המונח ניהול סיכונים, קשור בניהול שוטף של ארגון, שמטרתו לאתר מפגע או סיכון, לאמוד את עוצמת הנזק שעלולה להתרחש מהסיכון הזה, ולנהל את הטיפול בנזק על ידי הפחתת עוצמת הפגיעה והשגת שיפור. בעולם העסקי השימוש בכלי הזה של ניהול סיכונים, נעשה באופן רחב ביותר. ומה שאני מציעה היום זה לנהל את הסיכון גם ברמה המשפחתית. מה הכוונה?
הכוונה היא שאפשר לאתר או לצפות מפגע או סיכון גם כתוצאה ממשברים משפחתיים ככל שיתרחשו וניתן לצמצמם את הפגיעה על ידי חתימה על מסמכים משפטיים, אשר נועדו בדיוק למטרה זו - לצמצם את הפגיעה ולמנוע סכסוכים משפטיים יקרים, מתישים וכואבים.
אני נוהגת לספר ללקוחות שלי על סקר שנערך בכפר קטן שבו היו שני רופאים - רופא א' הצליח לטפל בכל הפציינטים החולים שלו, ורופא ב' נתן באופן שוטף לפציינטים שלו כלים והנחיות אשר ימנעו מחלות והלקוחות שלו לא היו חולים... אז איזה רופא נחשב יותר טוב?
נושא מניעת הסכסוך המשפטי נעשה בשלושה מישורים. הראשון הוא ההכרה ביכולת שתיווצר בעיה - איתור המפגע או הסיכון; השני הוא התגברות על "לא נעים לי" ויצירת שיח פתוח מול בן/בת הזוג או בן המשפחה והאחרון פנייה לעורך דין מומחה לעניין, אשר יערוך עבורכם הסכם ו/או מסמך אשר ייתן ביטוי לרצונות שלכם וימנע את המפגע שאיתרנו עוד בשלב א'. אני כוללת בתוך הנושא הזה – את נושא החתימה על הסכם ממון בין בני זוג, הסכמי הלוואה בין בני משפחה, הורים וילדיהם, עריכת צוואות, הסכם רילוקיישן, יפוי כח מתמשך.
יפוי כח מתמשך
לאנשים לא נעים לחשוב מה יקרה אם הנורא מכל יקרה. הנורא מכל הוא לא רק מוות – אדם יכול לעבור אירוע מוחי קשה או תאונת דרכים קשה- והמוגבלות בעקבות זה יכולה להיות דרמטית וכואבת אפילו יותר ממוות. לאנשים לא נעים לחשוב על מצב כזה - כי הם חושבים שמחשבה רעה תקדם מציאות רעה והם נמנעים מלהיערך לסיטואציה כזו. יפוי כח מתמשך הוא מסמך שאדם חותם עליו, כשהוא כשיר, ובו הוא ממנה מישהו שהוא סומך עליו, שיטפל בו ויקח החלטות שנוגעות לו בעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים – במידה והוא יאבד את כושרו הפיזי או המנטלי.
יפוי כוח מתמשך - עוקף הליך של מינוי אפוטרופוס ופניה לבית משפט - והוא מבטיח שהיכולת של בני המשפחה לפעול בזמן אמת, תהיה הרחבה ביותר. כשאדם עורך יפוי כח מתמשך ויש לו עסק - הוא מבטיח את המשך ניהול העסק, ללא תקלות על ידי מי שהוא סומך עליו ובהתאם להנחיות שהוא נתן במסגרת יפוי כח מתמשך.
הסכם ממון
הסכם ממון, הוא מסמך שהציבור כבר מודע לו והשימוש בו נעשה באופן רחב יחסית, אבל גם באשר אליו, יש הרבה חוסר נעימות סביב הצורך להעלות את הנושא, בעיקר אצל צעירים לפני החתונה, ואז הם מוצאים תירוצים למה לא חייב לחתום על הסכם שכזה. נכון שחוק יחסי ממון, מחריג ממסת הנכסים המשותפים נכסים שהיו לאדם ערב הנישואים, או נכסים שנתקבלו במתנה או בירושה ועוד סוג אחד (פיצוי בגין נזק גוף).
אז אדם יכול לחשוב שבגלל שהדירה שלו נרכשה לפני הנישואים - הוא לא צריך לחתום על הסכם ממון... בפועל, אותו אדם חי עם אישתו במשך עשרות שנים, הביאו ילדים משותפים לבית, שניהם עבדו ופירנסו את המשפחה, הם אפילו ערכו שיפוץ בבית ולקחו משכנתא משותפת... במצבים כאלה אישה יכולה לטעון לכוונת שיתוף - והיו מצבים רבים שהטענה גם תתקבל. ולכן אם אתם רוצים לדאוג שנכס שהיה לכם ערב הנישואים ישאר רק שלכם - יש לחתום על הסכם ממון. על אחת כמה וכמה כשמדובר בזוג בפרק ב' - כל אחד מגיע לקשר עם נכסים מפרק א' – וחייבים להבטיח את הזכויות של הילדים שלכם באמצעות עריכת הסכם ממון וצוואה.
הסכם הלוואה
פעמים רבות הורים נותנים לילדיהם סכומי כסף נכבדים לצורך רכישת דירה. צריך לדעת במקרה כזה - שאם לא נערך הסכם הלוואה- אי אפשר יהיה לטעון בשלב מאוחר יותר ואם הזוג הצעיר ימצא בהליך של גירושין - שמדובר בעצם במתנה. בין הורים וילדיהם ישנה חזקה מתנה – המשמעות היא שכל העברה שנעשית בין בני משפחה היא מתנה אלא אם כן נראה ראיה חיצונית שמעידה על כך שהמדובר בהלוואה. לכן, אם אתם רוצים להבטיח שהכסף ישמש את הילדים או להתנות את השימוש בכסף בתנאי שהם נשואים - צריך לעגן את זה במסמך מסודר ומפורט שמסדיר את סכום ההלוואה, מתי צריך להחזיר ומהם התנאים. כמובן שהסכם כזה צריך להיערך טרם מתן ההלוואה ולא בדיעבד.
עריכת צוואה
אנשים חושבים שצוואות יש לערוך רק כשאתם מבוגרים... ובכלל רוב הציבור חושב שהוא לא צריך לערוך צוואה. אין גיל מוקדם לעריכת צוואה - כיון שאדם אינו יודע מה צפוי לו. אדם בן 25 שצבר הון מסוים הוא לא נשוי ואין לו ילדים... אם הוא ילך לעולמו - רכושו יתחלק באופן שווה בין הוריו. אבל מה אם הוא לא היה בקשר עם אחד ההורים? מה אם אחד ההורים התנתק ממנו ולמעשה הוא לא היה הורה לילד בחייו - האם הוא צריך להפוך להורה במותו ולרשת אותו?
אדם בשנות השלושים לחייו – יש לו אישה ושני ילדים - הוא נהרג בתאונת דרכים ולא הותיר אחריו צוואה. עזבונו יחולק בין אישתו ובין ילדיו הקטינים והיא לא תוכל לעשות שימוש בנכסי הקטינים ללא אישור של בית המשפט. עריכת צוואה שמנוסחת היטב שמפרטת מה יעשה ברכוש ככל שהוא ילך לעולמו וילדיו עדיין קטינים - חוסכת הרבה מאד התנהלות מסורבלת.
דוגמה אחרת היא של אדם שאשתו הלכה לעולמה – היו להם 3 ילדים שדאגו לו וביקרו אותו לעיתים קרובות והוא אהב אותם מאד ואמר לעצמו – אני לא צריך לערוך צוואה כל מה שיש לי יתחלק בין שלושת ילדי בחלקים שווים. הילדים האלה כל כך דאגו לו שגם הכירו לו אישה עימה הוא בילה את שנותיו האחרונות עד שהלך לבית עולמו. האיש הזה בודאי לא ציפה וייחל לכך שהאישה הזו תטען כי היא זכאית למחצית מהזכויות מכוח היותה ידועה בציבור.
במקרים שבהם מדובר במשפחות אמידות ויש חשש שצוואה רגילה תעביר נכסים לדור צעיר בשעה שהוא טרם בשל לנהל כספים – ניתן ורצוי לערוך צוואה חכמה. צוואה חכמה המוריש מעניק את רכושו, כולו או חלקו, בדרך של נאמנות. כלומר, היורש אינו יכול לעשות ברכוש ככל העולה על רוחו, אלא כפוף לתנאים, מגבלות ואף ניהול של הרכוש על ידי צד ג' נאמן שהמוריש בחר.
הסכם רילוקיישן
הוא הסכם שבני זוג עורכים ביניהם שמסדיר את כל מה שעלול לקרות עקב המעבר שלהם לחו"ל. אם ההורים של איתן בירן היו עורכים הסכם כזה, יפוי כח מתמשך וצוואה - כל הסאגה המשפטית היתה נחסכת. במקרה כזה הם היו צריכים לחתום על מסמך הבעת רצון - שזהו מסמך שמסדיר מי ישמש כאפוטרופוס לילד או חסוי שאדם משמש כאפוטרופוס שלו - במקרה שיקרה לאפוטרופוס משהו והוא לא יוכל לטפל בו.