מהי הלכת החוטים השזורים?
פסק דין של בית המשפט המחוזי, בהתנגדות לצוואה, תיק שהתגלגל מבית המשפט לענייני משפחה, למחוזי ועד לעליון. בתיק לא הוצגה עילה בודדת חזקה מספיק לביסוס פסילת הצוואה, אך בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי למרות זאת, בתמונה הגדולה נראה כי הצוואה אינה משקפת את רצונו החופשי של המצווה ופסל את הצוואה, בערעור בעליון נכתב בפסיקת בית המשפט: "חוטים שונים של עילות שונות הגם שלא היה בכוחם לבסס עילה עצמאית, יכולים להישזר יחד לרבדים המחזקים ומבססים את מסקנת בית המשפט המחוזי". בכך הכשיר בית המשפט העליון את הפסיקה של המחוזי והביטוי בו השתמש: "חוטים שזורים" נתן להלכה את שמה.
המקרה שהוביל לפסיקה התקדימית
מאחורי כל פסיקה תקדימית ישנו מקרה משפטי מכונן וכך גם בהלכת החוטים השזורים. מדובר בתיק ירושה בו אישה, הורישה ירושה גדולה לבתה, כאשר הבן לא קיבל דבר מהרכוש והממון הרב.
בתביעה לביטול הצוואה ניסו הבן ומייצגיו להיתלות בכל שלוש העילות המרכזיות המובילות לביטול צוואה.
עילת היעדר הכשירות – נדחתה. האישה אמנם הייתה חולה, אך בשום שלב לא הוכרזה כלא כשירה.
עילת המעורבות בעריכת הצוואה – נדחתה. הצוואה אכן נערכה על ידי האם, חודשים ספורים לפני מותה. האם אף נלקחה לעורך הדין על ידי בתה, אך עורך הדין העיד כי האישה נכחה בחדר לבדה, כנדרש.
עילת השפעה בלתי הוגנת – נדחתה גם היא. אמנם הבת התקרבה מאד לאם בשנה האחרונה לחייה של האם, גרה איתה וטיפלה בה, אך מכאן ועד הוכחת השפעה בלתי הוגנת הדרך ארוכה ודורשת ראיות שלא היו בנמצא.
למרות חוסר היכולת לבסס ולו אחת מן העילות, כל מי עיניו בראשו הבין שמשהו כאן אינו כשורה, לא הייתה כל סיבה לנישול מוחלט של הבן מהצוואה. המאבק נמשך.
בית המשפט לענייני משפחה בחן את טיעוני הבן ומצא, כצפוי, שאין באף אחת מהעילות בסיס חזק מספיק כדי לבטל את הצוואה ולכן פסק לקיים אותה כלשונה.
הערעור שלח את התיק לבית המשפט המחוזי, שם בית המשפט בחר להסתכל על התמונה הגדולה ופסק, שלמרות שאין בכל עילה בנפרד די כדי לפסול את הצוואה, ההצטברות שלהם ביחד מספרת סיפור שונה ולכן קיבל את ההתנגדות לצוואה.
ערעור נוסף, הפעם מצד הבת שלח את התיק לבית המשפט העליון שהצדיק את פסיקת המחוזי והכניס לחיינו המקצועיים את הלכת החוטים השזורים.
אז מה השינוי הגדול אתם שואלים?
בכל הקשור להתנגדות לצוואה, חלק מהשאלות שבית המשפט שואל את עצמו הן "האם לכך התכוון המצווה?" וגם "האם עשה זאת מרצונו החופשי?". מטבע הדברים, אין אפשרות לבדוק את העניין ישירות עם המצווה והצדדים צריכים להישען על הראיות, המסמכים והתיעוד הקיים כשהעוגן סביבו התהליך מתקיים הוא הצוואה עצמה.
כדי להזיז את אותו העוגן בהתנגדות לצוואה שתביא לביטולה, בית המשפט מסתמך על עילות מוגדרות ובודק האם למי מהן ישנן מספיק ראיות מבוססות כדי להביא לביטול הצוואה. אך הוכחת העילות האלה היא לא פשוטה ופעמים רבות למרות חומר ראיות רב וסימנים מעידים לא מעטים, לא מצליחים לבסס אף אחת מהעילות לפסילת הצוואה.
נוצר מצב שבו למרות שברור לכולם שקיום הצוואה כנראה חוטא לרצונו החופשי של המצווה – אין לבית המשפט מה לעשות בנדון.
כאן נכנסת לתמונה הלכת החוטים השזורים. היא נותנת לבית המשפט "כלי נוסף", דרך אחרת להסתכל על חומר הראיות כמכלול, וליצור בסיס ראייתי מצטבר מתוך כלל הגורמים, ולא על כל עילה בנפרד בצורה של שחור ולבן. זהו כוח משמעותי שמאפשר באופן מעשי לפסול צוואות שבעבר לא היה ניתן לפסול.
האם המילה האחרונה בתחום כבר נאמרה?
הלכת החוטים השזורים מאפשרת לבית המשפט לפסול צוואה גם אם לא בוססה עילה מרכזית אחת. אך האם שם נעצר הדיון?
האם בעתיד יחסים בין המצווה ליורשים או בין היורשים עצמם, עדויות אופי או התנהגות בעבר יוכלו להשפיע גם הן על קיום או פסילת הצוואה?
אני באופן אישי מברכת על הכלת החוטים השזורים ובטוחה שהיא תתרום עוד רבות לעשיית הצדק בנושא דיני ירושה בתיקים רבים שלפניכן היו "אבודים מראש" (המירכאות הן כי אין אצלי באמת תיקים אבודים מראש...) ובאותה נשימה אני חושבת שזה הזמן לתת להלכה לחלחל אל תוך פסקי הדין והדיונים המשפטיים לפני שאנחנו חושבים להרחיב אותה.
האם יש צד שלילי להלכת החוטים השזורים?
אקדים ואומר – לא. ההלכה עצמה נתפשת בעולם המשפט כמעשה שהיה צריך להיעשות כבר מזמן וכולנו חיכינו בכליון עיניים להלכה שכזו. עם זאת חשוב להבין שכמו שההלכה נותנת כלים נוספים לעשיית צדק בדיני ירושה, היא גם פותחת פתח ליותר סכסוכי ירושה ולניצול ציני או חמדני של ההלכה.
אם בעבר תביעה לביטול צוואה שלא נעשתה בתום לב הייתה נעצרת בשלב מוקדם יותר בהיעדר יכולת לבסס את אחת העילות, כעת יש "תקווה" שניתן יהיה לשזור חוטים אחרים.
אני סומכת על בית המשפט שיידע להבחין ולפסוק בחכמה בין תביעות שעניינן לעשות צדק לבין כאלה המגיעות ממניעים לא כשרים, אך ייתכן ונראה עלייה בתיקי התנגדות לצוואה ובכללם גם באלה שלא נעשים מתום לב.
מהפכה אמיתית ומבורכת
לא כל יום אנו עדים לפסיקה תקדימית כה משמעותית שמרגשת את כל תחום דיני הירושה בישראל.
כעורכי דין, נאלצנו לעיתים להסתכל מהצד איך בית המשפט חסר כלים לעשיית הצדק ואנחנו מברכים על הכלי העוצמתי שהלכת החוטים השזורים מעניקה לבית המשפט.
עכשיו התור שלנו, להשתמש בו בחכמה ויושר, למען עשיית צדק, במסגרת המהות הבסיסית של דיני הירושה – להישאר נאמנים לרצונו החופשי של המצווה.
מאת עו"ד נוי יוספזון – בוסני, יוספזון בוסני חברת עורכי דין ומגשרים
***
כתבה שיווקית בחסות יוספזון בוסני - עורכי דין ומגשרים. הכתבה נערכה ע"י מערכת Duns 100