פסק דין חדש שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי לגבי מעבר דירה של הורה גרוש ללא הסכמת ההורה האחר, העיר מחדש את הדיון לגבי מעבר דירה של הורים גרושים המתבצע ללא הסכמת בן או בת הזוג לשעבר.
במקרה המדובר החליטה אם לילדים לבצע מעבר דירה מהעיר פתח תקווה לעיר תל אביב ללא הסכמת אב הילדים שנותר להתגורר בפתח תקווה. בית המשפט לענייני משפחה החליט לפעול כפי הנהוג והורה להחזיר את האם למקום מגוריה בעיר פתח תקווה, מאחר והנוהל הוא שיש לבצע את המעבר בהסכמה, ואם לא ניתנה הסכמה, ולא נבדקה טובת הילד באופן יסודי, על ההורה שביצע את מעבר הדירה לחזור מיידית לעיר שאותה עזב עד להכרעה שיפוטית. בעקבות ההחלטה עתרה האם לבית המשפט המחוזי וזה פסק באופן יוצא דופן כי האם תוכל להישאר להתגורר בעיר תל אביב, אולם בכמה תנאים, הכוללים דאגה להסיע את ילדיה בכל בוקר בזמן למוסדות הלימוד שלהם בעיר פתח תקווה, לדאוג להמשך המפגשים הקבועים עם אביהם בפתח תקווה כאשר האחריות בהסעת הילדים יהיו רק עליה, ולשלם על חשבונה את מלוא עלות המומחה שיבחן את טובת הילדים להתגורר במחצית מהזמן בעיר אחרת.
על אף שמדובר בהחלטה לא שגרתית, היא התאפשרה בעיקר בגלל קרבת הערים הנמצאות בטווח רדיוס של פחות מ 30 ק"מ – שעל פי הגדרת החוק, מאפשרת שמירה מסוימת על שגרת חיי הילדים. האם הקו החדש שקבע בית המשפט ימשיך? ובכן, אין לדעת, מה שכן, לפני שלוקחים כזאת החלטה יש להכיר היטב את הכללים המנחים של מעבר דירה של הורה גרוש: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שמקום מגוריהם של הילדים נתון בידי שני הוריהם ואם אין הסכמה אזי בית המשפט יכריע, כאשר הדבר הראשון שנבדק הוא טובת הילדים", מסבירה עורכת הדין ליאת זך, מייסדת ובעלים של 'ליאת זך משרד עו"ד', מומחית בתחום דיני המשפחה, "מעבר דירה של קטין עם אחד מהוריו הגרושים יכול להתבצע בשלושה אופנים: בהסכמת שני ההורים לביצוע המעבר. במסגרת בקשה מסודרת שמוגשת למעבר מגורים והליך מוגדר שבו נבחנת לעומק טובת הקטינים. או בעקבות נסיבות אקוטיות כלשהן בהן גורמי הרווחה או הבריאות אישרו את המעבר גם ללא הסכמת שני ההורים".
התפיסה הרווחת היא שאם אחד ההורים ביצע יחד עם הילדים מעבר חד ללא הסכמה או אישור בית משפט, אז ניתן להגיש בקשה בהולה לבית המשפט להשיב את המצב לקדמותו. במקביל נערכת בחינה מחדש של כלל ההיבטים ובית המשפט נעזר במומחים כדי להבין האם טובת הילדים נשמרת במעבר.
למעבר דירה יש השלכות נוספות, במקרים רבים השינויים שנגרמים כתוצאה מהמעבר גורמים לפתיחת הסכמי גירושין וקביעה מחדש של המזונות וזמני השהות של הילדים אצל ההורים הגרושים. מעבר רחוק מחייב בכל מצב שינוי מוסכם או החלטת בית משפט. בדרך כלל זמני השהות הופכים למרוכזים יותר, כלומר שבמקום שההורה המחזיק באחריות הורית פחותה ייפגש עם הילדים הרבה פעמים לזמן קצר, ההורה יפגוש את ילדיו פחות פעמים אבל למשך זמן ארוך יותר. בכל מקרה הנטייה היא לבצע מעברים בחודשי הקיץ כדי שלא לטלטל את הילדים במעבר באופן שיקשה עליהם להסתגל מחדש גם למסגרת חינוכית חדשה.
יש דרכים לעצור מעבר כפוי או מעבר שבוצע ללא תיאום מראש
לא פעם עורכי הדין מתחום דיני המשפחה נתקלים במקרים בהם מעבר הדירה של בן או בת הזוג המחזיק בחלק הגדול של האחריות ההורית פשוט מודיע לבן או בת הזוג שמעבר הדירה הוא עובדה מוגמרת. במצבים שכאלה, יש לצד השני כלים משפטיים לעצור את המעבר, "אם יש כוונה למשל למעבר של האם ללא אישור מהאב, הוא יכול להגיש בקשה בהולה לבית המשפט לשמירת מצב קיים ולהוציא צו מניעה למעבר של האם. במידה והמעבר כבר קרה, צריך לפנות באופן מיידי לבית משפט ולבקש להשיב את המצב לקדמותו להחזרת הילדים וההורה שעזב לאזור המגורים בו הם התגוררו ועזבו", מסבירה עו"ד ליאת זך, "במקרה שכזה יכולים בתי המשפט לחייב את האם לחזור חזרה בתוך ימים ספורים ולהבהיר לה שהפעולה שהיא ביצעה יכולה לגרום לה לאובדן האחריות ההורית. ישנם גם דרכים להגן מרישום ללא הסכמה של שני ההורים במוסדות חינוך אחרים בעיר אליה הם עברו. הדבר נכון באותה הצורה גם לאבות המבצעים מהלך חד צדדי של מעבר דירה".
ומה קורה כאשר אחד ההורים רוצה לעבור לחו"ל בעקבות הצעת עבודה מפתה, או זוגיות חדשה עם אזרח או אזרחית חוץ?
"כאשר אחד הצדדים מעוניין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל עם הילדים הוא מחויב להגיש בקשה מסודרת בשם 'תביעת הגירה' לבית המשפט", מסבירה עו"ד זך, "כל מקרה הוא לגופו כאשר כאמור טובת הילדים היא מעל הכל. רק לאחרונה טיפלתי במקרה שבו לקוחה שלי עם אחריות הורית במשמורת מלאה על שני ילדים קטינים רצתה לעבור עם בן זוגה לאירופה לעבוד שם. הגרוש לא הסכים למעבר. הגשנו תביעת הגירה ובית המשפט מינה מומחית שבדקה אם טובת הילדים היא להישאר עם אביהם בישראל או לעבור עם אמם לחו"ל. לאחר בדיקה מעמיקה אישרו את תביעת ההגירה של האם וחייבו אותה לממן את הטיסות של הילדים לישראל. צריך לדעת שיש מקרים שבהם בית המשפט לא מתיר מעבר לחו"ל עם הילדים וקובע שטובת הילדים להישאר עם ההורה השני אשר נשאר בישראל. השיקול המנחה הוא תמיד עיקרון טובת הילדים בלבד ושוקלים בין היתר את דעת הילדים, איכות הקשר בין הילדים לכל אחד מן ההורים, היכולת לשמירת קשר בין הילדים להורה שהאחריות ההורית לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים, נכונות ההורה השני לסייע בקיומו של קשר זה ומסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה".
ראיון עם עו"ד ליאת זך, בעלת המשרד ליאת זך משרד עורכי דין