בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ב' טולקובסקי) קבע לאחרונה כי מרפאת טר"מ, משרד הבריאות ורופאה מתחזה אחראים לפטירתה של תינוקת בת שמונה חודשים, שמתה שעות ספורות אחרי שנבדקה על ידי רופאה מתחזה במרפאת טר"מ ושוחררה לביתה. במסגרת פסק הדין (הח"מ לא ייצגה בתיק) השופטת מפרטת את השתלשלות העניינים שקדמה לאירוע הטרגי, בוחנת לעומק כיצד קרה שרופאה מתחזה טיפלה בתינוקת במרפאת טר"מ ומותחת ביקורת חריפה על המדינה-משרד הבריאות.
מתברר כי מדובר היה ברופאה מתחזה שטענה כי סיימה לימודי רפואה באוניברסיטה במולדובה. היא הגישה בקשה להיבחן בבחינה הממשלתית במקצועות הרפואה ואליה צירפה דיפלומה מזויפת. משרד הבריאות (שלא ידע באותה עת על כך שהדיפלומה מזויפת) אישר את בקשתה לגשת לבחינה לקראת סטאז'. משך 11 שנים היא ניגשה לבחינה לקראת סטאז' ונכשלה 22 פעמים!
כעבור כ- 11 שנים, לאחר שלכאורה סיימה את לימודי הרפואה והגישה את הבקשה להבחן בבחינה לקראת סטאז', היא עברה את הבחינה וקיבלה רישיון לעסוק ברפואה על ידי משרד הבריאות. לאחר קבלת הרשיון, היא החלה התמחות בבית חולים "השרון". על פי הנוהל המקובל, הנהלת בית החולים פנתה לאוניברסיטה במולדובה בבקשה לקבל אישור על לימודיה של הרופאה (המתחזה) ולאמת את הדיפלומה שהוצגה על ידה. בתשובה לפנייה, האוניברסיטה במולדובה השיבה כי הדיפלומה לא הונפקה על ידה, כי המספר הסידורי של הדיפלומה אינו תקין וכי החתימות שמופיעות עליה, אינן אותנטיות. בית החולים יידע את משרד הבריאות על כך, על מנת שיפעל בהתאם לסמכויותיו על פי החוק.
אולם בפועל משרד הבריאות לא פעל כמצופה ממנו. בית המשפט מותח ביקורת על כך שמשרד הבריאות לא טיפל באופן יעיל ותוך זמן סביר בבירור החשד כי הרופאה המתחזה קיבלה רישיון לרפואה על סמך דיפלומה מזויפת. בפועל לקח למשרד הבריאות כחצי שנה לזמן את הרופאה המתחזה לשימוע במשרד הבריאות, מהמועד שבו החשד לזיוף הדיפלומה נודע לו. בנוסף, פרוטוקול השימוע לא נמצא בתיק משרד הבריאות.
כמו כן, משרד הבריאות פנה ישירות לאוניברסיטה במולדובה לבירור בנוגע לדיפלומה של הרופאה המתחזה, והאוניברסיטה חזרה והשיבה למשרד הבריאות כי הרופאה המתחזה מעולם לא למדה במסגרתה וכי המספר הסידורי של הדיפלומה שגוי והחתימות על הדיפלומה אינן אותנטיות. לאחר קבלת התשובה של האוניברסיטה, משרד הבריאות הודיע לרופאה המתחזה כי משהדיפלומה לא הוצגה, יש לבטל את הרישיון לעסוק ברפואה ואף תוגש תלונה במשטרה בחשד להצגת מסמכים מזויפים וקבלת דבר במרמה. למרות ההודעה הזו, משך כשנה וחצי לא הוגשה כנגד הרופאה המתחזה קובלנה ובקשה לביטול או התלייה של הרישיון לעסוק ברפואה, ולמעשה קובלנה הוגשה רק לאחר פטירתה הטרגית של התינוקת.
בית המשפט קובע כי בהתאם לחוק, כאשר המדינה פועלת באופן רשלני בהפעלת סמכויות שלטוניות, ניתן להטיל עליה אחריות בנזיקין. אולם, מקום בו מדובר בהפעלת סמכות שביסודה עומד שיקול דעת רחב, בית המשפט ייטה שלא להתערב בדיעבד בשיקול דעתה של הרשות בדרך של הטלת אחריות בנזיקין, אלא במקרים חריגים וקיצוניים שבהם הפעלת שיקול הדעת חרגה מכל אמת מידה של סבירות. בהתאם, בית המשפט קובע כי קביעת נוהלי הטיפול בבקשות לקבלת רישיון לעסוק ברפואה של בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל והליכי ההכרה בלימודים בחו"ל, הוא נושא שמצוי בליבת שיקול הדעת של הגורם המאסדר במשרד הבריאות, וכי מדובר בשיקול דעת רחב שמבוסס על מכלול שיקולים.
אולם, במקרה הזה, בית המשפט פסק כי גם על פי המדיניות והנהלים שנהגו באותה עת במשרד הבריאות, נראה שהענקת רישיון קבוע לעסוק ברפואה לרופאה המתחזה, חרגה מאמת מידה של סבירות בהתחשב באינטרס הציבורי של שמירה על שלום הציבור ובריאותו. בית המשפט פסק כי נוכח מודעותם של הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות לבעייתיות בנושא אימות דיפלומות של אוניברסיטאות בחו"ל ולמקרים של זיוף דיפלומות של האוניברסיטה במולדובה, הרי שפער זמנים של כ-11 שנים בין מועד הגשת הבקשה לרישיון לבין המועד שבו הרופאה המתחזה עברה את הבחינה לקראת סטאז', כאשר היא נכשלה בבחינה 22 פעמים, צריך היה לעורר חשד ולהוביל לבדיקה פרטנית של הבקשה לרישיון. משלא הוכח על ידי משרד הבריאות כי הסיבות שגרמו לפער הזמנים האמור, נבחנו ונשקלו בזמן אמת, טרם הענקת רישיון קבוע לעסוק ברפואה, הרי שמשרד הבריאות התרשל בהענקת הרישיון גם על-פי המדיניות הכללית שנהגה באותה עת והשיקולים שהוכרו על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות כרלוונטיים לבחינת בקשה לרישיון לעסוק ברפואה.
ביקורת נוספת נמתחה על משרד הבריאות באופן התנהלותו, לאחר שבית חולים "השרון" יידע אותו על תשובת אוניברסיטת מולדובה בנוגע לתעודה המזויפת. בית המשפט מציין כי התלונה למשטרה הוגשה על ידי משרד הבריאות רק בחלוף למעלה משנה לאחר שתשובת האוניברסיטה במולדובה הובאה לידיעתו, ולא הוכח שהגורמים המוסמכים במשרד הבריאות פעלו לבדיקת החשד לזיוף הדיפלומה במהירות הראויה, בין היתר בדרך של בקשת דו"ח כניסות ויציאות מהארץ של הרופאה המתחזה (על מנת לברר אם בכלל שהתה במולדובה בתקופה שבה היא טוענת שלמדה שם), העמדת המשטרה על הדחיפות בבירור התלונה או פנייה ישירה לפרקליטות המדינה בבקשה לביצוע חיקור דין במולדובה.
בית המשפט קובע כי פרק זמן של כשנתיים וחצי מהמועד שבו נודע למשרד הבריאות על החשד שמדובר בדיפלומה מזויפת (ביולי 2016) ועד פטירתה של המנוחה (בינואר 2019), שבמהלכו לא ננקטו כנגד הרופאה המתחזה הליכי משמעת כלשהם, אינו מתיישב עם פעולה "באורח יעיל ומקצועי" או "נקיטה בכל האמצעים הדרושים" לבדיקת החשדות שעלו בנוגע לאמיתות הדיפלומה, כטענת משרד הבריאות.
לאור זאת, במסגרת פסק הדין בית המשפט מטיל אחריות לפטירתה של התינוקת גם על המדינה-משרד הבריאות (מעבר לרשלנות של טר"מ והרופאה המתחזה בטיפול בתינוקת), בשל התרשלותם של הגורמים המוסמכים במשרד הבריאות בהפעלת הסמכויות הרגולטוריות המוקנות להם מכוח פקודת הרופאים, הן בהליכי הענקת הרישיון לעסוק ברפואה לרופאה המתחזה והן בטיפול בחשד שהתעורר בשלב מאוחר יותר בנוגע לזיוף הדיפלומה.
לסיכום, מקרה מצער וטרגי זה ממחיש את החשיבות הרבה והקריטית בפיקוח הדוק של משרד הבריאות הן במתן רישיונות במקצועות הבריאות והן בטיפול נקודתי בחשד למרמה בקבלת רישיון המובא לידיעתו, וקשה מאד להימנע מהתחושה הקשה שאם משרד הבריאות היה מבצע את חובותיו באופן יעיל ומקצועי, המקרה הטרגי הזה היה נמנע.