בשנים האחרונות התמודדה מדינת ישראל עם מגוון רחב של אתגרים לאומיים, החל ממשבר הבריאות העולמי שהביא נגיף הקורונה ועד למלחמת חרבות ברזל. אירועי החירום האלו לא רק בחנו את החוסן שלנו כחברה, אלא גם הצריכו התאמות בתחומים שונים, כולל מערכת בתי המשפט. מטבע הדברים, ההתאמות שבוצעו משקפות את הצורך לאזן בין פורמליזציה משפטית ובין מציאות החיים בתקופה חסרת תקדים.
בנסיבות רגילות, חוק ההתיישנות קובע כי המועד האחרון להגשת תביעה הינו שבע שנים ממועד האירוע. במקרים ספציפיים, כגון תביעות ביטוח, תקופת ההתיישנות הינה שלוש שנים ממועד המקרה. עבור קטינים, מניין הימים להתיישנות מתחיל מהיום בו מלאו לקטין 18 שנים - מה שמבטיח את זכותם לנקוט בהליכים משפטיים כבוגרים.
הארכת מועדים לביצוע פעולות כן – התיישנות לא
מגפת הקורונה הביאה כזכור לשיבושים משמעותיים בכל תחומי החיים, מה שגרם למנהל בתי המשפט להאריך את המועדים הקבועים בסדרי הדין מעת לעת. לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (הליכים במצבי חירום מיוחדים), הודעות מנהל בתי המשפט בדבר הארכת מועדים לא פגעו בתקופות ההתיישנות הקבועות בחוק. עם זאת, הודעות מנהל בתי המשפט בהחלט אפשרו לבעלי הדין, בהליכים פעילים בעיקר, יותר זמן לבצע פעולות משפטיות.
תיק מרכזי אשר התנהל על ידי הכותב לאחרונה בסוגיה זו בבית המשפט המחוזי בחיפה, הדגיש את ההבחנה המתחייבת מהודעות מנהל בתי המשפט. במסגרת זו, קבע בית המשפט המחוזי כי הארכת מועד הנובעת מהודעות מנהל בתי המשפט חלה רק על פעולות פרוצדורליות הנובעות מסדרי הדין במסגרת הליכים משפטיים.
כך הסביר כבוד השופט עמית, יצחק כהן: "בשל השיבושים שחלו בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, והסגרים שנכפו על הציבור, צדדים רבים לא יכלו לבצע פעולות שונות שנקבעו בתקנות סדר הדין במועדים שנקבעו לביצוע פעולות אלה".
"הדברים אמורים הן ביחס למועדים שנקבעו בתקנות והן ביחס למועדים שנקבעו על ידי בתי המשפט. הודעת מנהל בתי המשפט, שניתנה מכוחן של תקנות סדרי הדין במצב החירום המיוחד, נועדו להסדיר את פעולת בתי המשפט תחת המגבלות שנכפו עליה, ולהאריך המועדים שנקבעו לביצוע פעולות שונות שנקבעו בסדרי הדין".
עם זאת, "תקנות סדרי הדין במצב חירום מיוחד לא נועדו, ואף לא היה בכוחן, להאריך את תקופת ההתיישנות או לעכב את מרוצה", מסר השופט בהחלטתו. "תקופת ההתיישנות אינה עניין הנובע מסדר הדין. תקופת ההתיישנות נקבעה בחוק, ולצורך הארכתה, השהייתה או עיכובה היה דרוש תיקון בחוק".
בית המשפט סגור? יש עוד אפשרויות
אחת השאלות שהועלו במסגרת פסק הדין נגעה לסעיף 17 לחוק ההתיישנות, העוסק במקרה בו נבצר מתובע להגיש את תביעתו משום שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה. גם לסוגיה זו התייחס כבוד השופט כהן וקבע כי "סגירת בית המשפט, אליה מתכוון סעיף 17 לחוק ההתיישנות היא סגירה שמבטלת למעשה את קיומו של בית המשפט, ולא למצב בו תפקודו של בית המשפט נפגע באופן זמני, כמו למשל בתקופות של השבתה, פגרה או מצב חירום מיוחד".
"שנית, בתי המשפט לא נסגרו בתקופת מצב החירום המיוחד, אלא המשיכו לפעול באופן מצומצם. המערער, אם רצה בכך, יכול היה להגיש את תביעתו לבית המשפט המוסמך גם בתקופת מצב החירום המיוחד, בין אם באופן פיזי (בין תקופות הסגר שנקבעו בשעתו), בין אם במשלוח בדואר, ובין אם באופן מקוון", מסכם השופט.
חרבות ברזל: התיישנות גמישה
בדומה לתקופת מגפת הקורונה, גם מלחמת חרבות ברזל הביאה להארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין על ידי מנהל בתי המשפט. יחד עם זאת, במסגרת תיקון מספר 8 לחוק ההתיישנות שהגיע בעקבות המלחמה, ניתנו לציבור הקלות רחבות יותר ביחס לתקופת ההתיישנות.
ההבחנה בין הארכת מועדים פרוצדורליים לבין תיקון חוק ההתיישנות מדגישה את הגמישות של מערכת המשפט בתגובה למצבי חירום לאומיים תוך שמירה על כללי היסוד העומדים בליבת ההליכים המשפטיים. בעוד שבמגפת הקורונה ניתנו ארכות ביחס למועדים פרוצדורליים ומבלי לשנות את חוק ההתיישנות, מלחמת חרבות ברזל כבר גרמה לשינויי חקיקה באופן המאריך את מסגרת הזמן לפתיחת הליכים משפטיים.
פסיקת בית המשפט המחוזי בחיפה מדגישה את תפקידה של מערכת המשפט בפירוש ההתאמות השונות כפי שנדרשו בעת משברים לאומיים. בעוד מדינת ישראל נמצאת בימים מאתגרים, כושר ההסתגלות של מערכת בתי המשפט משמשת אבן יסוד בשמירה על שלטון החוק והבטחת צדק עבור עורכי הדין וציבור המתדיינים.
על כן, כאשר שוקלים אם לפתוח בהליך משפטי חשוב לבחון את הדברים לגופם ולקבל יעוץ משפטי מקיף מעורך דין מנוסה, שהרי לא מן הנמנע כי תקופת ההתיישנות כבר חלפה - על אף משבר הקורונה - ולחלופין כי זו הוארכה במסגרת ההקלות שניתנו לציבור אגב מלחמת חרבות ברזל.
עורך דין עוז רומנו, שותף במשרד עורכי דין עוז ברקוביץ המתמחה בתחום הביטוח והנזיקין
***
כתבה שיווקית בחסות משרד עו"ד עוז ברקוביץ. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100.