לאחרונה אומר בית המשפט את דברו חזק מאי פעם על חשיבות השארת ילדים בידי ההורים והמשפחה הביולוגית, אך מערכת הרווחה, הציבורית, בלקויותיה, בדיוק כמו בתיקים הראשונים שייצגתי בהם לפני כ-20 שנה, להחזיר או להשאיר ילדים בחיבוק וטיפול הוריהם. אולי כי התקציב מחזק תפעול מוסדות בישראל, עיבוי כח האדם בהשמות החוץ ביתיות (אומנה, פנימיות, קלטי חירום, שבמקרים רבים אכן עושים עבודת קודש), העזרה בקהילה נזנחה בתקציב והתוצאות הקשות לפנינו שוב.
עם סופיה התינוקת מפרשת העוברים שהוחלפו באסותא היטלטלו שני זוגות הורים, האבא והאמא שנשאה אותה ברחמה, עברה עימה ניתוחים קשים עוד בהריון וגם לאחר מכן, ילדה אותה בדמה, גידלה אותה עד גיל שנתיים, הם נלחמו האבא והאמא שהיא בתם ואין אחרת. הם הפסידו בקרב המשפטי.
וההורים הביולוגיים, שסופיה כעוברית נלקחה מהם בטעות והושמה ברחם של אישה זרה. מרגע שנודע להם שהעוברית שלהם נולדה לזוג אחר, הגם שכבר ידעו שעברה ניתוח לב ויש הורים כפי שסופר לעיל שנלחמים עליה ורוצים אותה, נלחמו ההורים הביולוגיים - וניצחו במערכה המשפטית.
בית המשפט קבע בפס"ד ארוך ומרתק, כי אין ספק שכל תוצאה היא מורכבת ומרסקת לזוג אחד, אך התוצאה האפשרית הטובה ביותר לילדה היא, שתגדל במשפחתה הביולוגית ויוסברו לה, יום אחד, נסיבות הטעות שהובילה לכך שגדלה במשפחה אחרת בשנתיים הראשונות לחייה וזאת, כשהיא כבר גדלה יציבה בבית הוריה הביולוגיים.
העקרון הטבעי הזה שנקבע גם בפסק הדין הזה, כל כך חזק, שאי אפשר היה לסטות ממנו גם במקרה כזה של טיפולי פוריות ארוכים, הריון בסיכון, ניתוחים קשים, לידה ושנתיים לגדל את הילדה כבתכם. היא תיאלץ לעזוב ולגדול אצל ההורים הביולוגים.
החוק הבינלאומי, האמנות הבינלאומיות לטובת הילד, גם החוק בישראל, כמו במרבית העולם קובע חד משמעית, כי בראש ובראשונה ילד יגדל בבית הוריו הביולוגים. ואם אי אפשר, בבית קרובי משפחתו, יחד עם אחיו, סביו, דודיו.
זכויות חוקיות אלו מחייבות את מערכות הרווחה להעמיד עזרה בתוך הבית, לסייע בכל קושי בתוך הבית הרבה לפני שליפה למוסדות, לקלט חירום, לאומנה זרה, וודאי לאימוץ.
הדבר הזה לא קורה פעמים רבות. אני מייצגת בתיקים האלו כמעט 20 שנה.
והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. לילדים, לעיתים תינוקות, להוריהם ולמשפחה המורחבת.
השבוע שוב פורסם בעיתונות בישראל כי בניגוד לעמדת מערכת הרווחה, בית המשפט הכיר באימהות של אם בת 61 לתינוק שנולד בפונדקאות מזרע בעלה ותרומת ביצית.
מערכת הרווחה הצביעה על ״קשיים״ בתפקוד והתנגדה להכרה המשפטית באמא כאמא, אך בית המשפט דחה את עמדת הרווחה שבגלל הקשיים הללו היא לא תוכרז כאם והכיר באמהותה.
מה יקרה מכאן? למערכת הרווחה, כגוף מקצועי שאחראי בין היתר על שלום הילד בישראל, השפעה חזקה מאוד על מערכת המשפט, בהמלצות שיכולות להוביל להוצאת הקטין- הקטינה לאומנה ואפילו לאימוץ.
נכון שנדרשים הליכים משפטיים בדרך ואם אתם ההורים לא תכירו את הכלים המשפטיים והטיפוליים הנכונים שיש ברשותכם, הילד שלכם יכול למצוא את עצמו במשפחה זרה וגרוע מכך, במוסד וגרוע גרוע מכך, עובר בין מוסדות, או משפחות, או ידיים זרות בכלל.
בתיקים שפגשתי גם לאחרונה, הרווחה המליצה על הוצאה לאומנה או אימוץ , כי אלו המשאבים שהמערכת מתמרצת. מזעזע אבל זו המציאות כאן בשנת 2024, גם בתיקים שלא היה בכך צורך אמיתי.
הצעה מטעם הרווחה לעזרה וטיפול בבית לא עלתה באף אחד מהתיקים הנ"ל. בכולם אגב, לאחר התערבותי, הילדים הוחזרו הביתה, למערך טיפולי פרטי, עם כולם אני בקשר, כולם בריאים שלמים ושמחים ומטופלים כראוי.
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום"
כך כתבתי בשבוע שעבר לשופטת בית המשפט לנוער, שדנה בתיק בו ייצגתי אמא צעירה שהרווחה לחצו עליה לפנות למוסד יחד עם התינוק שלה מיד לאחר הלידה ולא אפשרו לה להישאר בבית הוריה, להיעזר בהם, להתאושש בזרועותיהם ובעזרתם מהלידה הקשה והסבוכה.
בשלב הבא כבר עתרה הרווחה לביהמ״ש להפריד בין האמא לתינוק ולהעבירו לידיים זרות, למרות שלא היתה כל מסוכנות של האמא או בני משפחתה כלפי התינוק, כל שנדרש שם, היא עזרה לאם צעירה בטיפול בתינוק קטן.
לאמא ולתינוק משפחה תומכת שהרווחה התנגדה לעזרתם, ללא כל הצדקה, ואף בבקשה שהגישה הרווחה לבית המשפט הם ביקשו להעביר את התינוק ״לקלט חירום חסוי עם אופק לאימוץ" כשברור שמשמעות הדבר, שתינוק בן חודשים בודדים ביותר, ינותק מאימו (אם גם בהמשך תפגוש אותו לדרישתם ״תחת פיקוח״), יועבר ידיים זרות מספר פעמים ויועבר בתים ומקומות.
חושך על פני תהום
גם השופטת בבית המשפט לנוער, על אף הבעותיה הממלכתיות, נחרדה. ליולדת הצעירה ומשפחתה כל הכלים והאפשרויות לקבל עזרת מטפלת, אחות לילה, הדרכת הורים, וכל ליווי טיפולי שנדרש לאם צעירה, הגם אם יש קשיים כלשהם בשלב הזה בחייה.
השופטת הורתה על כי התינוק יושב אל חיק אימו ויגדל עם אימו ומשפחתה, לאלתר. ודחתה את בקשת הרווחה – להעבירו מיד לקלט חירום חסוי.
ויהי אור
באותו דיון, אור גדול, דמעות של התרגשות עדיין מלוות את כל מי שנכח שם והמשפחה עדיין מרוגשת מהתינוק שחזר הביתה והאיר הכל.
לבקש עזרה זו לא מילה גסה. מסתבר שהשאלה היא רק ממי מבקשים.
אך מה קורה עם אמהות שאין להן יכולת כלכלית לשכור שירותים משפטיים, מטפלת ומדריכת הורות וכל אותו מערך שמאפשר להיעזר בשעת קושי ולהתרומם בתחושת ביטחון ומעטפת טיפולית?
או אז, מערכת הרווחה על פי תפיסות הבסיס שלה, בתקציביה ומושגיה בכלל גורמת להטיה בשיקולי טובת הקטין - הקטינה שנפגעים קשות מהמסלולים אליהם היא מובילה בהעדפה בהשמה חוץ ביתית, וגם כמובן הפגיעה בהורים שכן, התקציבים משמנים את כוח האדם מחוץ לבית והעזרה בבית לא מוצעת כלל בשלב הזה.
ישנם הריונות לאמהות לא כשירות, ידוע, וכן נולדים ילדים להורים שמסכנים אותם, גם ידוע, וכן כל אלו מדידים בהערכות פסיכיאטריות מובהקות ושם אכן מצילה מערכת הרווחה ילדים בהשמה חוץ ביתית, בפנימיות, במשפחות אומנה, בקלט חירום לעיתים ובאימוץ. ואני מכירה ילדים רבים שניצלו כך. אך אלו נמצאים בסטיית התקן של גרף החיים.
לצערי, הסטייה רחבה הרבה יותר וחורגת מגבולות הסביר שנים רבות כשמאחורי כל פרשה כזו, נפש רכה של ילד/ה שנתלשו מידי הוריהם או משפחתם שלא בצדק וכשהיו כלי עזר להעמיד לרשותם כדי שיצליחו לגדול בריאים ושמחים בבית הוריהם או משפחתם- המערכת הפנתה עורף.
מערך ותקציב התמיכה והעזרה בתוך בתים, בטל בשישים מול תקציבי האומנה והמוסדות בכלל (שוב, הם עושים עבודת קודש כשהילדים בסכנה ואין הורות או משפחה להצילם), בעצם ניתן לומר שמערך זה כלל לא נמצא בסל הבדיקה וההיצע בוועדות תכנון טיפול אלא נשלפים איומי (וביצועי) ההשמות החוץ ביתיות.
ישאל השואל למה? בשלב הזה ניתן היה ליפול לפתחם של חובבי הקונספירציות, שאינני נמנית עליהם, אולם אין ספק שמשהו בתהליך הזה של מערכת רווחה שאמורה לעמוד לימין הורים הנתקלים בקשיים ולעשות הכל על מנת לאפשר להם, בחיק משפחתם, לבנות את צעדיהם הבאים, בבית, בביטחון, משהו שם מוטה לטובת השמה חוץ ביתית וחוטא לטובת הילד.
הנה הדגל מונף שוב, בפעם המי יודע כמה, ובעיקר להאיר את עיניכם ההורים ובני המשפחה - ואם נתקלתם במערכת הרווחה באווירה המתוארת כאן ויש איום על הרחקת הילד מכם, ייעוץ משפטי הוא כן רלוונטי ויכול לסייע לכם לצאת "מהבור" הזה ללא הרחקת ילדיכם מכם, גם בבניית מענה טיפולי נכון.
ילד צריך לגדול עם חיבוק הוריו מידי יום. חיבוק משפחתו הקרובה, דודיו, סביו, אחיו, ואם יש קושי- תעשו הכל כדי לקבל עזרה, בבית, גם עזרה פיזית שתקל עליכם את התפקוד, מטפלת היא לא מילה גסה, גם מטפלת יום יומית, גם עוזרת בית, גם אחות לילה, וגם מטפלת ריגשית, פסיכולוגית, מערך טיפולי שיעזור לעשות סדר בקשיים הנפשיים והפיזיים ולייצר שגרת חיים בריאה.
***
כתבה שיווקית בחסות א. אלטו קליין שטיינמץ משרד עו"ד; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.