ביום 31.10.2021 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון שצפוי להשפיע על היקף ההגנה על סימני המסחר בישראל. עניין זה, נגע לטענה של חברת "שאנל" (Chanel) שהנתבעת, חברת "סנט וויש בע"מ", מפרה את סימן המסחר שלה בכך שהיא משתמשת בשמה כאשר היא מבקבקת מחדש את בשמייה לבקבוקים קטנים יותר, ומוכרת אותם במחיר זול יותר, תוך ציון שם הבושם ושמה של "שאנל".
השאלה העיקרית שנשאלה בדיון היא, האם "סנט וויש" עומדת בתנאי ההגנה של "שימוש אמת" בסעיף 47 לפקודת סימני המסחר, שקובע שרישום סימן מסחר לא ימנע אדם לעשות שימוש ב:"שמו או בשם עסקו, או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו".
כדי להמחיש את העניין, ניתן לחשוב למשל על בעל מוסך המטפל במכוניות יוקרה, אשר יוכל לציין את שמם של מותגי היוקרה בהם הוא מטפל במוסך, מבלי לפגוע בסימן המסחר שלהם. השימוש שיעשה בעל המוסך כמובן צריך לעמוד במבחנים שקבעה הפסיקה לגבי מידתיות, סבירות, ענייניות והכרחיות השימוש בסימן.
ההליך בפני המחוזי והעליון – האם מדובר בשימוש אמת?
בית המשפט המחוזי (השופטת אברהמי) קבע כי השימוש בסימני המסחר של שאנל עולה לכדי "הפרה" כהגדרתה בפקודת סימני מסחר, מאחר שסנט וויש השתמשה בשמה של שאנל ובשם בשמיה, שהם סימני מסחר רשומים, על גבי הבקבוקונים ולשם פרסומם. מכאן שהדיון התרכז בשאלה האם עומדת לסנט וויש ההגנה של "שמירה על שימוש אמת" ההופכת את השימוש למותר.
לאור העובדה כי השימוש בשמה של שאנל נעשה כדי לספק מידע שהבשמים מיוצרים על ידה, בית המשפט המחוזי בחן את הטענות של שאנל: חשש מפני הטעיה של הצרכן, חשש מפני נזק, ואיסור על עצם השימוש.
בית המשפט המחוזי קבע כי ההבהרות של סנט וויש על גבי מוצריה אינן מספיקות כדי להבהיר שהבקבוקונים ממולאים על ידה, וכי אין כל קשר מסחרי בינה לבין שאנל. במסגרת פסק הדין ניתנו הוראות בדבר התיקונים הנדרשים מסנט וויש ונקבע כי בכפוף לקיום ההוראות שניתנו, מדובר בשימוש אמת.
ההליך המשיך לערעור בבית המשפט העליון (השופטים הנדל, מינץ ואלרון), שקיבל את הערעור באופן חלקי וקבע שבית המשפט המחוזי לא נתן את דעתו לטענות של שאנל שהעברת הבושם לבקבוקונים פוגעת באיכות הבושם, ושמוצריה של סנט וויש ארוזים באריזה שפוגעת בתדמית סימני המסחר של שאנל.
בית המשפט העליון הבהיר כי נתונים אלה חשובים לבחינת טענת אמת השימוש, הן בהיבט של חשש מפני הטעיה של צרכנים והן בהיבט של מידתיות השימוש.
משמעות הפסיקה עבור עולם סימני המסחר
בפסק דינו בית המשפט העליון קבע קביעה תקדימית ועקרונית כי יש לכלול גם חשש להטעיה ביחס לשינוי תכונות המוצר במסגרת סימונו מחדש, ובמקרה זה העברתו לבקבוקים של "סנט וויש".
כאן מדובר בעצם על החשש שצרכן יטעה ויחשוב כי יצרן מסוים (למשל שאנל) קשור למוצר בעל תכונות מסוימות (הבושם שלכאורה השתנה לאחר הבקבוק מחדש). לכן, אם היה מוכח שריח הבושם משתנה בעת הבקבוק מחדש, היה בכך כדי להקים חשש לטעות אשר תשלול את ההגנה של שימוש אמת מהמשתמש בסימן.
עוד קובע בית המשפט העליון כי השינוי שעשוי להקים חשש להטעיית הצרכן אינו שינוי "מולקולרי" גרידא וכי אין מדובר בשינוי קטן בתכונות הכימיות של החומר שאינו מורגש כלל מנקודת המבט של הצרכן. בית המשפט מבהיר כי שאנל טענה שבבושם שמשווקת סנט וויש יש כמויות גדולות של חומר מסוכן לבריאות שאינו נמצא בבשמים של שאנל וככל שהטענה נכונה מבחינה עובדתית, זהו בוודאי שינוי בתכונות המוצר שעשוי להשפיע על הצרכן.
בקביעה זו יש צמצום משמעותי בהגנה של "שימוש אמת", ובית המשפט העליון מחזיר את העניין לבירור עובדתי של הטענות לבית המשפט המחוזי.
במידה שטענות אלה יוכחו על ידי שאנל, לא תוכל סנט וויש לעשות שימוש בסימן המסחר, גם לא תחת הגנת שימוש אמת ולצורך פרסום המידע לצרכנים. במידה שלא יוכח הדבר על ידי שאנל, הרי שהתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי תישאר בעינה.
אם לא די בכך, בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי אף תתכן פגיעה כלכלית בגין השינוי באריזות וזאת גם אם נותר הבושם ללא שינוי ובכך מאותת באופן ברור אל עבר הגישה הנהוגה בדין האירופי שם נחשבת פעולה כזאת להפרת סימן מסחר.
לסיכום, מדובר על החלטה המצמצמת את ההגנה של שימוש אמת ומעצימה את ההגנה על סימני המסחר ועל המוניטין של בעלי סימני המסחר. נראה כי החלטת בית המשפט העליון מנומקת ומתוכננת היטב ומסמנת מגמה של שינוי, התחדשות והרחבות הגנה על סימני המסחר לטובת בעלי סימני המסחר הרשומים.
מאת עו"ד קובי אגר מקבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני המובילה בישראל, אשר עוסקת, בין היתר, בהגנה על פטנטים, עיצובים, סימני מסחר, ליטיגציה, ליווי יזמים, מסחור טכנולוגיות, ליווי משקיעים ועוד.