תאגידים רבים במשק נכנסו למלחמה מנקודת חולשה - ההאטה במשק השפיעה לרעה על הכנסותיהם, עליית הריבית הקפיצה בחדות את הוצאות המימון, האינפלציה הגדילה את הוצאותיהם ועלויות כוח האדם תפחו.
תיקון בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר למנהליו של תאגיד, שכשלונו העסקי איננו תולדה של מחדליהם, לגבש הסדר חוב ולהביאו לאישור הנושים, מבלי שהחרב המתהפכת של צו פתיחה בהליכים מונחת מעל לראשיהם ומבלי שהם יאבדו את מושכות הניהול לטובת נאמן מטעם בית המשפט. המטרה היא לעודד מנהלים לפנות במידת הצורך למסלול של שיקום בלא צו לפתיחה בהליכים ובלא לאבד את השליטה בניהול החברה. ההליך מאפשר לחברה הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה נגדה למשך 3-4 חודשים במהלכם תוכל לפעול לגיבוש הסדר חוב בליווי של מנהל הסדר שימנה לכך בית משפט.
יחד עם זאת, פעמים רבות אנו נתקלים בהתנגדויות ריקות מתוכן של נושים להסדרי החוב. מרבית הנושים רואים בהצעות הסדר לעג לרש, מסרבים להאמין שבעל המניות בתאגיד באמת נקלע לקשיים ופועל בתום לב, לא שוקלים את השיקולים הרלוונטיים ופועלים לא ממניעים כלכלים טהורים. חלקם אף מגדיל לעשות ופועל ממניעים זרים של נקמה לאור קיומו של חוב כספי.
בניגוד לעבר שורה של פסקי דין חדשים מיישמים קו חדש ועושים סוף להתנגדויות להסדרי החוב. נושה ששוקט על שמריו ולא מגיב להצעות להסדר שתיקתו תחשב כהסכמה. קו משפטי זה לבדו לרוב יקרב את הסדר הנושים לאישור שכן מרבית הנושים אינם פעילים בהליכים, עוצמים עיניים וסומכים על בית המשפט ובעלי התפקידים.
בפסיקה התפתחו שני מבחנים מצטברים "לכפיית" הסדר נושים ואישרו חרף התנגדויות: הראשון, התמורה לכל נושה מתנגד אינה נמוכה מזו שהייתה מתקבלת בידו מחלופת הליך חדלות פירעון מלא. השני, ההצעה אינה מותירה בידי החברה או החייב נכס מבלי שנפדו זכויותיו.
הפסיקה החדשה קובעת כי כאשר נושה רוצה להציג התנגדות להסדר חוב עליו להציג טעמים כבדי משקל ונימוקים. לא עוד שליחת התנגדות סתמית וערטילאית לבית המשפט. עליו להראות נכסים מוסתרים או מוברחים, שינוי בפוטנציאל ההשתכרות, חוזים עתידיים שצפויים להניב כספים, עסקאות שלא דווחו ועוד. הליכי ההסדר מתנהלים תחת הפיקוח של הנאמן והממונה. מדובר בשני גופים מפקחים להליך בעלי סמכויות חקירה כמעט ללא הגבלה שכבר בחנו הכל וחזקה עליהם שקיבלו את המסקנות המשפטיות והעובדתיות הנכונות.
הפסיקה החדשה מובילה לטעמי קו מבורך לפיו יש לבחון את הצעות ההסדר והיתרונות הטמונים בהן, לא אל מול מציאות אוטופית דמיונית של פירעון מלוא החובות, אלא אל מול החלופה הריאלית האחרת העומדת על הפרק והיא לרוב שיעור הדיבידנד הנמוך אותו יקבלו הנושים אם תקלע החברה לפירוק או החייב לחדלות פירעון.
בהליכים בהם זורם פעמים רבות "דם רע" בין הצדדים לאור יצירת חובות כספיים שלא שנויים במחלוקת אותם מבקשים כעת "למחוק", דווקא הקניית הסמכות לבית המשפט ליטול מהנושים את כוח המחשבה שלהם ולקבל את ההחלטה הכלכלית, האסטרטגית וההגיונית ביותר לתיק תביא את טובתם ותפחית משמעותית מהעומס הכבד בבתי המשפט של חדלות פירעון.
מאת עו"ד לירום סנדה שותף מייסד, לירום סנדה, להב ושות' חברת עורכי דין
***
כתבה שיווקית בחסות לירום סנדה, להב ושות' חברת עורכי דין; הכתבה נערכה על ידי מערכת Duns 100.