התקופה האחרונה בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט, הביאה עימה אתגרים וקשיים רבים אשר אילצו את הציבור הישראלי להתמודד עם מצב חדש, בין היתר עליה במחירי הדיור, מחירי הארנונה שהרקיעו שחקים, מחירי החשמל שזינקו, ריביות ועוד. אם לא די בקשיים שהביאה עמה התקופה האחרונה, ניתן להיווכח כי זוגות להט"בים נאלצים, גם בשנת 2023, להתמודד עם קשיים נוספים מצד ציבור משכירי הדירות אשר מסרב פעם אחר פעם להשכיר דירות לזוגות אלו על רקע העדפתם המינית בלבד.

ערך השווין ומניעת אפליה אסורה בין פרטים שונים באוכלוסייה לרבות על רקע העדפתם המינית הינם מאבני היסוד במשטר דמוקרטי ובחברה הישראלית. ערכים אלה מצאו עיגון בחוק יסוד כגון כבוד האדם וחירותו וחוקים רבים אחרים וכמובן זכו להגנות בפסיקה ענפה וכן נסקרו רבות בספרות המקצועית. בהקשר זה, חשוב לציין כי רק לאחרונה עודכן החוק המסדיר פונדקאות כך שסוף סוף בשנת 2022 ניתנה לזוגות חד מיניים האפשרות לבצע הליך פונדקאות בישראל. נושא זה זכה להדים רבים מצד התומכים במאבק לשוויון מצד אחד ולמתנגדים לו מנגד.

אם כך עולה השאלה, איך גם בימים אלו להט"בים נתקלים פעם אחר פעם בקשיים מול משכירי דירות שאינם מעוניינים בהם כשוכרים?

אומנם זכותם לשווין של בני קהילת הלהט"ב זכתה להתייחסות והכרה כאמור לאורך השנים במגוון נושאים כגון שוויון בעבודה, שוויון בקבלת שירותים ועוד. למרבה הצער, ועל אף העובדה כי ישראל נחשבת למדינה מתקדמת בנושא לעומת שכנותיה במזרח התיכון, עדיין נותרו פערים משמעותיים בחקיקה לצורך הגנה על שוויון זכויותיהם של להט"בים ותחומים רבים הקשורים לחיי היום יום של בני קהילת הלהט"ב טרם זכו לשווין מלא ולהתייחסות חקיקתית, לדוגמה נושא נישואין וגירושין, הורות משותפת, אימוץ, אזרחות, ביטוח לאומי, אפליה בהשכרת מקרקעין ועוד ועל כן נדרשת פניה אל בתי המשפט במקרים רבים על מנת לעמוד על זכותם של הלהט"בים לשוויון.

עו
עו"ד שותפה שירי לינד ועו"ד ספיר ביאליסטוק, משרד עו"ד פירון|צילום: יח"צ פירון

כך לאחרונה, נדונה תביעה במסגרתה נתבעה בעלת דירה שסירבה להשכיר את דירתה לזוג חד מיני מחמת העדפתם המינית. בית המשפט בחן האם התנהלותה של הנתבעת בדגש על פרישתה מהמשא ומתן מחמת אפליה מינית של התובעת, בשלב מקדמי מהווה סיבה פסולה ובלתי לגיטימית עד כדי כך שאינה עומדת בחובת תום הלב (לפי סעיף 12(א) לחוק החוזים) לפיה: "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב". במקרה האמור עמדה זכות השוויון של הזוג אל מול זכות הקניין של בעלת הדירה לבחור להשכיר את דירתה למי שתחפוץ. לצורך הבחינה של עקרון תום הלב, נעזר בית המשפט במבחני עזר שבסופם החליט לדחות את תביעתה של התובעת. התביעה נדחתה בעיקר עקב השלב המוקדם אליו הגיע המשא ומתן בין הצדדים, בחינת הפעולות שנעשו במהלך המשא ומתן והשקעת הצדדים, אופי ההתקשרות וזכות הקניין של הנתבעת.

נראה כי במקרה האמור ועקב השלב הטרום חוזי בו היו הצדדים נדחקה זכות השוויון אל מול זכות הקניין. בית המשפט אינו ממהר להחיל את חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי ומשכך יהיה קשה מאוד להוכיח אפליה בשלבים המקדמים לכריתת חוזה. חשוב להבהיר כי כאן באה הבעייתיות לידי ביטוי שכן, במרבית המקרים האפליה תתרחש בשלבים הראשוניים, בהם תיסגר הדלת בפניהם של הלהט"בים והמשא ומתן כלל לא יגיע לשלב השקעת המאמצים והמשאבים ובטח שלא יבשיל לכדי חוזה על פיו ניתן יהיה לבחון את עקרון תום הלב.

ברור לכל כי מצב זה מעורר קושי באופן יישום ערך השוויון, שמירה על האוטונומיה של האדם ועם חופש החוזים, מאחר וחברי קהילת הלהט"ב אינם זוכים לבחור באופן חופשי עם מי יתקשרו בחוזה כאשר הם נאלצים פעם אחר פעם להיתקל בסירובים מבעלי דירות עת הם מבקשים לשכור דירה למגורים.

לראות כל אחד מאתנו כשווה ערך אל רעהו ולאפשר לכל אחד לבחור באופן חופשי, את מקום מגוריו, העדפותיו המיניות והדרך בה ירצה לחיות את חייו, הינם חלק מאבני היסוד של מדינה דמוקרטית אשר מכבדת את הפרטים החיים בה באשר הם. על כן, אנו בדעה שחשוב כי בית המשפט יישם את עקרון תום הלב ביתר דגש ויאפשר לקדם ערכים אלה אשר אנחנו כחברה מעוניינים להגן עליהם.

מאת עו"ד שותפה שירי לינד  ועו"ד ספיר ביאליסטוק, משרד עו"ד פירון

d&b – לדעת להחליט