משפט, זה לא אומר שאני מסכים עם כל האנשים שאני מייצג בפוליטיקה. אין ספק שגם אם חולקים עליו אין ספק שהוא אדם שהטביע חותם אדיר על הפסיקה, אדם עם מוניטין בינ״ל שבא ומייצג את מדינת ישראל".
עו"ד ברוריה לקנר, שותפה- מייסדת, בן-שחר,לקנר ושות' ציינה כי "אחד הדברים החשובים והמשמעותיים עבורנו כמערכת משפט בישראל שעלה גם בבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג הוא עד כמה חשוב שבישראל תתקיים מערכת משפט עצמאית בלתי תלויה שנסמכת על אנשי מקצוע משפטנים במובהק לאורך כל שדרת מקבלי ההחלטות. וזה מתכנס למחאה שניהלנו הרבה מהחברים פה כנגד הרפורמה המשפטית שבעינינו נתפסה ככזו שמבקשת להחליש את מערכת המשפט ולעשות אותה תלויה בפוליטיקאים. קיבלנו אישור בינ״ל נחוש עם קריצה גדולה למי שקיבל את ההחלטה שחשוב לשמור על מערכת משפט עצמאית מקצועית ובלתי תלויה".
עו"ד ניר קהת, שותף מוביל בתחום הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי אמר כי "בחודש פברואר צפוייה להתכנס הועדה למינוי שופטים, לצורך מינוי שופטים חדשים. כולי תקוה שאכן ימונו שופטים, שכן מאז הקמת הממשלה לפני למעלה משנה לא מונו שופטים חדשים, והמחסור בעשרות שופטים במערכת מורגש בכל הערכאות ובכל המחוזות, וגורם לעיכוב בבירור תביעות ולפגיעה בכלל אזרחי המדינה שזקוקים לשירות של מערכת המשפט. צר לי מאד שלא צפויים למנות בהקדם שופטים לבית המשפט העליון שכן עומס העבודה על שופטי בית המשפט העליון הוא עצום. חסרונם של שני תקנים בעקבות הפרישה של השופטות חיות וברון מגדיל עוד יותר את העומס הכמעט בלתי אפשרי על שופטי בית המשפט העליון. הדבר בהכרח פוגע בשירות המשפטי שניתן על ידי בית המשפט העליון בתיקים אזרחיים ופליליים״.
עו"ד סילביה גל-יהב שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות' ציינה כי "צריך לשקול את הרחבת חובת הפניה המוקדמת לפני הגשת תובענה ייצוגית בנושאי השוויון והנגישות. המצב הקיים כיום, בו מצד אחד יש פטור מתשלום אגרה בייצוגית בעניין נגישות ומצד שני אין חובת פניה מוקדמת ביחס לחלק מההפרות, גרמה לפרצה שהביאה להגשה מאסיבית של הליכים ייצוגיים בענייני נגישות נגד בתי עסק. אם היה מדובר בטענות להפרות מהותיות - אז ההליך היה מבורך, אבל במבחן האמת מדובר בהפרות קלות ערך, שאין בהן פגיעה ותועלת לציבור, אלא רק לתובע הייצוגי ובא כוחו. זו לא היתה המטרה של הפטור מאגרה. בחודשיים האחרונים זה צורם במיוחד, כשייצוגיות כאלה הוגשו בהיקפים גדולים נגד עסקים של מילואימניקים או מפונים, ללא פניה מוקדמת שמאפשרת להם לתקן את ההפרה. אנשים שנלחמים צריכים להתגונן מפני איום של מיליונים ולשלם עשרות אלפי שקלים כדי לסיים עם האיום של ייצוגית על ראשם. המחוקק צריך לפתור את הכשל הזה בהקדם האפשרי".
עו״ד שי גרנות, שותף מייסד גרנות שפייזר עורכי דין: "מדינת ישראל בכלל, ומערכת המשפט הישראלית בפרט, עברו שנה סוערת ומטלטלת, ודרך ארוכה של החלמה ושיקום עוד לפנינו. בתוך האסון הכבד שאנו מתמודדים עמו, כמעט בכל היבט של החיים בישראל, אני אופטימי ביחס לעתידה של מערכת המשפט הישראלית. נדמה שיותר ויותר חלקים בציבור הישראלי מבינים כיום את החשיבות המכרעת שיש לשמירה על עצמאותה וחוסנה של מערכת המשפט בישראל, הן בהקשרים המקומיים והן בהקשרים הגלובליים. ראיה לכך ניתן למצוא במינוי של כבוד הנשיא לשעבר, השופט אהרן ברק, כשופט בהליך המתנהל בבית הדין בהאג, ובמינוי של צוות ההגנה הישראלי בהליך זה. אני מקווה שאינני לוקה באופטימיות יתרה".
"אין מערכת משפט נטולת פגמים"
עו״ד גיורא ארדינסט, שותף מייסד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון: "ב-4/1/22 פתח שר המשפטים יריב לוין בגיבויו של ראש הממשלה נתניהו, במלחמה כנגד הדמוקרטיה הישראלית וכנגד מערכת המשפט. ובמשך 9 חודשים יצאו מיליוני אנשים לרחובות על מנת להילחם על המשך קיומה של ישראל כדמוקרטיה. ב-7/10/22 התרחשה מתקפת הדמים הרצחנית של חמאס ומדינת ישראל נקלעה למשבר הבטחוני והמדיני החמור בתולדותיה. לא ניתן לנתק את הקשר בין המתקפה על הדמוקרטיה הישראלית למתקפת הדמים של חמאס שחזה בישראל שסועה מאי פעם. המלחמה על מערכת המשפט ועל אופייה של מדינת ישראל כמדינה שקמה וחיה לאור ערכי מגילת העצמאות חייבת להימשך בד בבד עם המלחמה על השבת החטופים ומיגור ארגוני הטרור שמטרתם חיסול הישות הישראלית. גם בעת מלחמה חייבת מערכת המשפט להשמיע את קולה ולהגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל, על חופש הביטוי, על חופש ההפגנה ועל כל אותן חרויות שהן לצנינים בעיני מי שמבקש להנציח את שלטונו".
עו״ד דניאל טבקוב סדן, שותף בתחום ליטיגציה גולדבלט גינדס יריב - עו"ד: "אף מדינה בעולם לא הצליחה לייצר מערכת משפט מושלמת ונטולת פגמים, וכך גם ישראל. עם זאת, במבט השוואתי שיטת המשפט הישראלית, ובכלל זאת שיטת מינוי השופטים, היא שיטה מוצלחת ומוערכת מאוד. עצמאות מערכת המשפט שלנו וניתוק הזיקה בינה לבין הרשות המבצעת לא רק מגנה על הערכים הדמוקרטיים של ישראל, אלא משליכה במישרין על בטחון המדינה ועל חופש הפעולה של צה"ל הן בלחימה והן בבט"ש, ושומרת על חיילי צה"ל ומפקדיו בפני העמדה לדין במדינות זרות".
עו"ד רונן קצף, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד עורכי דין פירון: "בכדי להחזיר את אמון הציבור במערכת בית המשפט, יש להשקיע משאבים רבים בייעול המערכת המשפטית. כיום, מערכת המשפט בישראל הינה איטית ומגושמת. הסחבת וחוסר היעילות במערכת מייצרות כלפיה אנטגוניזם גדול מאוד. לא ייתכן שאנשים, חברות או גופים כלכליים, נאלצים לתפקד במשך שנים בחוסר וודאות, עקב הליך משפטי תלוי ועומד זמן כה רב. ככל שהמערכת תייעל את עצמה על ידי מינוי מספר מספיק של שופטים, לצד שימוש באמצעים דיגיטליים כגון היוועדות חזותית כברירת מחדל, תייעל את תהליכי השיפוט לאזרחים או חברות, מבלי לפגוע במקצועיות הדיונים, כך יגדל הסיכוי של המערכת לזכות באמון הציבורי שהיא ראויה לו".
עו"ד טל רון, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "יש לקדם את הרפורמה המוצעת לחוק תובענות ייצוגיות, מגמת הפסיקה ופועלה של לשכת עורכי-הדין ולעודד אכיפה יעילה וראויה של הדין, שכן, אחרת, השימוש בכלי התובענות הייצוגיות גובל בסחטנות במסווה ולא משרת את תכלית החוק, כמכשיר משפטי-חברתי להגנה על הציבור. התקופה האחרונה מחייבת את כולנו לשמור על הכלכלה ובפרט, על בתי העסק הקטנים שנפגעים מהמלחמה. חובת הפנייה המוקדמת טרם הליכים ייצוגיים ובמיוחד בהפרות קלות, כגון פרסום הסדרי נגישות, היא לא רק פתרון יעיל יותר אלא אמת מידה הכרחית לעורכי-הדין בארץ ובכלל".
עו"ד הלה גולדפלד שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר ברגמן: "היום, למעלה משלוש שנים אחרי כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, דומה כי בשלה העת לביצוע התאמות משמעותיות בחלק מן התקנות, שכיום, משיגות את התכלית ההפוכה מזו שעמדה בבסיסן. כך למשל, ברור לכל, כי יצירת התפקיד החדש של מזכיר משפטי, על הסמכות הרחבה שניתנה לו, יצרה במרבית המקרים עיכוב מיותר בניהול התיק, להבדיל מייעולו. כך למשל, "הדיון המקדמי", שעורכי הדין נדרשים לקיים, שבמרבית המקרים כלל לא מתקיים או מתקיים למראית עין בלבד. גם "עוצר הבקשות", שתוחם את הזמן שבו ניתן להגיש בקשות מהותיות לניהול התיק עוד בטרם נפגשו הצדדים בבית המשפט, לא מקדם תוצאה נכונה וצודקת, ולכל היותר, הוביל לכך ששכר הטרחה עבור השלב המוקדם של התיק התייקר, והפך את התוחלת שבגיבוש פשרה ללא כדאית. ללשכת עורכי הדין חייב להיות תפקיד מרכזי בנקיטה בצעדים אקטיביים לביצוע ההתאמות הדרושות, לא רק כדי לשרת את חבריה, כי אם לפעול לטובת כלל הציבור, לכינון הליך משפטי ראוי, צודק ויעיל באמת".
עו"ד שרון לובצקי-הס מנהלת מחלקת תובענות ייצוגיות במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' התייחסה להטלת חובות גילוי רחבות במיוחד על חברות במשק במסגרת תובענות ייצוגיות. לדבריה, "אנו עדים לשורה של החלטות במסגרת תובענות ייצוגיות שעניינן הוא בכך שלתובע יש 'רעיון טוב יותר' איך על עסק מסוים לגלות עניין ספציפי שנתקל בו. למשל שלקוח חושב שלא די בהודעה 'רגילה' על סיום הטבה, ויש לשלוח הודעה זו 'במסמך נפרד'. בית המשפט דן בשאלת הגילוי הספציפי במנותק מכלל חובות הגילוי החלות על בית העסק ובמנותק מהשאלה של העלויות הכרוכות בגילוי המבוקש. וכך כתוצאה מהחלטה של בית המשפט או במסגרת הסדרי פשרה, מקודם גילוי נקודתי כזה או אחר, שעלויותיו גבוהות, ותרומתו יכולה להיות זעומה. יותר מכך נשאלת השאלה מדוע דווקא אותו עניין שנדון בתובענה מחייב גילוי מוגבר, והאם אנחנו לא מגיעים למצב שבו נעשות המון הדגשות של עניינים איזוטריים בפני הצרכן, שגילוים מביא לתוצאה ההפוכה ומעיב על התמונה הכוללת, משל 'מרוב עצים לא רואים את היער'. נראה נכון שענייני הגילוי יושארו לטיפול המאסדרים אשר הצעותיהם לשיפור הגילוי פתוחות להערות כל הצדדים והן נבחנות במסגרת מארג הגילוי הכולל ובשים לב גם לשאלת העלויות".
עו"ד ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל משותף של מחלקת הליטיגציה המסחרית, במשרד שניצר גוטליב סאמט: "כמו כל ענף גם משרדי עורכי הדין חשופים מהותית להשפעות המלחמה – בין אם זה מתבטא בחברים שנמצאים במילואים, בין אם בקשיים נפשיים שעוברים על עובדים ובין אם באי וודאות כלכלית רוחבית במשק. מה שחשוב כרגע – מכל בחינה שהיא – זה לייצר שגרה של עבודה מאומצת. אנחנו המשרדים (המעסיקים) צריכים להוביל את העובדים, ולסייע להם במה שניתן".
עו"ד אייל בר אליעזר, שותף מנהל במשרד בלטר גוט אלוני: "שר המשפטים חייב להתפטר וללכת הביתה ויפה שעה אחת קודם. הרפורמה או יותר נכון ההפיכה הכושלת שהוא ניסה לקדם במערכת המשפט, הביאה את המדינה לפני תהום. במקום להתרכז בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק, בטחון, כלכלה, יוקר המחיה, מחירי הדיור, הבעיות בחינוך ובבריאות, בחרה הממשלה בהכוונתו של השר לוין ואדון רוטמן, למקד את סדר היום שלה בהרס מערכת המשפט. במקרה הטוב, מתוך אידאולוגיה מוטרפת כושלת שנגועה במשיחיות. במקרה הרע, ממניעים אישיים ורצון לחסל את שומרי הסף, לצורך קידום אינטרסים אישיים שלהם ושל עמיתיהם, הכשרת מינוי מקורבים ואנשים לא מתאימים לתפקידים ציבוריים, ואיום על מערכת המשפט בשל תיקי נתניהו. במקום לתקן את הליקויים במערכת המשפט, שקיימים וקשה לחלוק עליהם, באמצעות אזמל מנתחים הם בחרו בסכין קצבים ובגרדום. היום אנחנו יודעים, שאם הם היו משלימים את צעדיהם ומצליחים להרוס את מערכת המשפט, הם גם היו משאירים את מדינת ישראל ובראש ובראשונה את חיילי צהל סדיר ומילואים חשופים בזירה הבינלאומית ללא הגנה. העובדה שהם עצמם שלחו את אהרון ברק להיות שופט מטעם מדינת ישראל בהאג, יש בה משום הודעה שלהם בטעות. המהלך הכושל שהם קידמו והובילו ולמעשה הכניסו לראש סדר העדיפויות המעוות של הממשלה ההזויה הזאת, הביא בחודשים שקדמו ל 7/10 לפילוג שיסוי וקרע נרחב בעם, ואי אפשר להגיד שלא הייתה לו תרומה (לדעתי האישית מכרעת) על המצב שבו אנו נמצאים היום. בשלב זה, מוטב היה, שהוא ואדון רוטמן, היו לוקחים אחריות מתפטרים מתפקידם, ופוטרים את העם הנפלא שלנו שנמצא באחת השעות הקשות שלו, מלצפות בהם ממשיכים לחייך בכנסת ובממשלה".
עו"ד רונן ברומר, שותף במשרדי ש.הורוביץ: "אקורד הסיום לשנה היו ההליכים המשפטיים בהאג. אחד מחברי המשלחת המשפטית שנשלחה לייצג את ישראל בבית הדין הבינ"ל בהאג היה שותפי, ד"ר עמרי סנדר. אומנם התוצאה בכל הנוגע לצווי הביניים התקבלה באנחת רווחה בצד הישראלי, אך ההליכים בהאג המחישו עד כמה מערכת משפט עצמאית ומקצועית היא מרכיב יסוד בעוצמתנו הלאומית, ועד כמה חשוב לשמור עליה ככזו. למדינה שמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ומדיניים כה מורכבים, חלה החובה לשמור על מערכת משפטית עצמאית, מקצועית וחזקה. לא ניתן היה שלא להתרשם מהפער בין קריאות ויוזמות חקיקה שביקשו להחליש את עצמאות מערכת המשפט ושומרי הסף, לבין טיעוני חברי המשלחת המשפטית המצוינת שייצגה את ישראל בהאג, שהעלו על נס את עצמאותה ואי-תלותה של מערכת המשפט הישראלית".
עו"ד עוז כהן קורן, שותף מנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד נגבי, כהן ושות': "אירועי 7 באוקטובר מחייבים את כולנו לשבירת הקונספציה. חשוב שכל אחד מאתנו ייבחן שוב את הפרדיגמות בהן החזיק לפני המלחמה. חשוב שאנחנו נהווה גשר בין כלל חלקי הציבוריות הישראלית, ולחדול משיח מפלג של אנחנו והם. אירועי השבעה באוקטובר הדגימו והבהירו שכולנו אחד".
עו״ד הלה פלג, שותפה וראש מחלקת רגולציה מונעת במשרד אגמון עם טולצ׳ינסקי: "כאשר מחד, בתי המשפט נוקטים בעמדה פרו-צרכנית ומטילים חובות משמעותיות על עוסקים ומצד שני לא מסלקים על הסף בקשות סרק שרק גורמות להוצאות חוסר יעילות שיפוטית. הפתרון הוא באימוץ חלק ממסקנות הצוות הבינמשרדי שפרסם את מסקנותיו לפני מספר חודשים באופן שיאפשר לבתי המשפט לסיים הליכי סרק או הליכים קלי ערך כבר בראשיתם".
עו"ד אייל אברמוב, שותף מייסד במשרד אברמוב ושות', עורכי דין: "החשיבות בהקמת בתי משפט מקצועיים, אינה טמונה רק בייעול ופישוט ההליכים המשפטיים באמצעות שופטים המבינים את המטרייה המקצועית; אלא בשתי מטרות נוספות: הראשונה, הנגשת ההליך המשפטי לגורמים ובעלי דין שידם אינם משגת בניהול הליכים משפטיים יקרים הדורשים, לעיתים רבות, הזרמת כספים רבים למינוי מומחים ובעלי מקצוע שונים. והשניה, מציאת אפשרויות שונות ומגוונות לפתרון תיקים מורכבים, באמצעות הבנת המצב העובדתי והמקצועי בשטח".
עו"ד צביקה בר-נתן, יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית גולדפרב גרוס זליגמן: בג"צ עילת הסבירות הוא אחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו במשפט הישראלי, גם במובן של ההכרה הרחבה ביכולת ההתערבות במקרי קיצון בחוקי יסוד, גם בכך שלא כל חוק שניתן לו כינוי של חוק יסוד הוא חוק יסוד במהותו, וגם במובן זה שעילת הסבירות לא חלה רק או בעיקר על פעולות ממשלה כגון מינוי שר זה או אחר, אלא חלה על כל פעולות הרשות והשלטון כלפי אנשים, כלפי תאגידים וביחס לחירויות יסוד. במקום בו עילת הסבירות לא תתקיים, יתקיים שלטון ללא מגבלות כוח. לגבי ההפיכה המשפטית, אני חושב לצערי, כי הכוחות הפוליטיים המניעים את המהפכה המשפטית הם כוחות שכוונתם היא כוונת הרס ופגיעה. הכוונה איננה לתיקון אלא להפיכת בית המשפט לרשות מוחלשת שנתונה לרצונו הטוב של השלטון, לרבות בהיבט של עצם המינוי של שופטים למערכת המשפט״.
עו"ד ד"ר יעל ארידור בר-אילן, בעלת משרד בוטיק לליטיגציה תאגידית ומסחרית, שהייתה גם מועמדת למשרת שיפוט בבית-המשפט העליון: "השפעת המלחמה ניכרת היטב גם בתחומנו, וחשוב שעוה"ד ינהגו בקולגיאליות ויתנו דוגמא אישית כדי לסייע לקיום הליכים באופן תקין תוך התחשבות בנסיבות. שמירה על משק כלכלי פעיל, חשובה עבור החוסן הכלכלי של מדינת ישראל. ברצוני להתייחס לסוגייה נוספת שעלתה בכל הנוגע לקידום נשים, הדרך עוד ארוכה. השינוי מתחיל מאיתנו וחשוב לתת דוגמא אישית שתסייע לפתיחת הדלת, לשמש כמנטורים ולגרום לעו"ד צעירות להאמין שהן יכולות לעבור את המסלול החשוב הזה ולהגשים את יכולותיהן המקצועיות״.
עו"ד יעל רימר, שותפה במחלקת ליטיגציה וראש תחום קנין רוחני (במשותף), פישר (FBC): "המלחמה עודנה בעיצומה ויש אי וודאות רבה לגבי מה טומן בחובו העתיד וזאת גם בהתנהלות ובקשיים עתידיים אשר עשויים לקרות בעקבותיה במערכת המשפט. אנחנו מאמינים בחוזקו של המשק הישראלי וכמו בעיתות משבר אחרות עומדים לצד הלקוחות שלנו במציאת פתרונות וסיוע משפטי בתקופה מאתגרת זו. לצד זאת, לכולנו יש חובה נוספת - למשרדים של כולנו שבים אנשי ונשות מילואים משדה הקרב ומהיחידות התומכות, ויש בתוכנו מי שהם בני ובנות זוג ובני משפחה של משרתי כוחות הביטחון. חובתנו לסייע ולתמוך במי ששבים אלינו משירות מילואים קשה ומאתגר, ולהקל עליהם את החזרה לסביבת העבודה".
***
עו"ד אהרון שוורץ - שותף, איתן לירז ושות׳, עו"ד אייל בר אליעזר - שותף מנהל, בלטר גוט אלוני עורכי דין, עו"ד אילן בומבך - בעלים, אילן בומבך ושות׳, עו"ד אלי שימלביץ - ראש מחלקת ליטיגציה יגאל בורוכובסקי ושות' – משרד עורכי דין, עו"ד אסף הדני - ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית, יוסי לוי ושות', עורכי דין, עו"ד ברוריה לקנר- שותפה- מייסדת, בן-שחר,לקנר ושות', עו"ד גיורא ארדינסט - שותף מייסד, ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות׳ עם המבורגר עברון, עו"ד דיבון פרקש - שותף מייסד, צברי פרקש ושות׳ עורכי דין, עו"ד דניאל טבקוב סדן - שותף בתחום ליטיגציה, גולדבלט גינדס יריב - עו"ד, עו"ד הלה פלג - שותפה מחלקת ליטיגציה, אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד טל בננסון - שותף מייסד, טל בננסון ושות', משרד עורכי דין, עו"ד טל רון - שותפת ליטיגציה מסחרית, פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד יאיר עשהאל - שותף בכיר, ש.פרידמן אברמזון, עו״ד, ד"ר עו"ד יעל ארידור בר אילן - מייסדת, ד״ר יעל ארידור בר אילן, משרד עו״ד, עו"ד יעל רימר - שותפה במחלקת ליטיגציה וראש תחום קניין רוחני (במשותף), פישר (.FBC & Co), עו"ד יצחק יונגר - שותף מייסד, פרידמן, יונגר ושות', עורכי דין, עו"ד לירן בר-שלום - שותף, מיתר I עורכי דין, עו"ד מיכאל בך - שותף, בך, לדרמן ושות', עורכי דין, עו"ד מירב בר-זיק - שותפה מייסדת, תל-צור ושות׳, עורכי-דין, עו"ד נועם בר דוד - שותף וחבר הנהלה, סלומון, ליפשיץ ושות', עו"ד ניר קהת - שותף ליטגציה, ארנון, תדמור – לוי, עו"ד סילביה גל-יהב - שותפה, ליפא מאיר ושות', עו"ד עודד גרוס - שותף, ליטיגציה וישוב סכסוכים, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד עופר צור- שותף, ראש מחלקת הליטיגציה, גורניצקיGNY , עו"ד עפר פירט - שותף מייסד, FWMK - Law Office עו"ד צבי בר-נתן - סגן יו"ר וראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ובינלאומית, גולפרב גרוס זליגמן, ד"ר רוי בר קהן - שותף, בר - קהן ציגנלאוב ושות', עו"ד רונן ברומר - שותף, ש. הורוביץ, עו"ד רונן קצף - שותף, משרד עורכי דין פירון, עו"ד רז בן-דור – שותף, ראש מחלקת ליטיגציה, מטרי, מאירי, וכט ושות׳, עורכי דין, עו"ד שמואל (אולי) גלינקא - שותף, שבלת, עו"ד שרה ביסר- שותפה,Fox Rothschild LLP , עו"ד שרון לובצקי הס - שותפה, עמית, פולק, מטלון ושות'.עו"ד ניר סברוב - שותף מנהל ומנהל מחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר, גוטליב, סאמט ושות' משרד עורכי דין. עו״ד שי גרנות, שותף מייסד גרנות שפייזר עורכי דין. עו"ד הילה גולדפלד שותפה ליטיגציה מסחרית במשרד וקסלר ברגמן.