תושבת חוץ שהתגרשה מבעלה, אף הוא תושב חוץ, הגישה תביעה נגד בעלה לשעבר, לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ובה ביקשה לפרק את השיתוף של בני הזוג בדירה שרכשו בתל אביב, ולמכור את הדירה למרבה במחיר. האישה טענה, כי בהתאם להוראות חוק המקרקעין, כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף, ובמקרה של נכס שהוא דירת מגורים, הדרך הנכונה לפירוק השיתוף היא מכירתו של הנכס וחלוקת הפידיון.
שני בני הזוג נישאו בחו"ל ונפרדו לפני מספר שנים. בית משפט לענייני משפחה בבלגיה אישר את גירושיהם ומינה נוטריון כבעל תפקיד מטעמו, כדי להסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם. עוד בטרם הגישה האישה את תביעתה בבית המשפט בתל אביב, הגיש הבעל תביעה בבלגיה לעניין חלוקת הרכוש, כולל לגבי הדירה בישראל.
הבעל טען בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כי הליך אחר תלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה בבלגיה, באותן שאלות הקשורות לחלוקת הרכוש, וכי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לבירור התביעה, למרות שהתביעה עוסקת בדירה שנמצאת בישראל. עוד טען הנתבע, כי מירב הזיקות קושרות את התביעה לבית המשפט המוסמך בבלגיה וכי הדין שחל על פירוק השיתוף בדירה הוא הדין הבלגי, ולא הדין הישראלי, לאור העובדה שבני הזוג החילו, בהסכם ממון שערכו לפני נישואיהם, את הדין הבלגי על ההסכם.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, לורן אקוקה החליטה ביום 12.12.2023 למחוק את תביעת האישה. בית המשפט קיבל את טענת הבעל, לפיה הפורום הנאות לדיון בפירוק השיתוף הוא בית המשפט לענייני משפחה בבלגיה, ובית המשפט בישראל נעדר סמכות, במקרה זה. בית המשפט לענייני משפחה בבלגיה קבע אף הוא, כי נתונה לו הסמכות הבינלאומית לדון בתביעה הרכושית, כולל לגבי הנכס בישראל, וכי יחול בעניינם של הצדדים הדין הבלגי.
לפני יותר משנה הורה בית המשפט בתל אביב על עיכוב ההליכים בתביעה, וכעת החליט להורות על מחיקתה. בית המשפט קבע, כי לתובעת שמורה הזכות לפתוח בהליך חדש, ככל שהטריבונל השיפוטי בבלגיה יכריע בהמשך, כי הוא נעדר סמכות להכריע בעניין הנכס המצוי בישראל.
[תמ"ש 19020-02-22]
מאת עו"ד אלי וולצקי, שותף במשרד איבצן, נצר, וולצקי ושות', וייצג את הנתבע
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עו"ד איבצן, נצר, וולצקי ושות'; הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100