היעדר המספקת של המדינה לעסקים שנפגעו כתוצאה מגיוס המילואים עלול להחריף את המשבר במשק - כך מתריעים משפטנים מפורום Duns 100 לבכירי ענף המשפט מתחום דיני עבודה. הפורום התכנס אתמול לדיון מיוחד בהשפעות המלחמה על שוק התעסוקה והמשק ובסוגיות בוערות נוספות שעל הפרק. לצד השפעת הלחימה על שוק התעסוקה, הדיון עסק גם בסכסוכי עבודה על רקע המלחמה, במדיניות הממשלה ביחס למגזר העסקי עקב גיוס המילואים הנרחב ומידת האפקטיביות שלה, ובחקיקה בתחום מהתקופה האחרונה.
בתחילת הכנס, קיבלו המשפטנים סקירה על מצב הענף מעו"ד שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט. "שוק העבודה בישראל עובר טלטלה חסרת תקדים שמחייבת חשיבה מחודשת על האיזון בין זכויות עובדים לצרכי המעסיקים - לא מספיק להרחיב את ההגנות על משרתי המילואים, צריך גם לתת למעסיקים את הכלים להתמודד עם המצב", אמרה זברו וייס. "האתגר האמיתי הוא ליצור מערכת משפטית דינמית שתדע להתמודד עם המציאות המשתנה".
"אנשים פונים ואומרים 'תעזרו לנו להתפטר'"
"מה שקרה החל ב-7.10 לא דומה למה שהיה בתקופת הקורונה", התריעה עו"ד בטי מצר לוי, מייסדת ובעלים של משרד עוה"ד בטי מצר לוי. "בבת אחת שיעור גדולי של אנשי מילואים נעדרו מהעבודה והמשבר הגדול עוד לפנינו. חלקם מנסים לחזור ולהשתלב, אין פה אצבע מאשימה חלילה כלפי מעסיקים, אבל אף אחד לא נותן את הדעת למשאבים של אותם חיילי מילואים. יש עשרות חיילי מילואים שחוזרים משירות ארוך ופשוט מתפטרים. זה פטריות אחרי הגשם. הרבה מהם חשים שהעבודה שלהם חולקה, פרוייקטים השתנו, אנשים שהיו איתם התקדמו כי הם כן היו בעבודה באופן סדיר. יותר ויותר חיילי וחיילות מילואים מרימים ידיים ופונים אלינו ואומרים 'תעזרו לנו להתפטר'." לדברי מצר לוי, הכלים להתמודדות עם המשבר צריכים לבוא מבחוץ. "שוק העבודה לא יודע להתמודד עם דרמה כזאת. גם כשפונים לבתי הדין לעבודה ומבקשים הגנה – יש קושי לנהל הליכים משפטיים. גם כשפונים לגופים של המדינה שנועדו להגן עליהם - לוקח זמן עד שמקבלים טיפול הולם ומהיר", היא הסבירה.
מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד חברות ההייטק אמרה בדיון כי למרות המלחמה, ההייטק הישראלי מפגין חוסן וממשיך לשמש כעמוד תווך מרכזי בכלכלה הישראלית. "על אף הקשיים והאתגרים שמציבה מלחמת חרבות ברזל – מהאטה בגיוסי הון, דרך מחסור בכוח אדם בעקבות גיוס המילואים הנרחב ועד לירידה במוטיבציה של משקיעים – אנו רואים חברות שמצליחות להתמודד עם המצב. רבות מהחברות הישראליות עומדות ביעדים שלהן, וממשיכות לחדש ולצמוח למרות הנסיבות המאתגרות", היא הדגישה.
עו״ד רמי לנדא, שותף משרד מיתר: "הפתרון שנקבע לשם הגנה חיונית על העסקת משרתי מילואים ובני/בנות זוגם, המחייב קבלת היתר מוקדם משתי וועדות מיוחדות, יוצר קשיים בלתי נסבלים ובלתי נחוצים עבור המעסיקים. מעסיקים רבים – לעיתים קרובות משרתי מילואים בעצמם – שעסקם קרס, אינם יכולים לפטר את עובדיהם ונאלצים לשאת בעלויות שכר והוצאות תפעול מיותרות במשך חודשים רבים, בשל הקושי בקבלת האישורים ולאור הזמן הארוך הנדרש לכך. מוצע, במקום זאת, לעבור למנגנון ענישה בדיעבד במקום קבלת היתר מראש. כך, מעסיקים שיעברו על הוראות הדין ויפטרו משרתי מילואים ללא צידוק אמיתי ובשל שירות המילואים, יחויבו בתשלום פיצויים בסכומים ניכרים. באופן זה תתאפשר גמישות למעסיקים מצד אחד ושמירה על זכויות משרתי המילואים מצד שני".
עו"ד מורן פרידמן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה, פישר (FBC): "שוק העבודה בכללותו, ובתוכו הן המעסיקים והן העובדים המשרתים במילואים, נתונים בחוסר וודאות בתקופה זו. יש צורך למצוא פתרונות יצירתיים כמו מחליפים לתקופות קצרות, אבל זה לא באמת מספיק, כמו למשל במקרה של חברות ביטחוניות שצריכות לגייס הרבה עובדים לתקופה קצובה, אך אין הגדרה לתקופה. במקביל, עובדים ששבים ממילואים, בעיקר הקרביים, חוזרים אחרת, בגוף ובנפש, ברובד הכלכלי והמשפחתי. עלינו למצוא פתרון ולאפשר להם חזרה גמישה ועוטפת לעבודה ככל הניתן"
עו"ד מוריה תם הר שושנים, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג, התייחסה לסוגיית העבודה מהבית ולהיבטים המשפטיים שלה. "שוק העבודה משקף פעמים רבות את התמודדותה של החברה הישראלית עם משברים כלכליים, ביטחוניים, בריאותיים (קורונה) וכיוצ"ב, וכך גם בשנה האחרונה. אפשר להצביע על מספר דוגמאות בהקשר זה: נושא העבודה מרחוק – אם בתקופת הקורונה שוק העבודה התוודע בצורה רחבה ל'עבודה מהבית', התופעה הפכה להיות – סוג של – מובנת מאליה בתקופת המלחמה ואתגריה – בעקבות הנחיות פיקוד העורף, סגירת מוסדות חינוך ועוד. גם תופעת ה'נוודות הדיגיטלית' קיבלה ביטוי מסוים בתקופה זו, שעה שעובדים ישראלים, בין בהחלטה אישית, ובין במסגרת 'Business continuation plan' של המעסיק עברו לעבוד מחו"ל למשך תקופות מסוימות. יש כאן גם אתגר משפטי, אינטרדיסציפלינרי, שמערב היבטים של דיני הגירה, דיני עבודה בחו"ל, דיני מס – בהיבט הפרט ובהיבט החברה. בהתאם ראינו יותר ויותר מעסיקים שמסדירים ומפרמלים נהלי עבודה ברורים בעניין".
עו"ד טל קרת, שותפה מובילה בתחום דיני העבודה ממשרד ארנון, תדמור-לוי: "השנה האחרונה מאופיינת במגמה הפוכה לזו שראינו מאז משבר הקורונה, של חזרה לעבודה מהמשרד. חברות רבות בעולם כגון אפל, גוגל, מטא, וגם חברות בישראל כגון פלייטיקה, wix וחברות נוספות, קראו לעובדים לחזור ולעבוד יותר ממשרדי החברה, הקשיחו את הגמישות שהייתה נהוגה עד כה וקבעו מדיניות סדורה לעבודה מהבית והיקפה. הקריאה לחזרה לעבודה מהמשרד מעלה שאלות רבות החל מהאם למעסיק זכות לשנות את גמישות העבודה מהבית כחלק מהפררוגטיבה הניהולית שלו; האם מדיניות אכיפה או תמרוץ לעובדים שיעבדו מהמשרד כגון תשלום בונוס רק עבור נוכחות בהיקף מסוים היא לגיטימית או לוקה באפליה אסורה; האם קריאה אובייקטיבית לכאורה לחזרה לעבודה יכולה בעקיפין להיות בסיס לטענת אפליה כלפי אוכלוסיות המתקשות יותר לעבוד מהמשרדים כגון הורים לילדים קטנים ואוכלוסיות שמגוריהם מרוחקים ממקום העבודה; מה מידת ההשפעה שניתנת לוועדי עובדים במקומות עבודה במסגרת שינוי מדיניות שכזו ועוד".
עו"ד שבי מיכאלי, שותף וראש מחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות': "המעסיקים אמנם לא נמצאים בחזית הלחימה, אך הם חיוניים לא פחות לקיומנו כמדינה, שכן הם המנועים הכלכליים המניעים את המשק. ללא סיוע ותמיכה בעסקים ובחברות במשק, ישראל עלולה לעמוד בפני תבוסה כלכלית שתשפיע לא רק על החברות עצמן אלא גם על חייהם של אנשי מילואים רבים שלא יהיה להם מקום עבודה לחזור אליו לאחר המלחמה. מיכאלי ציין כי ההקרבה של משרתי המילואים לא ניתנת לביטוי במילים, ועל המעסיקים לגלות אמפתיה ורגישות כלפי המילואימניקים שנפגעו באופן אישי. הממשלה חוקקה חוקים שמגנים על אנשי המילואים ובני זוגם, עם זאת, הממשלה הפקירה את המעסיקים. חשוב לזכור שהמעסיקים נפגעים במלחמה בכמה חזיתות שונות: כוח עבודה חיוני שלהם מגויס למילואים לתקופות מאוד ארוכות של חודשים רבים. זו פגיעה דרמטית, ובנסיבות שאנו לא רוצים לפטר את אותם עובדים ולהביא עובדים אחרים, הפגיעה היא לעתים אנושה, ומנגד הממשלה הטילה מגבלות על פיטורים וצמצום משרה או הפחתת שכר, על מנת לאפשר למעסיקים להיערך לתקופה הקשה. הפיצוי המוצע למעסיקים בגין הפחתת הרווחים שלהם מגוחך ביחס לנזקים וההוצאות שלהם. אני קורא לממשלה לסייע בחקיקה למעסיקים ולתמוך בהם על מנת שהגלגלים שמניעים את המשק ומייצרים למדינה את הכנסותיה ימשיכו להסתובב".
"המעסיקים נדרשים להתמודד עם מקרים מאתגרים"
עו"ד גלית גולן רותם, שותפה במחלקת משפט העבודה במשרד פירון, התייחסה לסכסוכי עבודה הקשורים להתבטאויות עובדים על רקע המלחמה ולהיבטים החוקיים שלהם. "המעסיקים נדרשים להתמודד בשנה האחרונה עם מקרים מאתגרים, שבהם עובדים מביעים דעות קיצוניות או מסיתות. לדוגמה, עובד שפרסם ברשתות החברתיות פסוקים מהקוראן הקוראים לג'יהאד או להשמדת אדמות הכופרים, עובד שפרסם ברשת דגל חמאס, או עובד אשר מתנהג בפרובוקציה באמצעות קריעה הפגנתית של דגל ישראל. מקרים כאלו מעמידים את המעסיקים במצב בלתי אפשרי: מצד אחד המעסיק בוודאי לא יכול להתעלם מהתבטאויות מסיתות כאלו, הן מסוכנות והן יוצרות רעש ומתח במקומות העבודה, מצד שני הדרישה מהמעסיק היא לנתח באופן מעמיק את ההתבטאויות ולהגיע למסקנות שגם רשויות האכיפה ובתי המשפט מתקשים להחליט בהן – האם יש באמירות משום הסתה או לא. פסקי הדין אשר ניתנו במהלך השנה האחרונה לא התוו כללים ברורים מתי פיטורים מסוג זה יאושרו ומתי לא. יחד עם זאת ברור מפסקי הדין, כי במקרים משמעותיים בהם ההתבטאות תעלה לכאורה כדי הסתה, וכאשר ההליכים שיינקטו יהיו בהתאם לדין וללא קיצורי דרך, הם המקרים בהם הפיטורים יאושרו".
עו"ד עופר רביד, ראש מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן: "דוגמה טובה להשלכות המלחמה על שוק העבודה ניתן למצוא בנמל אילת (גילוי נאות – משרדנו ייצג את נמל אילת בסכסוך זה). פעילות הטרור החותי וחסימת מיצרי באב אל מנדב צמצמה כמעט לחלוטין את תנועת האוניות בים סוף דבר שהשליך במישרין על פעילותו של הנמל. הנמל נאלץ לנקוט בצעדים שנועדו לצמצם את היקף הנזקים וההשלכות הכלכליות עליו. במקום לפטר עובדים כפי שרשאי היה לעשות הנמל בהתאם להסכם הקיבוצי שחל עליו, בחר הנמל במודל של השעיית יחסי העבודה והענקת רשת בטחון כלכלית לעובדים בדמות דמי אבטלה, והוציא קבוצת עובדים לחל"ת. להבדיל מפיטורים, הוצאת עובדים לחל"ת לא עוגנה בהסכם הקיבוצי, וההסתדרות התנגדה לצעד זה ופנתה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה, התבסס על פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מאוגוסט 2024 אשר דן בשאלה דומה לאור משבר הקורונה ואשר פסק כי נדרשת זהירות בהעתקתם של כללים שהוצבו בימים של שגרה למצבי משבר, ויש מקום לשקול התאמות. בית הדין קבע כי למרות שההסכם הקיבוצי אינו תומך במנגנון של חל"ת רשאי הנמל לנקוט בצעד זה, אני שמח שבית הדין קיבל את עמדתינו לפיה מצבים חריגים דורשים התאמה למציאות מורכבת כצעד מונע מנקיטת צעדים דרסטיים יותר".
עו"ד מורן לנטוש, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', אמרה כי "לשמחתנו, מעסיקים רבים וגדולים אותם אנחנו מייצגות, נרתמו לטובת המילואימניקים ונמנעו מלסיים העסקה. במקרים חריגים בלבד, בהם נאלצנו לפנות לוועדה, עשינו זאת ככל שניתן בהסכמה וקיבלנו היתרים". בהתייחס למגמות בסכסוכי עבודה קראה לנטוש "לפסיקה אמיצה של בתי הדין לעבודה, אשר יתנו הזדמנות אמיתית לארגוני עובדים 'פנימיים' אשר מוקמים מקרב עובדי החברה, לקבל הכרה כארגון עובדים יציג, וזאת בכפוף להיותם ארגונים אותנטיים, שהוקמו לשם קידום מטרות המותאמות לצרכי ואתגרי העובדים ומבקשים לייצגם נאמנה בפני הנהלת החברה. בפסיקות רבות של בתי הדין, נפסלו ארגונים אלו, המתקשים מטבע הדברים לעמוד בכל כללי הדין. לטעמי, יש לספק לארגונים אלו "הגנת ינוקא", בפרט בשלבים הראשונים של ההקמה. דרישה מארגון שכזה, לעמוד באופן דווקני בכל כללי הדין (דבר הדורש זמן, כסף, ייעוץ משפטי, משאבים וכו'), תמנע מארגוני עובדים חדשים את האפשרות לפרוץ ולהצליח להקים התארגנות עובדים, ותשמר מציאות בה אך ורק ארגוני העובדים הוותיקים והחזקים מצליחים לפעול ולאגד עובדים, בעוד הם לאו דווקא עונים על צרכי ורצון העובדים – זאת, כמו בהליך המתנהל בימים אלו ובו אני מייצגת את ארגון העובדים 'הפנימי' שהצליח לאגד מעל שליש מעובדי החברה ופעל ברצינות ומתוך רצון עז וכנה לייצג את כלל העובדים ולנהל מו"מ קיבוצי עם הנהלת החברה, שלא באמצעות ההסתדרות".
עו"ד לימור ארגוב שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות': "אחת הסוגיות המשמעותיות שאנו נדרשים לה היא שילובם מחדש של אנשי מילואים בשוק העבודה עם שובם משירות מילואים ממושך בעקבות הלחימה המתמשכת. הבעיה היא שרבים ממשרתי המילואים עלולים למצוא את עצמם מחוץ למעגל העבודה, והפתרון לכך דורש חשיבה יצירתית ועידוד החזרה לשוק התעסוקה. הסנקציות המוטלות על מעסיקים אינן עדכניות ואינן מסייעות למטרה של שילוב מחדש של משרתי המילואים בשוק העבודה. על המדינה להעניק הטבות, תמריצים ופתרונות יצירתיים נוספים שיאפשרו למעסיקים לשלב מחדש את משרתי המילואים בצורה חלקה ויעילה. לדבריה, התחילו בעת האחרונה דיונים, שלצערנו לא הבשילו בוועדת החוקה של הכנסת, ואלו כיוונים שיש להמשיך ולדון בהם. לדוגמה הצעת חוק פרטית שתיתן עדיפות למשרתי המילואים במכרזי כוח אדם של שירות המדינה, באמצעות שימוש בכלי הקיים של 'ייצוג הולם' ואף מתן עדיפות ברכש של הממשלה של טובין ושירותים מעסקים בבעלות אנשי מילואים או מחברות המעסיקות אנשי מילואים רבים. הצעות אלו שמעודדות תעסוקה ימשיכו להניע את המשק והכלכלה בזמנים שהמדינה כל כך זקוקה להם".
עו"ד קליה קליין, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "המלחמה והמילואים העלו בעיות רבות שטרם נפתרו על ידי המחוקק וועדות העבודה והתעסוקה, במיוחד בסוגיית פיטורי עובדים שנמצאים בשירות מילואים. חשוב להגן על המילואימניקים מפני פיטורים בלתי צודקים שנובעים מהיעדרותם הממושכת או מהקשיים לחזור לעולם העבודה לאחר שירות ארוך. אך מה קורה כשחברה נאלצת לסגור את שעריה עקב המלחמה, וכלל העובדים מפוטרים? במצב כזה, ברור שהפיטורים אינם נובעים ישירות מהמילואים, ועדיין אין דרך מהירה לסיים את ההעסקה ללא פנייה לוועדת התעסוקה – מה שמוביל להוצאות משפטיות מיותרות. קליין מצביעה על בעיה נוספת: עובדים שחתמו על הסכמי סיום עבודה המקנים להם הטבות מוגדלות מעבר לחוק, כמו הודעה מוקדמת מוארכת. במקרים שבהם אותם עובדים גויסו למילואים עם מועד סיום העבודה המתקרב, על החברה לקבל אישור מיוחד לפיטוריהם, אף שהסכמי הסיום נחתמו זמן רב לפני פרוץ המלחמה או גיוסם". לפי קליין, "כדי לפתור בעיות אלו, ועדות הפיקוח והתעסוקה צריכות לפרסם רולינג כללי שיאפשר מסלול ירוק ואישור אוטומטי לסיום העסקה במקרים מסוימים, בדומה למסלולים ירוקים שמפרסמת רשות המיסים".
עו"ד נועה בר שיר, שותפה, מחלקת דיני עבודה, EBN – ארדינסט, בן נתן, טולידאנו: "בחסות המלחמה, כנסת ישראל מחוקקת חוקים מסוכנים, שנותנים לשלטון יד חופשית להתערב ביחסי עבודה ובהליכי משמעת במקומות עבודה, או לעקוף אותם לחלוטין, בגלל התבטאות או הבעת דעה. הצעת החוק המקנה לשר החינוך סמכות לפטר מורים בבתי-הספר אם לדעת השר הם הביעו אהדה למעשה טרור, והצעת החוק המחייבת מוסד אקדמי לפטר חבר סגל אקדמי שהביע תמיכה במעשה טרור, הן סנונית ראשונה, שמהווה התערבות פסולה ביחסי העבודה במדינה דמוקרטית. יש להותיר למעסיקים ולארגוני העובדים לקבוע את נורמות ההתנהגות שיחולו במקומות העבודה".
עו"ד אופיר פוזנר, שותף מחלקת דיני עבודה, ש. הורוביץ ושות': "הגיוסים הרבים והממושכים של עובדים לשירות המילואים מאלצים עסקים רבים להתאים עצמם למצב הקיים ולבצע פעולות שונות, כגון התייעלות והליכי רה-ארגון על מנת למנוע סגירת פעילות מוחלטת. כידוע, חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949 מגביל את האפשרות של מעסיקים לפטר עובדים במהלך שירות המילואים ובמהלך 30 הימים מתום שירות המילואים, אלא בהיתר של ועדת התעסוקה שתינתן רק מטעמים מיוחדים ורק אם יוכח כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים. בחודש מרץ 2024 פורסם צו ההרחבה שהאריך את התקופה המוגנת מ-30 ימים ל-60 ימים, בהתאם למפורט בצו. באותם מקרים מצערים בהם החברה נאלצת לסגור את פעילותה העסקית - קיימות גישות שונות בוועדת התעסוקה לשאלה האם סגירת פעילות החברה עולה לכדי 'טעם מיוחד' כדרישת החוק. במספר החלטות שניתנו במהלך השנה החולפת נקבע כי סגירת פעילות עסקית של החברה הוא 'טעם מיוחד' המצדיק עקרונית את מתן ההיתר. אולם, במקרה אחר, נקבע כי סגירת הפעילות אינו "טעם מיוחד", שכן החברה נותרה סולבנטית. נראה כי דרך המלך היא לקבל את הסכמת העובד למתן היתר זה. במספר החלטות של ועדת התעסוקה הובהר כי הסכמת העובד לפיטוריו – אינו תנאי סף או הכרח נדרש לקבלת ההיתר, אך יש בה כדי לתמוך בטעמים המיוחדים הנדרשים לצורך הוצאת ההיתר. מכאן, כי הסכמת העובד מקצרת את הדרך ומסייעת לחזק את הטענה לקיומו של טעם מיוחד, כדרישת החוק".
עו"ד חיה שפיגל, שותפה במשרד ש. פרידמן אברמזון ושות': "חוקי העבודה הנוכחיים לא מספקים מענה מתאים, לא לעובדים ולא למעסיקים. מחד, עובד שנאלץ להתנתק ממקום העבודה לתקופה ממושכת בשל מילואים, עלול לגלות בשובו כי התפקיד שלו התייתר. מאידך, מעסיקים שמתקשים ממילא להתמודד עם אתגרי המלחמה, לא מקבלים תמיכה כלכלית מתאימה. עובדים במילואים עולים כסף רב למעסיק שנדרש להמשיך לשלם את כל הזכויות הסוציאליות ומקבל החזר חלקי בלבד. הממשלה חייבת להסיט כספים לטובת תמיכה בעסקים שנפגעו, להעמיד להם הלוואות ממשלתיות בריבית נמוכה, להחזיר למעסיקים את מלוא העלויות הכרוכות בשירות מילואים של עובד ולהרחיב את הזכויות למשרתי המילואים ובני זוגם על חשבון המדינה ולא על חשבון המעסיק".
עו"ד רחל הררי ליפשיץ, שותפה, הררי ליפשיץ ובביש: "לכל אירוע כלכלי, בטחוני וחברתי השפעה ישירה על מקום העבודה, שהוא הרגיש ביותר לשינויים כאלו – קל וחומר שלמלחמה הארוכה והקשה ביותר בתולדות ישראל, יש השפעה דרמטית. עדיין מוקדם למסקנות וסיכומים, לנוכח המציאות הדינמית. בדומה למשברים קודמים, המדינה התעכבה במתן מענה וחוסר הוודאות הקשה על מעסיקים ועובדים. יש מקום לתמיכה ופתרונות למעסיקים, כחלק מתהליכי השיקום והריפוי. יש מקום וחובה למתן פתרונות לאוכלוסיות העובדים הפגועות. מעבר לקשיים, יש לזכור שתקופה של מלחמה גם מאתגרת את נושאי הגיוון התעסוקתי ותדרוש טיפול ייעודי הולם".
עו"ד ענבל פלמור דורי, שותפה, אפרת דויטש ושות' משרד עורכי דין: "בתקופת המלחמה, ניתן לומר שככלל מעסיקים הכילו והתמודדו עם היעדרותם של מילואימניקים ממקום העבודה ועם הנטל שנפל על עובדים ומנהלים. אני מניחה שלצד הערך החשוב של התגייסות כלל המשק לטובת משרתי המילואים, תרמה לכך גם הגישה הנוקשה יחסית של הוועדה במשרד הבטחון שאמונה על מתן היתרים לפיטורים וכן התוספת המבורכת בגובה 20% מתגמולי המילואים שנוספו כשיפוי למעסיקים. אבל, כעת צריך לחשוב על שילובם בחזרה של המילואימניקים חלקם פצועים בגוף ובנפש, והשאלה האם הכלים המשפטיים הקיימים היום, כגון צו ההרחבה לעניין העסקת בעלי מוגבלויות, הינם כלים מספקים. אולי צריך לבחון כלים נוספים כגון מכסת ימי היעדרות, על מנת לאפשר חזרה הדרגתית, שיפוי ותמריצים למעסיקים ועוד".
עו"ד שני מרום, שותפה במחלקת דיני עבודה בפירמה AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות': "חוק החיילים המשוחררים שנחקק בשנת 1949 נועד בין היתר על מנת למנוע מצבים של אפליית חיילי מילואים במקומות העבודה. בתקופה בה נחקק. בהתאם, ובימי שגרה, הסוגיות של זכויות חיילי מילואים בהיבט של פיטורים ואפלייתם לא הייתה כה שכיחה. ואולם, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7.10 גויסו כ-300,000 חיילי מילואים לשירות פעיל, והמנגנונים הקיימים בחוק ומעורבותן של ועדות התעסוקה במשרד הביטחון בתהליכים אלה כבר לא מתאימים לעת הזו. רק כדי לסבר את האוזן, במלחמת העצמאות שהחוק נחקק לאחריה, השתתפו כ-28,000 חיילים ולוחמים. כלומר, ברור שאנחנו מצויים כיום במציאות שונה לחלוטין מזו שהייתה עת נחקק חוק החיילים המשוחררים. כך למשל, החוק מסדיר מנגנון של הגשת תביעה ישירות לוועדת התעסוקה ככל שזכויותיו של העובד הופרו לפי חוק זה, כאשר לוועדה ניתנת למעשה סמכות מקבילה לזו של בתי הדין לעבודה ואף הרשאה לפסוק פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה של העובד. ההלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה כבר קבעה כי פיצוי בגין פיטורים שלא כדין לא יחושב כמכפלת השכר, אלא כסכום כולל שמגלם את הפגיעה בעובד. כאמור, זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות לשינויים שלדעתי צריכים להיעשות בחוק שנחקק בשנות ה-50".
עו״ד שיר-אל נקדימון, שותפה במשרד לוי-אטינגר, נקדימון, התייחסה לתיקון 16 לחוק למניעת הטרדה מינית, לפיו חובות המעסיקים הורחבו ויחולו גם על ארגון המזמין שירות מקבלן שירותים. "מעסיקים נדרשים לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ונקייה מהטרדות מיניות, לכלל העובדות והעובדים אצלם גם אלה שאין בינם לבין החברה יחסי עובד ומעסיק. רק כך נצליח לצמצם את תופעת ההטרדות המיניות שעדין קיימת במקומות עבודה, קל וחומר בתקופה כה רגישה עמה אנו מתמודדים מאז 7 באוקטובר".
עו"ד אתי אבנרי, מייסדת ובעלים, משרד עו"ד אתי אבנרי: "אני עדה למגמה מתחזקת בבית הדין לעבודה שכוללת חוסר טולרנטיות כלפי עובדים בכירים בארגון, נושאי משרה. למרות החובות שמוטלות על נושאי משרה, יש פעמים שבהם אותם בכירים נפגעים ביחס לזכויות העבודה שלהם, ולמרות זאת, בית הדין מתמודד עם ההפרה שנגרמה להם בצורה הרבה יותר סלחנית למעסיקים, מבמקרים אחרים. המצב הזה יוצר פער מדאיג מאוד שצריך לתת לו את הדעת - פער שהוא לרעת נושאי המשרה, ולטובת מעסיקים שמבקשים לפטר סמנכ"לים ומנכ"לים לא רק מהרגע להרגע, אלא גם תוך שלילת זכויות יסוד".
עו"ד דפנה אזולאי, מייסדת ובעלים, אזולאי-רגב, משרד עורכי דין: "גם בתקופת מלחמה ולמרות הקשיים שהמעסיקים חווים בתקופה זו (שהם ללא ספק קשיים לא מבוטלים) חשוב לשמור על זכויות העובדים, בין אם מדובר בזכויות איש מילואים שעדיין מועסק במקום העבודה וצריך להחזיר אותו למעגל העבודה לאחר השירות, ובין אם מדובר בלאפשר עובדים להביע מגוון דעות ולאפשר חופש ביטוי בתקופה סוערת זו, גם אם הדעה לא לרוחו של המעסיק ושאר העובדים. אסור שבגלל תקופת המלחמה יידחקו הצידה זכויות פרט של עובדים ולבתי הדין לעבודה יש חשיבות מכרעת בנושא הזה".
עו"ד איריס אלמוג, בעלים של משרד עו"ד איריס אלמוג, דיברה על סוגיית פיטורי עובדים על רקע התבטאויות העלולות להוות הסתה. "פסק הדין בעניין מונתסר עבאסי כנגד כללית הביא רוח ומגמה חדשה בבית הדין לעבודה, עת השופטת קארין ליבר לוין קבעה באומץ לב, כי פרסומים שבוצעו בסטטוס אפליקציית הווטסאפ, בשפה הערבית, ואשר היו בהם דברי הסתה ותמיכה בטרור דווקא בעיתוי אירועי השבעה באוקטובר, היוו עילה מספקת לפיטוריו של התובע. בפסק הדין מצטטת כב' השופטת לוין ממאמר שכתב הנשיא בדימוס אהרון ברק: ׳המשטר הדמוקרטי מגן על חופש הביטוי, כל עוד חופש הביטוי מגן על הדמוקרטיה, אך מקום שחופש הביטוי הופך קרדום לפגיעה בדמוקרטיה, אין הצדקה שהדמוקרטיה תניח את צווארה לכורת...הזכות לחיים בחברה קודם לזכות להביע בה דיעה׳. פסיקתה של כב' השופטת לוין מגיעה לאחר פסיקה שגויה לדעתי של ביה"ד לעבודה, אשר החזיר את ד"ר ברוכין לעבודה לאחר שפוטר נוכח התבטאויותיו לאחר אירועי 7 באוקטובר. בין השאר המורה התבטא בפני פורום מורי בית הספר בווטסאפ כי ׳חיילים ישראלים אונסים פלסטינאיות מ 1948׳. מעבר לכך שמדובר באמירה שהיא כוזבת ועיוות היסטורי ובהכרח מטרתה להשחיר חיילי צה"ל, בית הדין החטיא לטעמי את הנקודה שיש בהשוואה הכוזבת, כדי להוות הכשר מעשי האונס של חמאס, תוך השוואה שקרית לחיילי צה"ל המוסריים, וחופש הביטוי אינו מגן על התבטאויות אלה שלכאורה מרמזות על תמיכה במעשי האונס של חמאס. בניגוד לפסק הדין, העולם שאחרי השבעה באוקטובר כן יצר מגבלות על חופש הביטוי בהקשר זה, שכן מאז מדינת ישראל נלחמת על זכותה לקיום, וחופש הביטוי אינו גובר על זכות העם היהודי לקיום. בהכרח יש בכך כדי להטיל מגבלות על חופש הביטוי, על אחת כמה וכמה בנוגע להתנהגותו של מורה בשירות הציבורי, אשר אין מקום להשוואה השקרית בין חיילי צה"ל לבין מעשי האונס החמורים של חמאס".