עורכת הדין של ההורים המגדלים בפרשת "תינוקת המריבה" באסותא התייחסה להחלטת בית המשפט להעביר את הילדה לחזקת ההורים הגנטיים, ומתחה ביקורת על האופן שבו התקבלה. "הרכב השופטים צריך להיות אחר. השינוי האמיתי צריך לבוא מצירוף של כמה שופטים עם תפיסות עולם שונות", היא אמרה. "ניתנה החלטה של דן יחיד, ללא חוות דעת מקצועיות. צריך יועצים ונציגי ציבור במהלך המשפט, לא יכול להיות שהתיקים יהיו מנוהלים על ידי שופטים מצומצמים ללא ידע מקצועי. אנו עורכי הדין משקיעים שעות או ימים בתיק, מציעה שהשופטים יקבלו עזרה גם מעולמות הבינה המלאכותית". את הדברים אמרה עו"ד גלית קרנר בפורום Duns 100 של בכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית, שהתקיים אתמול (שני) בתל אביב.
"אותי לימדו שמחליטים מי מנצח במלחמה רק בסוף הדרך - עד 'הניצחון המוחלט', אבל האמיתי. זו סוגיה כואבת ומורכבת. מה שבית המשפט צריך לבחון זה את טובת הילדה כי הוא התעלם מכל חוות הדעת שהונחו מטעם המדינה, אפרופו כל השיח על שינוי הרכב השופטים", הוסיפה קרנר. "לא ייתכן שיש חוקים ויש שופטים שהם מעל החוק - התקנות והחוק קובעים מפורשות שטובת הילדה צריכה לעמוד במרכז, בהתאם גם ל'תיאוריית ההיקשרות' ודוחות העובדים הסוציאליים, כולם קבעו פה אחד כי טובת הילדה היא לגדול עם האמא שנשאה והניקה אותה וטיפלה בה ללא הרף. עוד לא נאמרה המילה האחרונה בתיק - מחר (היום, 17.12) מתקיים הדיון בערעור ויש צו עיכוב ביצוע. אני מניחה שאנו נצליח להשאיר את הילדה עם האמא. אני לא מכירה חוק או שופט שיגרום לאישה כלשהי לחתום על הסכם פונדקאות ולקרוע ממנה ילדה שהיא לא שלה. לילדה הזו יש אמא אחת רשומה כדין".
בהמשך לכך, קרנר חשפה כי מרשיה היו נתונים למתקפות קשות. "קראו לנו 'סינוואר' והשתמשו בביטוי גנאי הקשורים לעולמות המלחמה והחטופים", סיפרה. "בית המשפט לא בחן את ההשלכה הרוחבית של פסק הדין הזה - יש כאן 'תיבת פנדורה' שנחזתה בפסק הדין של בית המשפט העליון ב-2023, אם זו ההלכה אז ידעו כל הוריי וילדי IVF שהם לא שווים מבחינת החוק וכל מי שנכנס לתהליך פוריות הוא לצערי בגדר הורה על תנאי".
לצד פרשת החלפת העוברים, הדיון בפורום עסק גם במחדל העוברים באסותא רמת החייל, בהשפעות מלחמת "חרבות ברזל" על ענף נזקי הגוף ותביעת שורדי ושורדות הנובה, בהתפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה על עולם המשפט, במשבר הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים ובשורת סוגיות בוערות שעל סדר היום.
עו"ד ענת גינזבורג, בעלי ענת גינזבורג, משרד עו"ד, התייחסה למחדל באסותא רמת החייל, שבו התברר לזוג הורים כי לאב של ילדיהם אין קשר גנטי אליהם. "אסותא ניסתה לטייח את הפרשה", סיפרה גינזבורג, המייצגת את ההורים. "ועדת בדיקה של משרד הבריאות שמונתה לחקור את הפרשה קבעה שאכן הילדים אינם שייכים גנטית לאב. לימים אסותא ניסתה לטייח את המקרה. במקרה כזה, חייבים להודיע למשרד הבריאות וליידע את מנהל הסיכונים של אסותא. גורמים באסותא ניסו לסגור עם המשפחה 'מתחת לשולחן' את הפרשה, והם הגיעו אליי ודווקא פתחנו את השולחן. היו טענות הזויות מצד אסותא כמו למשל שהאישה נאפה, עד לאן אנחנו יכולים לרדת? הם כמובן הכחישו. הייתה ועדת בדיקה של משרד הבריאות ומסקנותיה פורסמו בשבועיים שלושה האחרונים וקיבלו את טענותיה. כמו כן, יצא גם דוח מבקר המדינה בנושא הפריות, תבענו את אסותא ומדינת ישראל. אסותא צריכים לחשוב איזה סכום לרשום בצ'ק – מדובר באובדן זהות גנטית. יכול מאוד להיות שזה לא קצה הקרחון והרבה הורים פונים כעת לבצע בדיקות גנטיות".
בנוסף לכך, גינזבורג התייחסה גם לתביעות הנזיקין של שורדי הנובה נגד המדינה. "מי שגר ביישובי העוטף ידע שהוא גר במקום מסוכן. אבל כאשר אתה מנפיק אישור לאנשים שמגיעים מכל קצוות הארץ, זה כבר סיפור אחר. התביעה של נפגעי הנובה מתייחסת לאספקטים נזיקיים טהורים. עכשיו הדברים מתחילים להתגלות ועוד מעט יהיה דו"ח חמור מטעם מבקר המדינה", אמרה. "כאשר ידעו בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר שיש אירוע חריג היה בסה"כ צריך להרים טלפון למפיקי המסיבה ולהגיד להם להתפנות. הפרקליטות הגישה בקשה למחיקה בטענה שצריך להתבצע תחקיר וגיבתה את הבקשה בשני מצהירים. התצהירים נמשכו וכב' השופטת יעקובוביץ' אמרה, כי האכסניה המתאימה לשמיעת התביעה היא בית המשפט המחוזי. יותר מזה, לפני 3 ימים ביקשו לדחות את התביעה. אין תביעה צודקת מתביעה זו, גיבנו את התביעה הזו בחוות דעת של המשטרה, יש כאן הפרת חובות חקוקות".
עו"ד אלעד דנוך - בעלים אלעד דנוך, משרד עו"ד: "ביחס להתפתחות הבינה המלאכותית והשפעתה על עולם המשפט, אנחנו משתמשים בתוכנות ה-AI וזה חוסך המון פרוצדורות, במקום לקרוא מסמך של 100 עמודים זה מסכם עבורנו ישר את השורה התחתונה, כמו גם מתן פעולות של עריכת משפטים שלמים, יש לעולמות הבינה המלאכותית ערך ותפוקה מאוד גדול. יחד עם זאת, יש לשים לב גם לחסרונות: למשל היה מקרה עם חברת "אוויאנקה" בארה"ב, שם הוגשה תביעה נגד החברה בגין נזקי גוף לאחר שהניזוק נפגע לכאורה מעגלת שירות ושם התגלה במהלך התביעה כי ישנם 5-6 פסקי דין שאינם קיימים וכנראה נלקחו מתוכנת AI. צריך לשים לב לדקויות ולעבוד בחכמה".
עו״ד איתן האזרחי, בעלים של איתן האזרחי ושות', משרד עו"ד, אמר בפורום כי "בכל הקשור לנפגעי טרור ואסונות המוניים, המדינה הייתה צריכה להתנהל בצורה אחרת לגמרי, לא יכול להיות ששופט יהיה ועדת חקירה. המדינה הייתה צריכה לוותר על השלב הזה ולקפוץ 'מעל המשוכה' ולייצר הפרדה. בסוף ההליך צריך להיות צדק, צריך הסדר חקיקתי עם נפגעים משניים, באופן שלא יהווה תקדים לדברים אחרים, יש להתייחס לאירועים אלו כפי שהתייחסו לאירועי הקישון, אסון ורסאי וכו'. ההליך אינו צריך להתברר בבית משפט לפי מתווה מי הזכאים ומי נפגעי המשנה".
עו"ד אסף ורשה - בעלים ורשה אסף ושות', משרד עו"ד: "אנו רואים את ההשפעות מיידיות של המלחמה בכל הקשור לתביעות ביטוח ונזקין, חלק מהציבור אינו עושה ביטוח חובה ולו כדי לחסוך את הכסף והפרמיה, ברכבים זה מגיע לכ-3,000-4,000 שקלים ובאופנועים מגיעים לפרמיות של כ- 9000 שקלים.החיסכון נעשה מתוך מחשבה שיצטרכו כסף זמין לחיי היום יום. אדם שלא עושה ביטוח חובה לוקח סיכון שלא יהיה מי שישלם עבורו פיצוי. לא מדובר על כסף לקניות או בילויים - מדובר בכסף לשיקום אישי. אם אדם לא יעשה ביטוח, אזי אותו אדם יהיה חשוף לתביעות ויצטרך לפצות את עצמו ולמשכן את הבית. ההשפעה היא לא רק לגבי מי שלא עשה ביטוח, אלא לציבור הרחב כולו."
גלעד רמתי, הבעלים של גלעדי רמתי, משרד עו"ד, דיבר על משבר הביטוחים הסיעודיים בקופות החולים. "חברת הראל הודיעה לקופת החולים כללית שהיא כנראה לא תוכל לעמוד ביעדי הביטוח, כתוצאה מכך, נוצר משבר וכדור שלג לגבי הביטוחים הסיעודיים בכלל הקופות. רשות שוק ההון באה לתקן את התקנות של הגדרת 'מצב סיעודי'. הרשות הלכה 20 צעדים קדימה לטובת חברות הביטוח", אמר. "רשות שוק ההון הכניסה תנאי כי כדי לקבל גמלת סיעוד יש להוכיח שיש לך מטפל סיעודי ברוב שעות היממה. זהו תנאי חיצוני לגמרי, הריי כדי להגדיר 'מצב סיעודי' יש צורך להוכיח עזרה בתפקוד יומי ו/או תשישות נפש. כאן הכניסו גורם חיצוני לנושא הפיזי, זה תנאי שעבר מתחת לרדאר. בנוסף, גם לשכת עו"ד הגישה השגות לוועדת ביקורת המדינה והדיון נדחה לשבוע הבא. אני חושב שזה מאוחר מדי כי התקנות ייכנסו לתוקף עד אז. זהו התנאי לחידוש בשלב זה. חברת הראל הודיעה שהגיעה להסכמה עם כללית ותפעיל את הביטוח הסיעודי של כללית עד סוף 2026 לפחות. לדעתי, הם הלכו צעד אחד רחוק מידיי לטובת חברות הביטוח בכלל. כל מי שיגיע לגיל 60 יצטרך תביעת סיעוד".