החוק למניעת הטרדה מינית, מחייב מקום עבודה, למנות אחראית על הטרדות מיניות (להלן: "האחראית") אשר תשמש כתובת לתלונות של עובדות ועובדים על הטרדה מינית שלהם או של צד ג' ו/או בירור חשדות. למתלוננת האפשרות להגיש תלונה במקום העבודה, במשטרה, או בשני הערוצים. בנוסף, ניתן להגיש גם תלונה אנונימית לממונה.
הליך הבירור הפנימי על פי התקנות – חסוי. האחראית עורכת בירור פנימי במסגרתו היא מתשאלת את המתלוננת, את החשוד בהטרדה מינית (להלן: "הנילון") ובנוסף לפי הצורך מתשאלת עובדים אחרים/עדים.
לאחראית אין סמכות שיפוטית, ואולם היא מכריעה האם לדעתה הייתה הטרדה מינית על פי החוק למניעת הטרדה מינית, וגם אם לא, פעמים רבות היא מכריעה כי הייתה התנהגות לא הולמת מצד הנילון. האחראית ממליצה למעסיק כיצד לפעול ובאילו סנקציות לנקוט כנגד הנילון בהתאם לעניין, לרבות המלצה לזמן לשימוע לפני פיטורים.
יחד עם זאת, אין כללים סדורים וברורים באשר לזכויותיו של הנילון. אם מדובר באחראית שהיא למשל מנהלת משאבי אנוש אשר מונתה לתפקיד, היא לעיתים מזמנת את הנילון לשיחה כללית מבלי להבהיר לו כי הוגשה נגדו תלונה כלל. שיחה זו מיועדת לגביית גירסתו של הנילון בנוגע לתלונה שהוגשה נגדו, אליה הוא נחשף לראשונה בהליך הבירור מבלי שקיבל התראה מוקדמת. בניגוד להליך חקירה במשטרה, במסגרתו לחשוד הזכות להיוועץ עם עורך דין ועל פי רוב הוא אכן מודע לזכותו זו, האחראית לא מעדכנת את הנילון כי באפשרותו להיוועץ עם עורך דין, מה גם שהוא לא מוזמן לחקירה, אלא לשיחת בירור. למעשה, לרוב הנילונים מגיעים לשיחת הבירור עם האחראית, אשר פעמים רבות היא למעשה מנהלת משאבי אנוש, מבלי שכלל התייעצו קודם לכן עם עורך דין ופעמים רבות אין להם צל של חשד- במה ובמי מדובר. התלונה יכולה להיות על מעשה שהיה שנים קודם לכן או תלונה אנונימית או תלונה של צד ג' על רקע שמועות שגם יש חובה לבררה. לתשובותיו של הנילון בהליך הבירור עלולות להיות השפעה מכרעת לגבי המשך עתידו במקום העבודה ומעבר לכך.
במסגרת תיקים שטיפלתי, מצאתי כי זכויותיו של הנילון במקום העבודה מקופחות. למעשה, כל מה שיאמר בפני האחראית בהליך הבירור, עלול להשפיע על המשך העסקת במקום העבודה, ולעיתים ישמש כבסיס או עילה להגשת תלונה במשטרה ו/או בסיס לתביעה אזרחית לפיצוי כספי בבית הדין לעבודה (הגם שמדובר בהליך חסוי, חלק הדוח הנוגע למסקנות והמלצות – אינו חסוי).
פעמים רבות, לא נאמר לנילון מי הגישה את התלונה כנגדו, אלא הוא נשאל שאלות כלליות, ללא ציון מועד מדויק או הקשר. חומר הראיות המבסס את התלונה, כמו הודעות טקסט, שיחות טלפון לא נמסר לידי הנילון, אלא לעיתים מוזכרים באופן כללי פרטים מחומר הראיות, ולעיתים, חצאי פרטים אשר עלולים להטעות. לעיתים מדובר ברומן במקום העבודה בהסכמה, ולשאלה אם יש או אין יחסי מרות השפעה רבה על ההכרעה האם מדובר בהטרדה מינית. במקרים אחרים עולה סוגיית חיזור לגיטימי בין שני עובדים, ורק אם יש ראיה כי מדובר בהצעות או התייחסויות חוזרות, שהמתלוננת הביעה חוסר ענין –זה עלול להיחשב כהטרדה לפי החוק'.
בניגוד להליך פלילי, לא נערך עימות בין המתלוננת לבין הנילון באופן שיוכל להפריך את הטענות כלפיו כדי לשמור על זכויות המתלוננת ועל מנת שלא ייפגע מעמדה במקום העבודה. בנוסף, אין הליך מסודר שבמסגרתו מעמתים את הנילון עם פרטי תלונה על מנת לאפשר לו להזים אותה, באמצעות ראיות סותרות שהוא יגיש, אלא הוא נשאל שאלות כלליות כרצון הממונה שמבצעת את הבדיקה. זאת ועוד, מאחר והליך הבירור הינו חסוי, לנילון אין זכות לעיין בתלונה או בחומר הראיות, ואף לא בממצאים התומכים בתלונה כשקיימות דעות שונות לגבי חשיפת הממצאים ככל שיש בה לבסס את התלונה נגדו.
למעשה, גם דוח הבירור המלא הכולל את גרסאות כלל הצדדים המעורבים – חסוי (על מנת לשמור פרטיות המתלוננת ועובדים אחרים) ולנילון על פי התקנות – אין זכות לקבלו לעיונו, אלא רק לעיין בפרק הסיכום וההמלצות. פעמים רבות זכות בעיון בפרק הסיכום וההמלצות בדוח של האחראית, אף לא מובאת לידיעת הנילון.
הנילון לא יכול כלל לתקוף את החלטת האחראית (על אף שפעמים רבות אין לה הכשרה משפטית), אין זכות ערר החלטתה ומעמדה המשפטי – חסין. כאמור, דוח הבירור המלא והממצאים שהביאו להחלטה חסויים (בניגוד לדין הפלילי שם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, זכאי החשוד לעיין בחומר החקירה).
במקרים רבים שטיפלתי בהם, נילונים פונים לייצוג, רק לאחר שהם מוזמנים לשימוע לאחר שנקבע בפרק הסיכום וההמלצות בדוח של האחראית (אשר מוגש למעסיק) כי מדובר ב"הטרדה מינית" או "התנהגות בלתי הולמת".
בשלב זה, כעו"ד של הנילון, אני מבקשת לעיין בדוח הסיכום וההמלצות, ולעיתים בהליך השימוע אני כן מתייחסת למסקנות ו/או מנסה להצביע על פגמים בהליך הבירור. מאחר וחומר הבירור חסוי על פי התקנות, לא ניתן לעיין בחומר הראיות, אך כן ניתן לדרוש לעיין בתשאול הנילון (כשם שלחשוד בפלילים הזכות לעיין בגרסתו טרם מעצר). גם לעניין מסירת דוח התשאול, נתקלתי במקומות שסירבו להעבירו לעיוני אך עמדתי על כך והתשאול נמסר לעיוני.
לכאורה הליך הבירור נתפס פעמים רבות כהליך פנימי, שיחה שאין צורך להיערך אליה. ואולם המציאות מלמדת כי הליכי בירור פעמים רבות מביאים לסנקציות כבדות משקל כנגד הנילון (חשוד בהטרדה מינית), לרבות פיטורים, פגיעה בשמו הטוב ולעיתים תוך עיוות הדין ופרשנות שגויה של החוק למניעת הטרדה מינית על ידי האחראית, וכל זאת ללא זכות ערר.
המלצתי למי שנחשד בהטרדה מינית במקום העבודה, להתייעץ עם עורך דין טרם הזמנתו לשיחה או לאחריה אם נודע לו על כך רק במהלך הבירור לראשונה. ניתן גם להיות מלווה על ידי עורך דין אשר נוכחותו אינה אקטיבית והוא מפקח על קיום הליך תקין ושאלות שאינן חורגות מגדר המחלוקת ובהתאם יכול לבקש להגיש ראיות נוספות מטעם הנילון (כמו הודעות ווטסאפ/הקלטות) אשר יש בהן להפריך את התלונה.
כמי שעוסקת רבות בתחום, ומייצגת מתלוננות ונילונים, אני סבורה כי יש לחוקק תקנות מיוחדות במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית, אשר יסדירו את זכויותיו של הנילון בהליך הבירור, כשם שיש תקנות המסדירות את חובות המעסיק.
המאבק במניעת הטרדות מיניות במקומות העבודה הינו מאבק בעל חשיבות רבה, ואולם לצד זאת, אסור שנשכח כי על אף שלא מדובר בהליך פלילי בשלב הבירור, חזקת החפות עומדת לנילון כשאל לנו לקפח זכותו להתגונן ולהפריך את הטענות כלפיו.
איריס אלמוג, עו"ד מייסדת ובעלים, איריס אלמוג ושות', משרד עורכי דין
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עו"ד איריס אלמוג ושות'. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100