"[ההחלטה לצאת לשביתה היא] החלטה שהתבשלה אצלי זמן רב. הגעתי למצב שאני לא יכול להסתכל על עצמי בראי. ואני אומר לעצמי - תעשה מה שצריך. כל מנהיג צריך לעשות את ההחלטות הנכונות, גם אם זה מעבר לבייס שלו" - כך אמר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, בראיון נוקב אצל אופירה וברקו, ימים ספורים לאחר השביתה הכללית שהסתיימה בהחלטה של בית הדין לעבודה.
רבים מאוד שמעו ואולי גם חוו את השביתות שהיו בימים האחרונים: שביתה קצרת מועד של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהסתיימה מהר מאוד בהחלטה של בית הדין לעבודה בתל אביב שקבע שעל העובדים לשוב לעבודה ושביתה ארוכה יותר של המורים בבתי הספר התיכוניים. פחות אנשים מכירים את שביתת המורים שהתקיימה בתחילת המאה שעברה בעניין שפת הלימוד בטכניון ובמוסדות לימוד אחרים בישראל. יכול להיות שאם השביתה ההיא, המכונה לעיתים גם "מלחמת השפות", היתה מגיעה לאולמה של השופטת בבית הדין לעבודה בתל אביב, היא היתה נותנת צו נגד השביתה ועד היום היו מלמדים בישראל בגרמנית ולא בעברית (כמו שרצו בעלי ההון ובניגוד לעמדת המורים והציבור באותה שביתה). מזל שלא הגיעה לאותו אולם.
כנראה שגם לא רבים מכירים עדיין את הדיון הפנימי, בקהילת המשפטנים, הפרופסורים למשפט העבודה, שופטים בדימוס, עורכי דין ואנשי שטח, בהתייחס לאפשרות להפעיל שביתה או עיצומים בכל הנוגע למצב המדינה. בחוות דעת שנחתמה בידי למעלה מ-80 משפטנים במשפט העבודה, חלקם בכירים מאוד, נקבע – בהתאם לפסיקה – כי מותר לנקוט בשביתה "מעורבת" או "דו תכליתית" גם בנושאים שהוכרעו על ידי הממשלה או אף ביחס למהלכי חקיקה. ולא מדובר בחידוש. הפסיקה של בתי הדין לעבודה הכירה בכך, למשל בעניין בזק (הפרטת בזק), בעניין עובדי מינהל ומשק (תקני כוח אדם), בעניין המורים (מספר התלמידים בכיתות ומספר שעות ההוראה למורה), בעניין הרופאים (מספר המיטות בבתי החולים), בעניין הנמלים (הפרטה), בעניין רכבת ישראל (מיקור חוץ), ועוד. בכל המקרים האלה, ובאחרים, ננקטו שביתות – לעיתים שביתות ארוכות מאוד – ביחס לחשש לפגיעה בציבור העובדים ובציבור בכלל עקב החלטות הממשלה ולעיתים גם עקב מהלכי חקיקה. בנוסף, ההסתדרות נקטה לא פעם גם בשביתות כלליות ("מגה שביתות") בעניינים עקרוניים ורוחביים הנוגעים לנורמות כלליות במשק, כגון בעניין השינויים המבניים במשק, בעניין הפנסיות, בעניין עובדי הקבלן, בעניין בטיחות בעבודה, בעניין העלאת שכר המינימום במשק, בעניין תשלום לעובדים הנאלצים לשהות בבידוד בתקופת הקורונה, ועוד.
הזכות לעשות שימוש בשביתה מעורבת או דו תכליתית לא הוגבלה לשביתה קצרת מועד, ובחלק מהמקרים המפורטים למעלה ננקטה שביתה ארוכה. עובדים רשאים לשבות בעניין הנוגע לתנאי העבודה במובן הרחב, ולרבות במקרים בהם עצם זכויות העובדים, ואפילו זכות השביתה, מצויים בסכנה.
לא בכל מקרה בו השביתה מכוונת כנגד החלטת ממשלה היא בהכרח "פוליטית" וישנם מקרים לא מעטים בהם בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון הכירו באפשרות ובזכות לשבות גם ביחס להחלטות ממשלה או למחדלי ממשלה.
ארנון בר דוד צודק שכיום רבו העניינים שביחס אליהם קשה לאדם מהישוב להסתכל על עצמו בראי. ולא רק זה. כיום רבים הם העניינים שניתן בגינם להכריז על שביתה, ובין היתר:
- פגיעה במשק ובכלכלה אשר עלולה להוות מקור לפגיעה נוספת, ישירה ועקיפה, במעסיקים ובעובדים, והידרדרות המשק הישראלי, אשר עלולה להביא לפגיעה בזכויות קנייניות של עובדים, לפגיעה אפשרית בפנסיות ובקרנות השתלמות (המושקעות בשוק ההון בישראל), לפיטורי עובדים, לאבטלה גואה, לפגיעה ביכולת להעניק תוספות שכר הולמות וכדומה. הפגיעה האמורה היא תוצאה של סיבות שונות ובין היתר, ניהול התקציב בדרך לא מסודרת, הימנעות מטיפול ממשלתי בתקציב המדינה לשנת 2025, באופן שעלול ליצור כאוס (בהיעדר תכנון) ולהחריף את המשבר הכלכלי, וחשש לפגיעה קשה בצמיחה.
- כוונה להביא להחלשתם של בית המשפט העליון ושל בתי הדין לעבודה ולהביא לפגיעה בעצמאותם כמערכות שיפוטיות עצמאיות, ובין היתר על דרך של כוונה ממשלתית לשנות את דרך מינויו של נציב תלונות הציבור על שופטים, כך שתהיה פוליטית, וכן עיכוב מתמשך של גורמים בקואליציה במינוי נשיא לבית המשפט העליון ושופטים לבית המשפט העליון ולבית הדין הארצי לעבודה. החלשתן של ערכאות אלה, שעיגנו וביססו בפסיקתם רבת השנים, נורמות יסודיות ובסיסיות בתחום יחסי העבודה ודיני העבודה, תביא להחלשת עובדים ולפגיעה בזכויות עובדים וארגוני עובדים. בנוסף, כוונה להעביר סמכויות שיפוט אזרחיות מסוימות לבתי הדין הרבניים עלולה גם היא לפגוע במעמדם של בתי הדין לעבודה ובכך – בזכויות עובדים וארגוני עובדים.
- כוונה לפגוע במעמד היועצת המשפטית לממשלה ובמעמד היועצים המשפטיים האחרים במשרדי הממשלה, באופן שיפגע בסמכות וביכולת של שומרי הסף להבטיח את שלטון החוק לרבות הבטחת קיומם של חוקי העבודה והסכמי העבודה.
- כוונת הממשלה לפגוע באופן ממשי וישיר באמצעות חקיקת ה"רפורמה המשפטית" במעמד העבודה המאורגנת ובזכות ההתארגנות, בדיני העבודה ובמרקם יחסי העבודה הקיבוציים, כפי שפותחו ובוססו במשך שנים ארוכות, ובכך, להביא לפגיעה בתנאי עבודתם של העובדים בישראל, בנוגע לזכויותיהם, זכויות אשר הושגו, בין היתר, במשאים ומתנים קיבוציים ואשר גובשו בהסכמים קיבוציים עם מעסיקים וארגוני מעסיקים, צווי הרחבה והסדרים בין הצדדים ליחסי העבודה. וכן כוונת הממשלה לפגוע בזכות השביתה שהיא חלק מזכות ההתארגנות, וכן בזכויות מהותיות נוספות בקשר לזכויות העובדים בישראל.
- מינויים פוליטיים והדחות פוליטיות, במשרדי הממשלה ובמקומות עבודה ציבוריים נוספים, תוך פגיעה במרקם יחסי העבודה, באופק הקידום של עובדים מהשורה, בהיררכיה המקצועית וברמה המקצועית של המגזר הציבורי ויכולתו ליתן שירות הולם לציבור.
יש גם "עילות" נוספות, לסקטורים ספציפיים, כגון הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי של אנשי אקדמיה או של מורים; הפגיעה האפשרית בעובדי תקשורת על ידי מתן היתרי שידור ארציים לתחנות רדיו מקומיות והכנסת שיקולים פוליטיים למינויים והדחות בתקשורת; הפגיעה במערכת החינוך ובמערכת הרווחה של רשויות מקומיות, ולרבות צמצומים בקרב העובדים, בגין קיצוץ בתקציבים אלה לרשויות המקומיות. וקיים גם החשש לפגיעה בזכות השביתה עצמה.
בינתיים הופסקה בהחלטת בית הדין השביתה הכללית של ההסתדרות. נותרה שביתת המורים ואולם זו עשויה להיפסק נוכח הקושי הכלכלי שהיא מציבה למורים (שחוששים לפגיעה בשכרם). יתכן, שתכנון נכון של עיצומים ולא שביתה כללית של מורים יכול לצמצם בעייתיות זו. חשוב לזכור – גם לגבי המורים וגם לגבי עובדים רבים נוספים – שמותר לעובדים לשבות כאשר המציאות משתנה לנגד עיניהם באופן שעלול לפגוע בסביבת העבודה שלהם, בתנאי העבודה שלהם ובזכויותיהם במובן הרחב. העובדה שההחלטה שנגדה שובתים היא של הממשלה, ואפילו ניסיונות חקיקה, לא אמורה לרפות את ידיהם של העובדים ושל ארגוני העובדים לפעול בעניין, ולא אמורה למנוע מבתי המשפט ובתי הדין לאפשר את זכות השביתה בשעה קשה זו.
מאת ד"ר מורן סבוראי, עו"ד – מייסדת ובעלים, ד"ר מורן סבוראי, משרד עורכי דין
***
כתבה שיווקית בחסות ד"ר מורן סבוראי, משרד עורכי דין; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.