בפסק דין שניתן בחודש אוגוסט 2021 בבימ"ש לענייני משפחה, נדונה התנגדות לצו קיום צוואה שהוגשה ע"י בתו מנישואיו הראשונים של המנוח, אשר טענה כי אביה המנוח סבל מדמנציה, ועל כן לא היה כשיר לצוות.
התנגדותה של הבת הייתה לצוואה שהותיר אחריו אביה המנוח במסגרתה הוא הוריש את כל רכושו לאשתו השנייה לה היה נשוי 48 שנים.
הבת לא הייתה כמעט בקשר עם אביה המנוח ב-20 השנים האחרונות. וכן הצהירה בבימ"ש כי לא נפגשה עם אביה המנוח ב-20 השנים האחרונות.
אימה של הבת סבלה מדיכאון ולאחר שהוריה נפרדו היא גדלה אצל הורי המנוח.
לאחר נישואי המנוח לאשתו, הבת עברה להתגורר עימם לתקופה קצרה, אולם מהר מאוד חזרה לבית הסבים.
חוות דעת מומחה בימ"ש אשר מונה כדי לבדוק את המסמכים הרפואיים של המנוח, קבעה כי במצבים בהם היה המנוח נתון בדילריום (בלבול) הוא לא היה כשיר לערוך צוואה, אולם בזמנים אחרים בהם לא היה נתון במצב זה – היה כשיר לערוך צוואה.
הצוואה עצמה נחתמה בקפיטריה של ביה"ח כאשר המנוח היה מאושפז במחלקה האונקולוגית, כשבועיים לפני מועד פטירתו.
ארבעה ימים טרם חתימת הצוואה נערכה חוות דעת רפואית אשר קבעה כי המנוח כשיר לחתום על צוואה.
במועד חתימת הצוואה, לפי החומר שהיה מצוי בתיקו הרפואי של המנוח בביה"ח, לא דווח כי המנוח נטל תרופות משככות כאבים, וכן לא הייתה כל עדות של הצוות הרפואי על היותו נתון במצב של בלבול, אלא להפך, דווח כי המנוח ביקש תרופה נגד עצירות, כל אלו העידו לפי חוות דעת מומחה בימ"ש על היותו של המנוח במצב כשיר בסבירות גבוהה.
מסקנתו זו של מומחה בימ"ש קיבלה חיזוק נוסף בעדותה של עורכת הדין שערכה את הצוואה, והייתה עדה לחתימת הצוואה, שהעידה בעדות אמינה בבימ"ש כי המנוח היה כשיר לערוך צוואה.
בימ"ש הוסיף והבהיר כי הוא לא דן בשיקולים של צדק והגינות בעריכת הצוואה של המנוח, ובשאלה האם החלטתו של המנוח שלא להוריש לבתו דבר הינה מוסרית, שכן אילו אינם השיקולים אשר על בימ"ש לשקול בבואו להכריע בשאלה האם לקיים צוואה.
בחירתו של המנוח להוריש לאשתו השנייה בלבד, ולא לבתו היחידה מנישואיו הראשונים, הינה בחירה שלו ורצונו, וכל עוד בימ"ש שוכנע כי המנוח היה כשיר מבחינת קוגניטיבית לצוות, ולהבין את המשמעות של צוואתו, יש לקיים את רצונו.
לסיכום, חשוב מאוד לזכור כי בסופו של יום בימ"ש יפעל להוציא לפועל את רצונו האחרון של המנוח ככל שהוכח בפניו כי היה כשיר לצוות בעת שחתם על צוואתו, היות מצבו הקוגניטיבי של המצווה בלתי יציב ונתון לשינויים - עדיין אינו מהווה נימוק לביטול הצוואה, שכן יש להוכיח בפני בימ"ש את מצבו הקוגניטיבי של המנוח בעת החתימה על הצוואה.
עו"ד מיכל רייכמן ליטוין, הינה שותפה במשרד עורכי דין אירית רייכמן ושות' המתמחה בדיני משפחה, ירושה ועסקים משפחתיים.